דרך ימה קלה

פוקד אז המלאכים כדי לפקוד נפש כל חי: רט"ו] או יאמר דכתוב (במלכים א' ח') לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל ונתתי טעם לזה שהקדים משפט הצדיק למשפט העם שלאחר שיוצא הצדיק בדימוס עומד זכותו להמון שגם המה יזכו בדין. ולפי"ז יומתק המשל לבקרת רועה עדרו דהנה אם מעבירין הצאן תחת השבט וכל אחד דוחק את האחר להקדים לבא תחת השבט ודאי זה שכחו יפה דוחה לצדדין החלוש והוא ובא תחלה תחת השבט ואחר כך יבאו החלושים תחת השבט כן ממש תעביר ותפקוד נפש כל חי להקדים משפט הצדיק ויומתק אומרו תספור ותמנה שכן יוצא מהפסוק מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל הרי שאצל ישראל שהם בני עלי' תפס לשון מספר ואצל המון הנקראים יעקב תפס לשון מנה, ולזה אמר תחלה תספור הצדיקים ואח"כ תמנה את המון עם: רט"ז] מי בקצו ומי לא בקצו. וצ"ב דהא זה שהקדים מי יחי' ומי ימות אין הכונה שיחי' לעולם ועכ"ח הפירוש מי יחי' עד סוף ימיו שנגזר לו מן השמים וא"כ מה הוסיף מי בקצו וי"ל שהפייטן אמר עונות אבותינו החריבו נוה וחטאתינו האריכו קצו ובימי דוד מתו שבעים אלף על שלא בקשו לבנות בית המקדש ואמר (בירושלמי יומא פ"א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו ולזה אמר מי מת בקצו ע"י שלא נבנה בית המקדש והוא בעונותיו גרם שהאריכו את קצו ומי מת בשאר עונות: רי"ז] בפייט הנ"ל צריך ביאור למה זכר אצל האבות עונות ואצלינו זכר חטאים י"ל להחריב את בית המקדש לא נגזר על חטאים רק לאחר שהזידו בעונות אבל אחר שכבר נחרב להאריך קצו גם חטאים מספיקים על דרך שאמרו חכז"ל (שבת ל"ב) אם נחלה האדם ונפל למטה יהיו דומה בעיניו כמו שהעלה אותו לגרדום לדון שכל העולה לגרדום לדון אם יש לו פרקליטין וגו': רי"ח] ושמינו קראת בשמך, פרשתי בספרי אבות על בנים דף מ"ה ב' ב' בהקדים הכתוב בפ' וישלח לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל, והפסוק (איוב ל"ג) הן כל אלה יפעל קל פעמים שלש עם גבר, וצ"ב אם שלש למה שנים אם שנים למה שלש, וי"ל דבספר משנת חכמים בהקדמה כתב להראות דביקות ישראל עם כביכול שמותם משלימים זה לזה שם אלקים עם שם ישראל, דשתי אותיות הראשונות משם אלקים עם שלשה אותיות הראשונות משם ישראל הם אותיות ישראל, ושתי אותיות אחרונות משם ישראל ושלשה אותיות אחרונות משם אלקים הם אותיות אלקים, וזו הן כל אלה יפעל קל להיות עמו דבוקים בו ית' שנים אותיות מזה עם שלש אותיות מזה הם אותיות שמו ית' ואותיות ישראל. וזו כי שרית עם אלקים להיות דבוק בו ולכן שמך ישראל. ובזה מובן (בישעי' מ"ד) מלך ישראל וגואלו אני ראשון ואני אחרון, שתיבת אלקים אותיות אל בראש התיבה ובתיבת ישראל אותיות אל בתוף התיבה, וזו ושמינו קראת בשמך להראות דבוקותו ית' עם עמו ישראל: רי"ט] הסובל ומעלים עון מסוררים פרשתי בספרי אבות על בנים דף י"ח ז' בהקדים