דרך ימה קכח

בת ציון. ומעתה י"ל שכמו שאז בימי חורבן הבית נתכפר לישראל עונותיהם עבור שהצטערו על חורבן הבית כן בכל דור ודור בעת שישראל מצטערים על חורבן ביהמ"ק הקב"ה מוחל להם כל עונותיהם וז"ש כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו דהיינו שמכפר עונותיהם של ישראל כאלו נחרב בימיו עכ"ד הנעימים: ובזה יש לישב סתירה הנ"ל דגם הש"ס דר"ה סובר כדעת הילקוט דמיתת צדיקים עוד יותר גדולה מחורבן בית המקדש רק שם באו להורות מאחר שהתקינו נביאים שיהי' מתענים בכל שנה על חורבן ביהמ"ק וכן שיהי' מתענין בכל שנה על מיתת צדיקים זה בא ללמד ששקולים הם שכמו שהאבל על חורבן בית המקדש מכפר בכל שנה ושנה אם מצטערין על העדרו כמו כן מיתתן של צדיקים בכל שנה ושנה אם מצטערים על העדרן מכפרת עונותיהן של ישראל כמו בעת שנסתלקו וכן מבואר בזוה"ק שאם אדם מצטער ומוריד דמעות ביום הכיפורים בעת קריאת מיתת שני בני אהרן מובטח לו שלא ימות לו בן בחייו ויתכפרו עונותיו, וזו כונת הש"ס בר"ה ללמדך ששקולין הן כי כמו שחורבן בית המקדש מכפר על ישראל בכל שנה כן מיתת צדיקים מכפרת בכל שנה, ולכך התקינו להתענות בכל שנה. ולפי"ז יובן היטב כוונת ר' חייא בר אבא שבא לומר שלכך מזכירין מיתת בני אהרן ביום הכיפורים ללמדך שכשם שיוה"כ מכפר בכל שנה ושנה כל ימי עולם כך מיתת צדיקים מכפרת בכל שנה ושנה בעת שמזכירין מיתתן ומצטערים על העדרם וע"ז מביא ראי' מנין שיוה"כ מכפר לעולם עיצומו של יום כל ומי עולם שנאמר כי ביום הזה יכפר וידוע שכ"מ שנאמר בתורה ביום הזה הוא לעולם כל זמן שקוראין זה הפסוק ושוב מביא ראי' נפלאה שגם מיתתן של צדיקים מכפרת לעולם משאול דמבואר בפרקי דר"א פרק י"ז שזו המעשה היתה שלשה שנים אחר מיתת שאול אעפי"כ כתיב שלאחר שספדוהו והתאבלו עליו מחל וכיפר הקב"ה להם וא"כ ראי' ברורה שממש דומה מיתת צדיקים ליום הכיפורים שכל זמן שיתאבל על מיתת צדיקים אפי' לאחר שעברו אלפים שנה תמיד יכפר להם הקב"ה עונותיהם: ובדברינו נתישב לנו דקדוק עצום דלמה כתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן דשתו תיבת אלו לכאורה מיותרין הם וראה בסוף ספר שמואל כתיב אחרי שבנה המלך דוד המזבח והקריב עליו קרבנות ויעתר ה' לארץ ולא כתיב אחרי כן. אמנם לפי דברינו יומתק היטב כי הכתוב בא להורות לנו זה החידוש שמיתת צדיקים מכפר לעולם דהא אז כבר עברו שלשה שנים מעת מיתת שאול אעפי"כ הועיל להם הספידם שכיפר להם הקב"ה עונותיהם, וז"ש אחרי כן פירוש הגם שהי' אחרי כן זמן רב אעפי"כ מחל להם ובחלק עשרת הימים אות קי"ח פרשתי הפייט ליוה"כ עונות אבותינו החריבו נוה וחטאתינו האריכו קצו אבל זכרון דברים תהא סליחתינו, וצריך ביאור איך יהי' זכרון הדברים סליחתינו ונלענ"ד על פי מה שפרשתי בחלק שערי ציון את הילקוט מפני מה מזכירין מיתתן של נדב ואבי' ביוה"כ ללמדך שכשם שיוה"כ מכפר כך מיתת צדיקים מכפרת ותמצית הדברים כמו שבזמן שנחרב ביהמ"ק הי' מכפר על עונות ישראל כן בכל דור ודור אם מצטערים על חורבן בית המקדש מכפר עונותיהם של ישראל ובזה מבואר הפייט שזכרון הדברים