דרך פקודיך סה

שיגדיל וצ"ע אם גם באחים חיישינן

(יז) נולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית ונוהגין במדינות לחתוך מהערלה כמו טבעת דק ולזה צריך אומן בקי ולדעת הב"ח מברכין על המילה מיהו אין מחללין עליו את השבת מיהו כ"ז בנולד מהול לגמרי אבל שנולד מהול קצת הוה כערל גמור ומחללין עליו את השבת

(יח) אפילו אשה ועבד וקטן וערל ישראל שמלו. כשר בדיעבד אבל עכו"ם שמל צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית וכן הדין במומר לכל התור' או מומר לערלות

(יט) וזאת לדעת דבכל מצות התורה המוסרים והאפיקורסים דינם כמומרים לכל התורה. המוסר מיקרי כשמוסר ממון ישראל או גופו הן במעשה הן בדיבור. ואפילו בגורם למסור פרוטה אחת ממון ישראל ביד עכו"ם. אפיקורס מקרי כשאינו מאמין בתורה שבע"פ אפי' על א' אחד מדברי חז"ל. ועוד הרבה ענייני אפיקורס מבוארים ברמב"ם ה' תשוב' עיי"ש. הנה ג"כ בנידון דידן המוסר והאפיקורס שמלו צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית הנה תדע הקורא נעים בעוה"ר שכיח הזיקא בדורות הללו עקבות משיחא גמר הבירור אשר בעוה"ר אינהו נפישי מינן וקיימו עלן בכלי חחס כי כסלא לאוגיא והן המה לרישי עמא בקיומא סגיא ומרבית העם נושאים להם פנים ומכבדים אותם בכיבודא דמצוה זו ואין איש שם על לב שמעשיהם במצוה זו כמעשה קוף בעלמא. וגרע ביותר. ע"כ הנימולים על ידם ח"ו גדולם בעון בני בלי שם. כי אינם חתומים בטבעת המלך ע"כ שומר נפשו ירחק מזה ולא יכבד בכיבודא דמצוה זו לכת הארור' הזאת וכן לא יכבד במצו' זו להמוסרים ולהמוכסים שבדורותינו עשה כהיתר והן המה המיוחסים שבדור ויהי בוזים ומלעיבים בת"ח בני ת"ח ומתעתעים בדברי חז"ל ודוחקים את דלת העם דוחקא בתר דוחקא באכזריות באף ובחמ' ובקצף גדול הן המה כתות הערב רב המבוארים בזוה"ק ותהי זאת נחמתינו בהתוודע לנו שאין להם חלק ונחלה באלקי ישראל ובתורתו ואינם בכלל ערבותינו וכל בית ישראל יהיו נקיים לפני י"י עד עולם ובמהרה יגלה כבוד מלכותו ית"ש עלינו ויראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עלינו וכהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלקים וצדיקים ישמחו ויעצלו לפני

אלקים

(כ) ונ"ל דבעכו"ם ומומר (וכן כל הכתות הנ"ל אם מלו דהדין הוא דצריך לחזור ולהטיף דם ברית. אם החותך הוא ישראל כשר רק הם עשו הפריעה הגם דמל ולא פרע כאילו לא מל עכ"ז נ"ל דבכה"ג א"צ להטיף אח"כ דם ברית דלא גרע החיתוך שעשה הישראל מהטפת דם ברית והגע עצמך עוד אם אירא אחר החיתוך שעור הפריעה נפל מעצמו אין כאן בית מיחוש כמו שראיתי כמה פעמים וא"כ גם בכאן לו יהי' שמעשיהם הוא כמעשה קוף הוה כאילו נפל עור הפריע' מעצמו והטפת דם ברית הי' כשר אליבא דכ"ע נ"ל

(כא) כשאין האב אצל המילה הסנדק התופס התינוק מברך ברכת להכניסו

(כב) מברכין על הכוס ושותה המברך הברכה ואין לסמוך על מה שנותן לתינוק הנמול או לתינוקת אחרים זולת בת"צ נותנין לתינוקת וביוה"כ נותן לתינוק הנימול

(כג) אבי הבן עומד אצל המוהל להודיע שהוא שלוחו והנה בהרבה מקומות יש חבורות מיוחדים למצוה הזאת חבורה מכניסים לברית ואבי הבן אינו מכבד רק המצוה חוזרת חלילה עפ"י הגבאי. והנה לכאורה לא יתכן הדבר דלפעמים האב אינו מרוצה במוהל הזה ואיך יהי' שלוחו בעל כרחך ואפשר כך קיבלו עליהם ולב ב"ד מתנה ע"ז וכך תיקנו כי היכי דלא ליתי לאנצויי ומסתמא כ"א מרוצה בתקנת הב"ד: