דרך ימה קיב

אם משתחוה בהגוף מבחוץ אם מבפנים הלב עומד בקשיותו, ולזה מתאוננים שאין אנו יכולים לשבר קושית הלב עד שנשתחוה לפניך שאתה בוחן לבבות עכ"ד. ולפי"ז י"ל שאמר באו נשתחוה מבחוץ כדי שעכ"פ מבפנים נבא לכריעת ברך שהוא פחות מהשתחוי' ורמז נאה לפירש זה שר"ת מתיבות באו נשתחוה ונכרעה הם אותיות בנו דהיינו שיהי' הכניעה בפנימית הלב: קמ"ח] או יאמר דצדיקים הם תמיד בהכנעה רבה ומלך ישראל כרע ואינו זוקף ובצדיקים כאל מאחר שהם תמיד בשפלות ובהכנעה רק מאחר שהם ג"כ בשר ודם אם לפעמים א"א להם להשתחות שיעור הכניעה עד השתחוי' עכ"פ הם בהכנעה גם אז בכריעת ברך ובאלו ופה אמר שהם תמיד בהשתחוי' ולפעמים כשמוכרחו' לנוח קצת הם עכ"פ נכנעים בכרועת ברך, ורמז יפה לפירש זה שסופי תיבות מאלו ג' תיבות באו נשתחוה ונכרעה הם אותיות הוה וא"ש שבזה מתרץ הסתירה שהקדים כאן השתחוי' לכרועה מפני שהשתחוי' אצלם הוא הוה תמיד רק לפעמים הם במדריגות כריעה: קמ"ט] או יאמר דכתיב רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, ונדב ואביה' דכתיב בהו ויחזו את האלקים נענשו וכתוב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים ולכך מתחלה משתחוים על פניהם להסתיר פניהם ואחר כך וזכו למדריגה שלא יצטרכו לכסות פניהם ויכרעו ברך בלי הסתר פנים: ק"נ] ובגוף קושית התניא, י"ל שאין דמיון להשתחוו' בבית המקדש להשתחוו' במקום אחר ששם מחמת הקדושה הי' ההשתחוו' ביתר שאת ולזה דייק שאין אנו יכולים השתחות לפניך דהיינו בבית המקדש וכן אמרו בלולב שלפני ה' הוא בבית המקדש: קנ"א] (ירמי' י') מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה, י"ל דמשמיענו חסדו ית' שגם בעת זעם זכר חסדו עלינו כי גדול הוא כינוי למידת חסד ומשמיענו שגם בגבורה בעת שהדינין מתגברים גדול אתה חסד שבגבורה וכענין זה פירש בספר בינה לעתים דרוש מ"א נך זרוע עם גבורה שהוא ית' מתגבר על הגבורה תעוז ידך שגם אם השמאל היא הגבורה בתוקפו תרום ימינך שהוא החסד על השמאל שהוא הגבורה: קנ"ב] [תהלים ע"ד] לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש, יל"ד למה אמר אף לך שמשמיענו שאינו ממש כיום וגם לשון הכינות צ"ב וגם לשון מאור צ"ב דהול"ל ירח כמו שאמר שמש, וי"ל דבתחילת הבריאה ברא השי"ת שני מאורות שווין ואח"כ נתקטנה הלבנה וא"ש שאמר לך יום שנשאר מאור של יום גדול כמו בתחלת הבריאה אבל לילה גם הוא לך אבל לא כמו היום שהמאור שלה נתקטנה ונתן טעם לזה אתה הכינות מאור ושמש שגם הלבנה היתה משתי המאורות שוה לשמש ואח"כ נתקטנה. קנ"ג] [תהלים צ"ה] אשר בידו מחקרי ארץ ס"ת ורו"ץ, י"ל תדע שבידו מחקרי ארץ שהרי בתהלים קמ"ה כתיב השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו שהוא ית' גוזר והארץ תרוץ לקיים את גזירתו ית' ולזה בידו מחקרי ארץ שהיא תרוץ לקיים את גזירתו. קנ"ד] אתה רצצת ראשי לויתן, והבאתי בהקדמת