דרך ימה קכד
Derech Yama 124 · דרך ימה · free full Hebrew text
Open in the reader →ומשפט וזה הוא דרכו להתנהג עם האדם מדה במדה וצדקיני כמו שאנו מצדיקים אותך: קפ"ב] גם פרשתי בספרי אבות על בנים דף נ"ה אות י"א שבא לעורר שיעשה המצוה בהידור ובזריזות ובשמחה דאמרו בסוטה עבירה מכבה מצוה ואם עשה העבירה בתאוה ובחמימות כן נעשה הקטיגור בכח ועז ואם עושה המצוה בעצלות איך יעמוד הסניגור החלוש נגד המקטרג העז, ובזה המלצתו אם אין מליץ יושר מול מגיד פשע הדיוק מול ולא אמר יש ר"ל הגם שיש מליץ יושר אבל אינו לפי כחו ועוזו של המגיד פשע: קפ"ג] או יאמר דבזוה"ק פ' ויקרא עה"פ נפש כי תחטא א"ר שמעון האי דמי דנפיק מההוא רביא נטיר קמי' קב"ה ובשעתא דדינין מתערין בעלמא אשגח קב"ה בההוא דמי ושזיב עלמא ובזוה"ק עה"פ שם שם לו חק ומשפט כתב חק זו מילה ומשפט הוא פריעה ויומתק באין מליץ יושר שאז דינין מתערין בעלמא תגד ליעקב דבר חק ומשפט היינו מילה ופריעה וצדקינו במשפט. קפ"ד] או יאמר דבשבת ל"ב אמרו חכזמ"ל שאפילו תתקצ"ט מלמדין עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות הוא ניצול דכתיב (איוב ל"ג) אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף ור' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אפי' תתקצ"ט באותו מלאך לחובה ואחד לזכות הוא ניצול והנה המלאכים הלומדים זכות עומדים לימינו ית' והמלמדים חובה עומדים משמאלו ולת"ק שצריך להיות עכ"פ מלאך אחד מן אלך שמלמד עליו רק זכות אפשר שזה המלאך עומד מימינו ית' אבל לר' אלעזר שאפי' אותו מלאך מלמד עליו חובה בהתקצ"ט ענינים ובענין אחד מלמד עליו זכות הוא ניצול נמצא שזה המלמד עליו זכות עומד בשמאלו לזה דייק אם אין מליץ יושר מול מגיד פשע מול דייקא כי הוא בעצמו גם כן מגיד פשע גם אז צדקינו: קפ"ה] ויש להוסיף שהוא דבר שאיני מצוי כלל בעוה"ז שהקטיגור יהי' סניגור ולסברת ר' אלעזר במלאך אחד נתאחד קטיגור וסניגור. והנה דבר מורה על סניגור כדכתיב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' שהדברים ימליצו בעדכם, ומשפט מורה על קטיגור התובע דין ותגד לעמי חק שגם אם דבר ומשפט יתאחדו במלאך אחד גם אז צדקינו. ובזה יובן (תהלים ל"ח) כמשא כבד יכבדו ממני ותיבת ממני צריך ביאור והמפרשים פירשו שהוא כאלו אמר מכחי ולהנ"ל י"ל שרוצה לומר שכבדו עד שלא נשאר אפי' א' מני אלף וממני כמו מן מני: קפ"ו] או יאמר עפ"י שכתב בס' קדושת לוי פ' נצבים על הא שאמרו (אבות פ"ג משנה ט"ו) הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון דקשה דהא עולם הוא לשון נקיבה והול"ל נדונה ופירש שהבורא ב"ה יש לו תענוג מהשפעתו לאנשי סגולתו כאשר האב האוהב את בנו כשנותן לבנו יש לו אדוה וגילה ולהיפוך אם אינו יכול להשפיע מחמת שאין יכולים לקבל אין נוח לו בזה כמאמרם ז"ל (פסחים קי"ב) יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ובהיות כן בראש השנה ששופטים את ישראל המשפט הוא לאלקי יעקב, וזו שכתב בזוה"ק עה"פ (מלכים א' כ"ב) ראיתי את ה' צבאות יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו דייקא וזו שכתיב