דרך ימה יא

נ"ב הנה הגבר לא ישים אלקים מעוזו ויבטח ברוב עשרו ועוז בהותו הכוונה יען שלא שם בטחונו בד' רק ברוב עשרו אשר הוא לרעתו לכך הוא ועוז מה שהוא הותו: וידוע מה שכתבו בביאור הכתוב ומכבדי אכבד ובוזי יקלו ר"ל הברכה והטוב אני נותן בידי ממש למכבדי אבל ובוזי יקלו מעצמן כיון שאסלק שכינתי מהם ומסיר השגחתי מעליהם לעזוב אותם לפגעי הזמן ומקרי טבעי תהלוכות מערכות השמים והמה לרוע להם כמש"כ ביערות דבש ח"א דרוש ד' כי צאצאי אברהם הם שלא הסכים חוק השמים ומסולות הכוכבים שיולדו רק הקב"ה אמר צא מאצטגנינות שלך לכך לפי משפט וגזירת מערכת השמים ח"ו אין קיום לתולדות אבות הקדושים והנה תיבת רם מורה על סילוק השגחה מיושבי תבל ולכך הוא נקרא רם שאיננו על הארץ מתחת ואם כן הירידה והנפילה לאדם קרוץ מחומר בעת רעה איננו ביד ה' בעצמו אבל הטוב הניתן לאדם הוא מיד ה': ובזה יובן איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת והוא כי בפרח רשעים וכו' ויציצו כל פועלי און איננו לתכלית טובתם רק להגדיל כאבו ומכתו תהי' אנושה, וזו להשמדם עדי עד ר"ל שיהי' נפילתם עדי עד ולא יוסיף קום מגודל הצער והיגון ובאר איך תהי' הנפילה לזה אמר ואתה מרום לעולם ד' ר"ל תסלק השגחתך מהעולם הזה ותהי' מרום לעולם ה' ועל ידי זה אויביך יאבדו ויתפרדו כל פועלי און מאליהם ע"י מערכת השמים וגזירתם. ולזה נתכון איוב בפ' ז' מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית לבך אליו ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו כמה לא תשעה ממני לא תרפנו עד בלעי רקי חטאתי מה אפעל לך נוצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהי' עלי למשא, ומה לא תשא פשעי ותעבור את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני, המפרשים פירשו בתיבות כי תגדלנו ר"ל ענין הגדולה במה ששם עיניו עליו לפקדו לבקרים אבל לדרכנו ע"י הגדולה שהי' לו תחלה ולא חסר לו מאומה והי' לו כל טוב על ידי זה נתרבה צערו ונתגדל כאבו כל עת ורגע בכל אשר פנה הי' חסר לו מהרגלו ולימודו אכן אם לא הי' מעלתו מתחלה בשפע רב ובשמחה ובטוב לב מרב כל לא הי' עתה החסרון וההעדר סביב לו בכל אשר יפנה בכל רגע ורגע להרגיש צער ויגון לרגעים האמנם אם נעשה לו כן להנקם ממנו על רוע מעשיו לא הי' מקום לשאלה זו כי כן דרך הנוקם להגדיל נקמתו בכל כוחו, אכן לא יתכן נקמה רק כשהפעולה הרעה נוגעת להנוקם אבל כשאינו נוגעת להנוקם כלל מה לו להנקם על ריב לא לו לכן אמר מה אנוש כי תגדלנו בכל טוב וכי תשית אליו לבך על ידי כן ותפקדנו לרגעים ולבחון אותו כל רגע ורגע ולא תשעה ממנו ולא תרפני עד בלעי רקי רק אם הי' במעשי ידי דבר הנוגע לך עד שיפול תורת נקמה על מכתי האנושה החרשתי כי כן דרך הנוקם אמנם חטאתי מה אפעל לך נצר האדם לכן למה שמתני למפגע לך כפרש"י כפוגע האדם בעת חמתו ומעורר עליו כל מעשה חובתו ר"ל במה שגדלתני תחלה הייתי עתה לפגע בכל דבר ודבר שאינו כהרגלו ולימודי ואהי' עלי למשא וכיון שאינו בתורת נקמה א"כ ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני ר"ל כיון שהיסורין המה רק לייסרנו ולמרק את עוני א"כ למה אין אתה נושא פשעי כי עתה לעפר אשכב ע"י הכאב הגדול עד כי ושחרתני לאחר מירוק העונות וכבר אינני וכן קרה לנו בעוה"ר כי