דרך ימה קכה

כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב עיין ר"ה ח'. ולפי זה חק שהוא לישנא דמזוני ודאי יהי' לישראל מאחר שהמשפט הוא לאלקי יעקב וממילא נסתמו כל המקטריגים כי הדבר נוגע לו ית' ואז חיל ורעדה יאחזו המסטינים לפתוח פיהם כי אז יעשן אף ה' ויתחיל לשפוט אותם שאף מלאכים לא יזכו בעיניו כדכתיב (איוב ט"י) הן שמים לא זכו בעיניו וא"ש שבטוב העולם נדון הוא כביכול עכ"ד ולפי"ז יומתק שאם אין מליץ יושר מול מגיד פשע אז תגלה להם דבר חק ומשפט שזה אם יהי' לישראל כל צרכם המשפט הוא לאלקי יעקב ואז צדקינו במשפט כי המגיד פשע נסתם פיו מלקטרג עליהם. קפ"ז] או יאמר דאיתא בזוה"ק פקודי ד"ה היכלא תנינא בזימנא דאתגזר בר נש לתמניא יומין ההוא ערלה רגזרון ושדאון לה לבר כדין קיימא ההיא סטרא אחרא וחמא דהא אי' חולקא מקורבנא דא אתבר ולא יכול לשלטאה ולקטרגא עלי' וסליק ואיתעבד סנגור על ישראל, וזו באין מליץ יושר וגו' תגד ליעקב דבר חק ומשפט שנותנים הערלה לס"א ועי"כ נשבר ואין לו כח לקטרג: קפ"ח] או יאמר ויתישב אומרו מול מגיד פשע דבס' ערבי נחל סוף פרשת וילך בסיף דרוש ראשון לר"ה הביא שרב אחד מתלמידי האר"י הק' בא אליו אלי' ז"ל ואמר לו למען השם התחזק להרבות בתפלה ותחנונים כי גברו מאד המקטריגים עד שמיכאל השר הגדול המזכיר זכותן של ישראל נשתתק ותש כוחו ואין בפיו מה לדבר אמר לו הרי אני יודע שהי' בשנה זו תורה הרבה בין ישראל השיב אלי' ז"ל רוב התורה הוא ביד הס"מ כי הי' לימודם שלא לשמה והוא הביא את התורה לפני ב"ד של מעלה וכאשר ראו הב"ד איך נתנו התירם ביד הקליפה ר"ל והיא בידם במצור ובמצוק וטונפו ומאסו אותה עגמה נפשם מאד על דבר זה ויצא הקצף מלפני הקב"ה ונשתתק מיכאל מבלי עוד כח להליץ זכות כי מעט התורה אשר הביא מיכאל מה שהיא טהורה ונקי' א"ל הרב ומה אברהם אומר לדבר זה הלא הוא אבי ישראל ולמה אינו בא לשם הלא לא ישיבנו ריקם השיב לו שאברהם אמר שהוא בוש ונכלם מלילך לבקש על נפשם בראותו מה שעשו להתורה איך מסרו כ"כ הרבה לחיצונים ואמר איך אשא פני לבא אל המלך אשר לא כדת הלא אמור יאמר הקב"ה אני קראתיך אברהם אוהבי ואיך תוכל להתאפק ולהתעלם ברעה המוצאת את תורתי שהוא שעשועי יום יום ויהי כשמוע הרב את דבריו עמד בפחד ורעדה וצעק בקול מר עם ה' חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלקינו שובו והשיבו מכל פשעיכם מי יודע ישוב וניחם ה' על הרעה כי יצא הקצף ורבו וחזקו יד המקטריגים ולא נשאר מענה בפי מליץ שלנו וכ"כ צעק והרבה בדברי כבושים ושיקבלו תשובה על עצמם עד שבא אליו אלי' ז"ל ואמר לו שנתלבש אברהם אע"ה בכח התשובה של אותו בי כנישתא ובא לפני הקב"ה להרחיק דינם של ישראל עד יוה"כ כדי שבתוך כך ישובו מדרכם ויוציאו כל הקדושה מתוך הקליפות ואף שבלתי אפשרי בכח אדם להוציא לגמרה ולטהרה הנה אין הקב"ה בא בטרוניא ואינו רוצה רק שיפתחו כמחט סדקית והשאר עושה השי"ת בעצמו ומיד אחר ר"ה כתב הרב ההוא לכל מקומות הקרובים שיעמדו על נפשם לשוב בכל האפשרי והודיעם כל הדברים עכ"ל