דרך ימה קל

לעמוד נגד מידת הדין וזה הענין שאמר דוד (שמואל ב' כ"ד) ואלה הצאן מה עשו תהי' נא ידך בי וכן מצינו ברבינו הקדוש שסבל שנים הרבה יסורים גדולים ועי"ז נצולו כל המון בית ישראל וכן על משיח צדקינו כתיב (ישעי' נ"ג) אכן חלונו הוא נשאה וזו בקרבי אקדש כששולט בהם מידת הדין ועי"ז כל האומה שרוי בשלוה וכבוד ועי"ז מתרבה כבוד שמים שכל האומה היא בגדולה. ובזה יובן הפסוק (תהלים לי) למען יזמרך כבוד ולא ידום הכונה גם אם מדת הדין פוגע בצדיקים מתרבה על ידי זה כבוד שמים כדכתיב ועל פני העם אכבד. אולם יותר טוב שיהי' כל ישראל זכאין ויהי' צדיקים ויתרבה כבוד שמים על ידיהן בלי מיתת צדיקים והנה במיתת נדב ואבי' כתיב וידם אהרן ולז"א ולא ידום שלא יצטרכו לדום כאהרן: קצ"ט] (בפ' במדבר) ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דיבר ה' את משה. ופרש"י שאז נעשו אלו התולדות שלו שלמדם מה שלמד מפי הגבורה, ויל"ד דהא גם בעודן במצרים הוא למדן מצות פסח. וי"ל דבס' ברית שלו' פרשה זו על מאמר ר' אלעזר (עירובין ס"ג) לא מתו בניו של אהרן אלא על שהורו הלכה בפני רבן דקדק למה לא זכר שמותן נדב ואבי' או בקיצור בני אהרן מאי זה שדייק בניו של אהרן ותו דהול"ל שהורו בפני משה וכי עד השתא לא ידענו שמשה הוא רבן, ועוד הקשה דהא מפורש בפ' עקב ובאהרן התאנף ה' להשמידו ואמרו חכמינו ז"ל אין השמדה אלא כילוי בנים ואיך אמר כאן שמתו על שהורו הלכה בפני רבן, ותירץ על פי מאמרם ז"ל (סנהדרין י"ט) כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה אהרן ילד ומשה לימד ולפי"ז י"ל דודאי עיקר המיתה הי' בשביל שנגזר על אהרן כילוי בנים אבל מאחר שגם משה למד עמהם הי' גם בני משה א"כ ראוי' שלא ימותו מאחר שהם גם בני משה אבל לפי שהורו הלכה בפני משה רבן ולא נהגו בו כבוד כתלמיד לרב הרי הם בניו של אהרן לבד לכך מתו וזו שאמרו לא מתו בניו של אהרן דייקא שהי' בניו של אהרן לבד משא"כ קודם זה שהי' גם בניו של משה הי' יכולים לחיות עכ"ד. וזו שדייק ביום דיבר ה' הי' בניו של משה אבל אחר כך כשהורו הלכה בפני רבן פסקו להיות בניו של משה, ולפי"ז ביום דיבר הכונה ולא אחר שהורו הלכה: ר] ואל יבא בכל עת אל הקודש, י"ל דחכז"ל (באבות רפ"ג) אמרו הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה הרי סגולה להנצל מחטא לזכור תמיד אחריתו ולזה אמר (קהלת ט' ח') בכל עת יהו בגדיך לבנים שיכין עצמו תמיד על יום האחרון אולם זה הוא מדריגת פשוטי עם אבל בני מעלה צריכין לעבוד השי"ת מיראה רוממות בגין דאי' רב ושליט, וזו ואל יבא בכל עת אל הקדש שהוא לא יעבוד בבחינת בכל עת יהי' בגדיך לבנים: ר"א] בזאת יבא אהרן אל הקדש. איתא ברבה תצוה כד"א זאת בריתי אשר תשמרו, י"ל שבזכות המילה ישובו ישראל לארצם דאיתא בזוה"ק (סוף פרשת וארא) וז"ל בני ישמעאל יהיב להון חולקא לתתא בערעא קדישא בגין ההוא גזירה דבהון וזימנין בני ישמעאל למשלט במרעא קדישא כד אי' ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו עכ"ד ומעתה אם בשביל מילה פסולה בלא פריעה הם שולטים בארץ