דרך ימה קלו

לפרש הפסוק לא הביט עון ביעקב דצריך ביאור הא מאן דאמר הקב"ה ותרן יותרו מעיו ואיך אמר שלא הביט עון ביעקב, וגם לפרש המשנה באבות (פרק ב' משנה א') דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת, מה החילוק בין שתיהן, דבינה לעתים (בדרוש י"ב) על הפסוק ארדה נא ואראה האמור בסדום וכן וירד ה, לראות האמור בדור הפלגה ותרגום אנקלוס ואתגלי ה' להתפרעא כתב, פירשו מלת לראות מענין פרענות ועונש מה שאינו במשמע כו לחצהו דוחק יחס ראי' בו ית' ורבותינו ז"ל אמרו ללמד לדיינים וכו'. אמנם הענין אצלי כי הוא מפורסם ההפרש הגדול אשר יש בין הרואה הוא עצמו בעיניו איזה דבר לאשר ידעהו מזולתו ע"י שמיעה וכיוצא, כי הראי' עושה רושם חזק ויתפעל בה הרואה הרבה מאד יותר ממה שיעשה היודע מפי השמועה והידיעה, כאשר הרגלו לומר ממשה רבינו ע"ה בשבירת הלוחות שאעפ"י ששמע מפיו ית' שעשו זה החטא מ"מ לא שיבר הלוחות עד שראה בעיניו מה שחטאו ואין ספק כי הוא ית' ויתעלה שמו רחוק ומסולק מכל אלו התפעליות ולא יצוייר אצל גדולתו שום מין הפרש בין ידועה או ראי' שמיעה, כי הכל לפניו דבר אחד אלא שבענותנותו הרשה ורצה להכתיב על עצמו ענינים אלו כאלו הי' אפשר לומר כן כביכול למען נוכל להבחין תכלית הכונה כפי מה שנוכל בקיצורינו ממה שהרגלנו בו ולכן כשרצה להודיע היות ברצונו הפשוט להתעורר אל עונש עצמי וקשה על חטא אשר עשו דור הפלגה כי כן חייב קשיו של אותו עון וחמרתו אמר וירד ה' לראות וגו' כי לפי שאצלנו ראיית הדבר הנעשה עושה רושם חזק ומעורר אל הנקמה גם הוא ית' ירד לראות על ידי ראיית המעשה הרע ההוא למען תעורר ראי' זו חוזק הנקמה והעונש וזה הוא מם שתרגם אונקלוס ואתגלי להתפרעא לא שהוציא מלת לראות מפשטה מלשון ראי' אלא פירש הכתוב בלשון זה של ראי' כאלו יאמר רצה הוא ית' להתגלות ולראות ממש ולא הספיק לו מה שידע מחטאם ומעשיהם וזה כדי להפרע מהם כי הראי' גורם ההפרע יותר ממה שהוא דרך להתעורר מהידיעה שאיני בראי', נמצא אם כן שכשאומר ירידה לראות הוא כאלו יאמר התחזקות הנקמה והעונש, וזו שאמר בסדום ארדה נא ואראה בבחינת ראי' ועונש קשה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה מכל וכל יעניש אותם בתורת ראי' ואם לא שלא הי' המעשים כ"כ רעים אז אדעה אסתפק בידיעה בלבד ולא בראי' וזו שאמר דע מה למעלה ממך באיזה אופן מענישין תלוי בך אם בעין רואה או באוזן שומעת, וזו שאמר לא הביט און ביעקב להענישם כאלו ראה מעשיהם, וזו כוונת הפייט המעלים עין מסוררים שלא להענישם כאלו ראה הדבר רק עדה"כ ואדעה. ובזה מובן (בישעי', א') בפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם הכונה שלא יענושם בתורת ראי' רק בתורת ידיעה. ובזה יתבאר המאמר (בחגיגה ה') יהושע בן חנני' הוי קאי בי קיסר אחוי' לי' האי אפקורסא עמא דאהדרינה' מרי' לאפי' מנו אחוי לי' עוד ידו נטוי' עלינו וצריך ביאור מה זה תשובה על שאלתו דעכ"פ למה אהדר אפי' מני' ולדברינו יומתק דבזה דאהדר אפי' מני' גלה דעתו שאינו רוצה להענישם כאלו ראה מה שחטאו: ר"כ] בספרי בהית הבקר פרשתי פסוק זה על פי דברי הנועם מגדים נצבים בשם