דרך ימה קיד

דסירס הזכר והרג הנקבה: קנ"ה] אשר לו הים והוא עשה' ויבשת ידיו יצרו, ויל"ד לאיזה ענין משמיענו שעשה היבשה בידיו מה שלא אמר כן בים, וי"ל דחכז"ל אמרו (פסחים נ"ד) שתשובה קדמה לבריאת העולם כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואם לא קדמה התשובה לא הי' אפשר לעולם להתקיים וידו ית' פשוטה לקבל שבים ולזה בעת בריאת יבשה שבה בני אדם בעלי בחירה דייק ידיו יצרו שכבר בעת בריאת היבשה הו' ידו פתוחה לקבל שבים וכתיב (שיר השירים ה' ז') דודי שלח ידו מן התיר ומטי המו עליו: קנ"ו] הס קטיגור וקח סניגור מקומו, וי"ל בהקדם הפ' (איוב י"ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד ובתהלים קל"ט ימים יוצרו ולא אחד בהם וקרינן לו בוא"ו, וי"ל דאמרו (ביומא כ') השטן בגימטריא שס"ד שביום כיפורים אין לו רשות להסטין ועל אחד בהם אמרו חכז"ל בילקוט שזו יום כיפורים ומאחר שלא אחד בהם שאין לו רשות להסטין ביוה"כ לכך לו בוא"ו אחד בהם שגם הוא לה' ומתהפך לסניגור ואומר יש לך עם כמלאכים, וזו מי יתן טהור מטמא לא אחד וביום כיפורים כתיב לטהר אתכם לפני ה' תטהרו ואז יתן טהור מטמא שקטיגור בגימטריא פחות אחד מסניגור ונעשה גם הוא סניגור וזו שאמר קח סניגור מקומו שהמקטרג עצמו נעשה סניגור: קנ"ז] או יאמר דהנה יש נו"ן שערי טומאה והנשקע במ"ט שערים עוד יש לו תקנה אבל הנשקע בשער נו"ן אין לו עוד תקנה, וידוע מזוה"ק והאר"י הק' לכך לא יכלו להתמהמה עוד כרגע במצרים לפי שאז הי' נשקעים בשער הנו"ן ולא הי' להם עוד תקומה ומזה שבתיבת חטא ובתיבת טמא אל"ף לבסוף שזו סוף הטומאה שמשם א"א לצאת ולכך נחלקו הנ' שערים בתיבת טמא באותיות מ"ט ואל"ף כמאמרם ז"ל מ"ט פנים טמא והלא נו"ן יש אלא שממ"ט אפשר לשוב אבל לא משער הנו"ן וזו מי יתן טהור מטמא לא אחד אם נשאר שער אחד שלא נשקע בו: קנ"ח] או יאמר דבסנהדרין ל"ח איתא אדם הראשון בלשון ארמי סיפר דוקרו לשון ארמי הוא וצריך ביאור למה כל הפסיק כתיב בלשה"ק ותיבה זו תרגום, וי"ל דאיתא בסוף יומא דמי שאירע לו קרי בליל יוה"כ ידאג כל השנה אבל אם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עולם הבא וניתן לו לסימן שיאריך ימיו וירבה זרעו ע"ש וכתבו רש"י ותוס' שרמז לדבר יראה זרע יאריך ימים ודקדקו דשם אין רמז לריבוי בנים, וגם אין רמז שמיירי ביום יו"כ ונראה שבפסוקים שלפנינו מרומז היטב כי ראינו כאן שיש שרואה קרי מחמת רשעו ויש שרואה קרי ואדרבה הוא צדיק גדול והוא חידוש גדול והטעם כמש"כ בס' מדרש שמואל על פרקי אבות על שמנה בין עשרה נסים שנעשו בבית המקדש שלא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ, וז"ל וחסיד ז"ל כתב יש מי שהקשה ולמה יארע לו קרי אחר שהי' מזהירין אותו כל שבעה הימים והוא בטהרה כל היום ההוא וזקני העם כל הלילה לא וחשו מלזרזו ואמרו בגמרא שלא הי' ישן כל הלילה, והתשובה כי יצ"ט ויצה"ר מתקוטטים זה עם זה כשני אויבים וכשאחד מהן קרוב להיות מנוצח יתחזק על עומדו בראותו כי כלתה אליו הרעה והרבה מן האנשים בשעת פטירתן יתחזקו וידברו דברים טובים