דרך ימה קה

אליו ית' ולזה מקודם יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם כדי שתוכלו לבא לפניו ית' ואז בבואכם לפניו ית' בטוח שתטהרו: קי"ח] או יאמר כמו במצרים לא היינו ראוים להגאל עד שאמר משה וכי אוציא את בני ישראל ואמרו חכמינו ז"ל ששאלתו היתה באיזה זכות אוציאם והשיב הוא ית' בהוציאך את העם תעבדון את האלקים בהר הזה שעמד להם זכות שעתידין לקבל התורה כן יזכה אותנו על שעתידין לשוב כולם לפניו ית' ויתקיים ועמך כולם צדיקים (ישעי' ס') וזו יכפר עליכם בזכות שלפני ה' תטהרו לעתיד וזו שאמר לפני ה' הוא ע"ד הכתוב הנני שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא: קי"ט) או יאמר דעיצומו של יום מכפר לעשות מכל הזדונות שגגות וזו ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם שלא יהי' נחשבים לזדונות רק לשגגות שהם נקראים חטאים וכדי לטהר לגמרי גם מחטאים שלא ישארו אפי' שוגג עליכם מוטל לעשות הגמר שלפני ה' תטהרו גם מחטאים שהם שגגות: ק"כ] או יאמר דעיקר להיות שמח בקיום המצית ולא יהי' עליו למשא לקיים המצות כמצות אנשים מלומדה ובזוה"ק קורא לאלו המקיימים המצות רק לפי שמוכרחים לקיימם דרמי בתר כתפוי שהוא לו למשא והוא כהוצאה שלא כדרכה כי הנושא דרך אחוריו אין זה הוצאה ולזה אמר אם תעשו המצות לפני ה' ולא כמאן דרמי בתר כתפוי על ידי זה תטהרו: קכ"א] או יאמר על פי שפרשתי בספרי דבר המלוכה אות כ"ה רחקת ממנו בעונינו שבנו מאחריך מאחר שריחק הוא ית' אותנו עוד הוספנו מעצמינו להתרחק עוד יותר וזו השיבנו ה' אליך ממה שאתה רחקת ממנו אחר כך ונשובה ממה שנתרחקנו מעצמינו וזו יכפר עליכם לקרב אותנו מזה שהוא ית' ריחק עצמו ממנו אבל מה שאתם מעצמכם רחקתם עוד יותר זו לפני ה' תטהרו החוב עליכם לקרב עצמכם ע"י שתטהרו: קכ"ב] או יאמר בהקדים דבספר ישמח משה פ' נצבים בד"ה עוד יתבאר הביא בשם ספרים קדושים קושיא גדולה וחזקה על עוברי עבירה והיא תמיהא קיימת דלית נגר ובר נגר דיפרקני' והוא אם עובר עבירה קשה ממ"נ איך תחשוב אם תאמין באמת שהוא ית' רואה אותך איך אתה עזות פנים גדול כ"כ שאתה יודע שהוא ית' רואה אותך והוא עומד אצלך ואתה עושה כך הלא אם הי' כאן איזה אדם מכש"כ אדם חשוב ודאי לא היית עושה כן ואיך תעשה זאת לפני מלך גדול ונורא ואם תחשוב שאיני רואה זה קשה מן הראשונה שאתה כופר בעיקר האמונה ומי הוא זה אשר בשם ישראל יכונה שלא ימסור נפשו למיתות קשות כדי שלא יכפור בעיקר וכתב שבין תירוץ לקושיא זו רק מאמרם ז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות (סוטה ד') ובודאי כוונתם ז"ל בשביל זה הקושיא דבלא רוח שטות א"א לשום בר דעת לעבור עבירה משום זו הקושיא רק שנכנס בו רוח שטות ועל שוטה אין קושיא ובאמת בשעת עבירה שוכח מכל זה ואינו ניתן אל לבו כלל שהי"ת רואה אותו ואינו כופר רק ששוכח מעיקרו ונסלח לכל בני ישראל כי לכל העם בשגגה עכ"ד. ולפי"ז ופורש כי ביום