דרך ימה קי

אנחנו חטאנו בושה תכסה פנינו ואנו צריכין לחסדי המקום ב"ה לז"א ואנחנו ועזרא הסופר אמר בושתי ונכלמתי להרים פני: קמ"ד] על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה, צריך ביאור מה אפשר לחטא בוידוי. וי"ל ויתבאר גם דברי הפייטן ביו"כ קטן שאין אנו עזי פנים וקשה עורף לומר לפניך לא חטאנו אבל אנחנו חטאנו וצ"ב תיבת אבל דהול"ל ואנחנו חטאנו, י"ל דבספר ישמח משה האזינו בהפטרה על הפסוק קחו עמכם דברים הקשה על הפייטן ביו"כ קטן על אמרו שמתי פני ככלב העזתו מצח כזונה וגשתי לפניך בבושת פנים וכן כתוב ומצח אשה זונה הי' לך מאנת הכלם שהוא סותר עצמו תוך כדי דיבור שאמר העזתי מצח ושוב אמר וגשתי לפניך בבושת פנים וגם מאי זה שאמר וכן כתוב ומצח אשה זונה הי' לך מאי וכן, ועוד שהוא ראי' לסתור דבכתוב אמר מאנת הכלם והוא אומר וגשתי לפניך בבושת פנים ופירוש שענין הוידוי צריך להיות בהשכל דהא אמרו חכמינו ז"ל חציף מאן דמפרש חטאו, אולם הענין הוא כמו שפוסקין קהל על אחד שיתודה ברבים והוידוי הוא עונשו כי הוא בושת גדול, כן בשום על לב על אכו"כ שיכסה בושה פניו כשפוער פיו ומספר למלך מלכי המלכים מעשיו המכוערים והעלבון הזה הוא כפרתו והיינו לשון וידוי לשון התודע שיודע לו גנות החטא אבל בלא זה לא מיקרי וידוי רק מפרש חטאיו והיינו דאמר חציף מאן דמפרש חטאיו וא"כ זה שמתודה ומסלק הבושה לא הוי וידוי רק צריך להתעורר בבושה עד שיצטרך להתחזק שיהי' אפשר לו לומר כן, וזו שאנו מתנצלים שלא יחשב הוידוי לעזות גדול לזה אנו אומרים שמתי פני ככלב גשתי בבושת פנים, ואין זה עזות כיון שכסה בושה פני וכן כתיב מאנת הכלם אבל כשיכלם אין זה עזות עכ"ד ולפי"ז יומתק דקאי אבל על מה שאמר שאין אנו עזי פנים לומר לא חטאנו אבל אנו כעזי פנים לומר חטאנו, וא"ש שבאמת אפשר לחטא עם הוידוי אם אינו מרגיש בושה עד שיצטרך להתחזק לומר הוידוי אז הוידוי הוא חטא שהוא עזות לפרש חטאיו אם לא שיבוש ויכלם ובחרטה גמורה הוא מקיים מצות התורה להתודות: קמ"ה] עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה וגו' מרק ברחמיך הרבים, י"ל דאמרו חכז"ל (ברכות י"ח) רשעים בחייהם קרואים מתים כי בעת שסר מהם נשמתם ע"י עונותיהם הם חיים רק חיי בהמה והוא כדמיון חסר דעה שגם הוא אוכל ושותה והולך ובאמת הוא כמת. ובזה יובן כוונת הפסוק (תהלים ק"ב) אל תעלינו בחצי ימי בדור דורים שנותיך כי לפי דברינו יכול אדם לחיות שבעים שנה ובכל זה בבא קצו הולך בחצי ימיו כי שאר השנים חי רק חיי בהמה, וזו אל תעלונו בחצי ימי אבל לא בחיות שנחשב אצל בני אדם לחיות רק בדור דורים שנותיך שיהי' גם אצלך נחשב לשנים, ובזה יובנו פסוקים קשו הבנה (תהלים י"ג) עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם הביטה ענני ה' אלקי האירה עיני פן אישן המות, וצ"ב איזה עצות שם בנפשו וגם למה הי' ביגון רק ביום ולא בלילה הלא דוד הי' ער תמיד כל הלילה ולמה בלילה לא הי' לו יגון ומחוסר הבנה מה זה שאמר פן אישן המות מה זה שישן המות והגם שמצינו במתים לשון שינה וישיני עפר אבל