דרך ימה קכ

חטא מה יפעל בך ואם רבו פשעיו מה יעשה לך אבל אוי לבני אדם אשר חטאו לך ולזה אם לעובדי ע"ז על אשר לא נגעו בו שלחם בשלום על אחת כמה וכמה ישראל אפילו שחטאו בלא דעת שישלחם בשלו': קע"ב] או יאמר דבס' חסד לאברהם כתב שהאומות אינן פוגמים רק בשר שלהם אבל ישראל פוגמין במידות עליונות ולזה כפל ודייק אלקי מאחר שאתה אלקי ישראל ביחיד לכך אשמתינו גדלו עד שמים שרק הם פוגמים במידת עליונות ולא כן באוה"ע שאין בכחם לפגום במידות עליונות: קע"ג] או יאמר דבספר סידורו של שבת ח"ב דרוש שלישי פרק ג' מאמר ה' הביא שתלמיד ר' סעדי' גאון מצא את רבו שעשה גלגול שלג ותמה על זה מה שהוצרך רבו לסיגוף גדול כזה ואמר לו רבו שהתאכסן פעם אחד אצל פונדק ובעל הבית לא הכירו מי הוא והתנהג עמו כמו עם שאר בני אדם הבאים לפונדק וטרם הפרדו מאתו נודע לו גדולת הגאון התנפל לפני רגליו בכה והתחנן שימחול לו כי לא הכירו ולא ידע גדולתו שאם הי' ידע גדולתו הי' מוקירו כערכו ומאז נתן הגאון דיבוריו אלו על לבו כמה הוא צריך לבקש מחילה מבוראינו ית' שמו ולהתחרט על מה שלא כבדו כראוי' לפי גדולתו שבכל יום מתגדל הכרתו מגדולתו ית' ומבין שהעבודה מאתמול לא היתה כראוי' ואם הי' מכירו אתמול כמו היום הי' מתאמץ יותר לעבדו עבודה תמה בכל כוחו ומבואר בשו"ת פנים מאירות דלכך כתיב אלקי אברהם ואלקי יצחק ואלקי יעקב לפי שכל אחד חידוש דרך חדש לעבודתו ית' שמו יותר ממה שירש מאביו לכך הי' מיוחד לכל אחד להיות אלקיו וזו שאמר אלקי בושתי ונכלמתי על כי הכרתי אותך יותר הכרה ברורה וזו שכפל אלקי שאתה מיוחד לי לאלקי מה שלא ידעתי מאז לזה אני מבין כי עונותי רבו וגדלו: קע"ד] או יאמר ויתהפך לטובה לזכותינו. בדין, דהנה היצה"ר הוא המסית האדם לעבור עה"ת ומן הראוי שכל העונשים יחילו על ראשו ואנחנו נצא זכאים בדין וכפירש"י ז"ל (בקדושין מ"ב) על קושית הגמרא נימא שלוחו של אדם כמותו יתחייב שולחו ולא השליח ומשני הש"ס אין שליח לדבר עבירה ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים אולם הא מבואר בקדושין מ"ג דבדיני שמים המשלח חייב וא"כ בדיני שמים ראוי' לזכותם מן הדין דמאחר דבדיני שמים המשלח חייב א"כ יפטר השליח ולפי"ז י"ל אם כי עונותינו רבו וגדלו הוא רק עד שמים אבל בדיני שמים המשלח חייב וממילא נפטר השליח: אמנם הא הש"ך בחו"מ (סי' ל"ב) הקשה איך אמרו (בסנהדרין כ"ט) שהי' לו לנחש לטעון דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין הא בדיני שמים המשלח חייב, אולם הא מבואר (בקדושין מ"ג) דבאוכל חלב לכ"ע המשלח פטור דזה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן וא"כ השליח חייב וי"ל בהקדים לבאר הפסוק (הושע ו') יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו וגם בר"ה י"ז אמרו מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה ופסק כן רמב"ם פ"ג הל' תשובה ה"ה. והנה בספר פנים יפות פרשת האזינו עה"פ כי לא כצורינו צורם כתב זה שממתוק היצה"ר העבירה לאדם כדכתיב (משלי