דרך ימה קט

דחכז"ל אמרו (סוכה נ"ב) אם פגע בך מנוול זה משכי' לבית המדרש לכך בשעה שאמרו נעשה ונשמע נעשו בני חורין מיצה"ר ולא הי' נצרך הלימוד להם לכבוש היצר הרע רק למדו לקיים מצות לימוד לכך קבלו כתר גם על הלימוד אבל לאחר שחטאו וחזרה הזוהמא למקומה ומוכרחים ללמוד כדי לכבוש היצה"ר והם גרמו שיהי' לו כח להסיסם לכך אין מגיע להם כתר על הלימוד: ק"מ] עוד מקשים דלמה בעת שקשרו להם הכתרים הי' די בששים רבוא מלאכים ולמה הוצרך לפרק מהם לק"כ רבוא מלאכים וי"ל דחכז"ל אמרו מד"ר בראשית פ"נ שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות רק כששתי השליחות הם מענין אחד אז יכול מלאך אחד לעשות שתי שליחות כעין הצלת לוט ורפואת אברהם ולפי"ז בשעה שאמרו נעשה ונשמע מיד עוד קודם שקיימו בפועל קשרו להם שתי כתרים דכל זמן שלא חטאו כל הרוצה לקיים ודאי יקיים כי אין שום דבר חוצץ אבל אחר שחטאו פרקו שני הכתרים שאין להאמין להם שיקיימו נעשה בפועל ממילא לא הי' דומה הכתר שכנגד נעשה להכתר שכנגד נשמע לכך הוצרך להיות ק"כ רבוא מלאכים: קמ"א] זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבינו בספר החיים למענך אלקים חיים, י"ל שמבקשים שלא יאמר שום טעם למה מזכה אותם למען לא ימצאו המקטריגי' מקום לקטרג רק יאמר הוא חפץ בחיים, אבל לאחר שיצאו זכאים יכתוב בספר שכל החפצים לחיות הוא רק למענו ית' שיוכל לעבדו: קמ"ב] אבל אנחנו ואבותינו חטאנו, י"ל עפ"י מה שכתב הפלא"ה בפרשת בחקותי בד"ה והנשארים שפעמים האבות חוטאים מחמת שיש בהם רשעים שעתידין להולד מהם כמ"ש בפ' שוא לכם משכימי קים וגו' דקאי על דור המדבר בעון מרגלים שלא האמינו שיכנסו לארץ אף שבזה נכשל אברהם שאמר במה אדע כי אורישנה מ"מ באברהם עצמו לא הי' החטא מצד עצמו אלא מצד הדורות שיולדו ממנו וז"ש שהם מאחרי שבת ע"י ואכלו לחם העצבים דכתיב ויבכו העם בלילה ההוא מחמת חסרון אמונה כן נתנו לאברהם אבינו שנקרא ידיד ה' שינה כדכתיב תרדומה נפלה על אברהם וז"ש ואף בעונות אבותם אתם פירש שאבותם חטאו בעבור שהם הי' אתם דהיינו שעתידין להולד מהם, וכן יש לפרש מ"ש אבותינו חטאו ואינם פי' שחטאם לא הי' מחמת עצמם אלא מחמת הבנים שעתידין להולד מהם לכך אנחנו עונותיהם סבלנו עכ"ד. ועפי"ז אמרתי בספרי אבות על בנים פ"ה אות ד' פשט על מה שאנו מתודים אנחנו ואבותינו חטאנו כלומר גם מה שחטאו הם אנו הגורמים שאבותינו חטאו ולזה דייקא אבותינו שאנו גרמנו לאבותינו לחטוא וצריכין לשוב ולתקן זאת וזה שאנו מתודים אבל אנחנו ואבותינו חטאנו: קמ"ג] או יאמר שבמחזור ויטרי ובמחזורים ישנים הגרסא **(שאין אנו עזי פנים וגו' אבל אנחנו ואבותינו חטאנו וחדשים מקרוב שינו והדפיסו ושאין אנחנו עזי פנים והנני לקיים ולתת טעם לגרסא הישינה.)** אבל אנחנו חטאנו, וי"ל החילוק בין אנו לבין אנחנו עפ"י שכתב בזרע קודש ההבדל בין אני לאנכי שאני הוא כשמראה כוחו ואנכי כשעושה חסד והוא על דרך שנאמר באים בכח מעשיהם. ולפי"ז הפירוש שאין אנו עזי פנים לומר לא חטאנו והוא על דרך הכתוב (ירמי' ב' ל"ה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי זה יכולים לומר בכח ובקול רם אבל זה לומר אבל