דרך ימה קיט

עצמו כדאי להסתכל בפניו מטעם דאכל דלאו דלי': קס"ט] (שם) עונותינו רבו למעלה ראש ואשמותינו גדלו עד שמים י"ל דהנשמה חוצבה ממרום וכל זמן שאין החטא והפגם מגיע עד שורש נשמתם אפשר לתקן בניקל כי אם הענפים מתקלקלים יש להם רפואה ע"י השורש הבריא והוא כעין הכתוב (שיר השירים ה' ב') אני ישנה ולבי ער כי אם נחלש אדם פתאום עד שנראה שאין בו חיות בודקין בלב אם עוד בו נשמתו אפשר שיתרפאו כל האברים אם גם שישנים כל שהלב ער יכולין להתרפאות אבל אם הלב שהוא שורש החיות פגעה בו החולשה והמחלה אז יקשה הרפואה והוא כעין הכתוב (תהלים מ"ט ב') תבא עד דור אבותיו אם הפגם מגיע עד שורשינו באבות עד נצח לא יראה אור וזו שהתאונן עזרא שעונותינו רבו כ"כ עד שהגיע לשמים עד שורש מחצבינו. ק"ע] או יאמר דהנה לעיני בשר ודם העונות הם קטנים עד שדש אותן בעקביו אבל בשמי מעלה שם נראה הפגם גדול מאד שאם הי' אדם רואה זאת בעוניו הי' חרדה לבש אותו והשרידים אשר להם עינים צופים למרחוק הם יודעים ומבינים גודל כח הפגם ומלאכים ואחזון רעד בעת שצריכין להזכיר הפגם בדרך נסתר והיא דמיון לכוכב שלעוני אדם הוא קטן מאד ולמבינים אשר יודעים לחשוב הילוך המזלות המה יודעים כמה גדול הכוכב עד שהוא שלישו של עולם וזו שדייק עונותינו רבו למעלה דייקא ואשמתינו גדלו בהגיעם לשמים: קע"א] או יאמר בשנדקדק שהפסיק באמצע בתיבת אלקי וגם הזכיר זה בראש הפסוק וגם הכפילות בושתי ונכלמתו, וי"ל כי הבורא ב"ה בחר בנו מכל עם וחשק לשכון בתוכינו כדכתיב (בפרשת תרומה) ושכנתו בתוכם וע"י עונות גורמין סילוק השכינה כדכתיב (בפ' תצא) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וכן אמרו חכמינו ז"ל שבעונות דורות הראשונים נסתלקה שכינה עד הרקיע השביעי. ומעתה איך לא נבוש להרים ראש לבקש מלפניו ית' אם אנו גרשנו אותו מתוכינו ובעוה"ר כחינו לנכרים ושכינה הקדושה מקוננת למה אהי' כעוטי' ואין איש שם על לב וסגרנו הדלת בעדה ואין איש מאסף אותה הביתה לתת מקום לשכון בתוכינו וגם בשר ודם אם הי' איש דוחף אותו לחוץ הכי הי' פנים לאותו איש בעת צרתו לבקש אותו איש שדחפו שיעזור לו ומצינו ביצחק כשבא אליו אבימלך ואחוזת מרעי' אמר להם מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם והנה הרמה הוא לשון הפרשה שמפריש ומבדיל הדבר כמו תרומה שמפריש מהטבל וזו שאמר אלקי בושתי ונכלמתו להרים אלקי שבעונותי גרמתי סילוק שכינה להרים אלקי שנפרש מאתי ונכלמתי להרים פני אליך לבקש עוד עזר ממי שדחיתיו מביתי ומיושב היטב אמרו באמצע הפסוק עוד הפעם אלקי ולהרים יש שני פירושים האחד להרים אלקי והשני להרים פני ומיושב הכפילות בושתי ונכלמתי שבושתי הוא על שדחה השכינה מביתו ונכלמתו לבקש עוד טובה מזה שגרשתי אותו. אולם מזה יש המלצה טובה לזכותם בדין הלא הם השיבו ליצחק אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגנעוך וכתיב וילכו מאתו בשלו'. ומעתה הלא זה מאמרינו בסליחות לערב ראש השנה לא לך ה' הרעונו כי אם לנפשינו כו אנוש אם