דרך ימה קלז

בעש"ט זי"ע על הפסוק אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך שהמליץ על ישראל גם אם עושה עבירה תכלית וסוף המעשה הוא לשם שמים גם עושק ואונאה הוא עושה למען יחזיק בניו על התורה ולכבד שבתות וליתן צדקה ואם יהי' נדחך שהוא העבירה בסופי היינו בקצה לשמים הכונה לשם שמים משם יהי' לו תיקון וזו לא הביט און ביעקב שבכל עון יש בו חלק לשמים כשמביט ומסתכל היטב אינו נמצא בו און כי בכל פעם הי' אלקיו עמו ואפי' בראי' בעלמא אין רואה עמל היינו מחשבה רעה על דרך הכתוב הרה עמל: רכ"א] (ירמי' י"ד) מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה ודרשו חכמז"ל (יומא פ"ה) מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל, י"ל דאיתא בשלה"ק לכוון בעת טבילה במקוה להעביר ולהסיר כעס מנפשו וכתב שם שמקוה בגמטריא כעס עם הכולל. ולזה כוונו חכז"ל שאם ישראל ח"ו חטאו ומעוררים כעס עליהם כהפייטן אם לא למענו יעש ויסיר ממנו חרון אף וכעס אין לבקר ולמצוא מעש כביכול מתלבש במידת מקוה להסיר הכעס מהם ומטהרם מעונותיהם. רכ"ב] (בתפלת כהן גדול) שלא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר והוסיפו בויהי רצון אחר תהלים ותן לכל איש ואיש די פרנסתו ולכל גוי' וגוו' די מחסורה, וצריך ביאור החילוק בין איש לגוו' ובין פרנסתו למחסורו וי"ל שהתפלל שגם מי שאינו במדריגה גדולה יתן לו השי"ת עכ"פ מה שחסר לו רק לא יהי' לו בריוח יותר ממה שצריך לו ואם תאמר א"כ מה בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, ליראי ה' תתן יותר מכפי הצטרכותם ויהי' להם הכל בריוח, והנה בגיטין י"ג ב' אמרו רז"ל ניזון מתפרנס מיבעי לי' פרש"י ניזון משמע כדי חיו ופרנסה היינו כל שאר צרכיו, וז"ש ותן לכל איש שהוא מדריגה גדולה די פרנסתו דהיינו יותר מצרכיו שיהי' לו בריוח ולכל גוי' שהוא מדריגה פחותה תתן עכ"פ די מחסירו דהיינו מה שנצטרך לו וחסר לו: רכ"ג] או יאמר דבס' קדושת לוי תזריע בד"ה או יאמר הביא על מאמרם ז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים פירוש מרבו הגאון הצדיק מו"ה דוב בער ממעזריטש זצ"ל במה שאנו עושין מצות ומעשים טובים אנו גורמים תענוג להבורא ב"ה, וזו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שהתענוג נקרא פרנסה כביכול. ולפי"ז איך ראוי לכל איש ישראלי לעשות מצות ומעשים טובים בכדי שיגיע מזה תענוג להבורא ב"ה הלא להקב"ה יש כמה אלפים מלאכים שהם אומרים קדוש קדוש באימה וביראה ומה אנוש כי תזכרנו כמו שיש לשרי אומות שמלמדין עוף אחד על לשון בני אדם והשומע מתמי' כנגדו ואומר לחבריו באו ונשמע ונראה דבר חידוש, כן בני אדם גדול מצות ומע"ט שלהם עד שכל עבודת מלאכי מעלה הם כאין נגד מעשי בני אדם עכ"ד ולפי"ז יפורש איש שהוא מעולה במדריגה ובמעשיו מפרנס לאביו שבשמים לו צריכין להשפיע רב טוב שיהי' דעתו צלולה לעבודתו ית', וזו די פרנסתו שהוא מפרנס בעבודתו ית' שמו וכל גוי' שהוא אדם פשוט די אם ניתן די מחסורו: רכ"ד] מה נהדר הי' כהן גדול בצאתו מקדש קדשים וסיום