דרך פקודיך מז

מהכאתה. ועיין בכתבי הקודש למרן האריז"ל מה שאירע פעם אחת למר"ן מהרח"ו ז"ל שהרים ידו על אשתו ונסתלק ממנו כח הדיבור של רוח קדשו עד שנתן לו מרן האריז"ל יחודים ע"ז ושייך ענין זה ג"כ לחלק המחשבה שלא ישנאה במחשבתו. והזהירו רז"ל ומנו בתשע מדותיו בני גרושת הלב. בני שנואה. אשר עליהם נאמר וברותי מכם וכו'. (כב) עוד מדברי הקדוש הנ"ל ז"ל השייך למצוה הזאת ז"ל אודיעך בני עניינים גדולים שדברו התנאים ע"ה על אצילות השכינה ועל התחברות פנים אל פנים (עמש"ל בפסוק בטח בה וכו' ושלל לא יחסר) ותשמע דבריהם ותתמה איך היו נזהרים מלגלות וכו' אמר הכתוב ונטעתיך שורק (הוא מה שאנו קורין מלאפו"ם הרומז ליסוד הבן) כלה זרע אמת. כלה חסר ו' לומר שרומז לכלה הכלול' מן הכ"ל שהוא זרע אמת מכאן תבין ותשכיל בני הסוד חתן וכלה ומצות פ"ו ודע לך בני באמת כי כל ההויות כמער איש ולויות כאיש המעורה בלוי' שלו יראה בני דברים נעלמים. ועתה אומר לך קושט דברי אמת שעליהם אין לפרשם ואין לזוז ואין לשאול כי מושאלים הם מפי מלאך אלקים מלאך ממש ודע כי עוה"ז הוא צל לעולם העליון. ז"ש התנא כל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא מנגד שנאמר גם את זה לעומת זה ברא (עשה) אלקים וגם בפ' המוכר את הספינה ארז"ל אמר ר"י כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם ראה הבן כי הכל הוא דוגמא עליונה ומה מעלה יש לו פ"ו כי בשבת כשמתחברין המלך עם המלכה פב"פ דרך החלון הוא היסוד אז נעשים גוף אחד וכל העול' מתברכין ועומדי' בשלוה ובחדוה והשקט ושמע בני מה הרמיזו חכמים בדבריהם שאמרו אוקירו לנשייכו ותתעשרו (תתבונן ידידי עושר בגי' יסוד מלכות נ"ל והבן) כענין מצפון זהב יאתה (אש"ר ש"ם הזה"ב) ר"ת אשה מצאתי) וכענין שאמרו חז"ל חדשים לקטורת באו והפיסו (ענין הקטורת לשון התקשרות שהענין הי' לעשות היחוד והחיבור. שע"כ היו פורשין מבין האולם ולמזבח כי הוא דבר שבחשאי שעי"ז בא העושר כנ"ל ע"כ היו בכ"י חדשים נ"ל) והכוונה בעבור שהאשה היא דוגמת השכינה ע"כ אמרו ז"ל אוקירו נשייכו ועתה בני שמע מה שהרמיז תנא אחד אמר כל המבטל פ"ו מעלין עליו כאילו שופך דמים ומבטל הדמות. והכוונה כי הגורם (הוא גורם) חסרון רחמים מן האשה ואז מקבלת מן הפחד וממעט הדמות מן הננם הוא ת"ת להעשות חצי אדם כאשר אמרנו. ותנא אחד אמר גורם לשכינה שנסתלק מישראל הוא שנאחר להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך אחריך אין שכינה שורה על מה שורה על עצים ואבנים. והנה בני זה הרמז ידוע כי בזמן שהשפעת האיש באשה גם למעלה כן והמהפך בהיפך ודוחק רגלי השכינה וממעט דמותה והכוונה כי אז רגלי' יורדת מות (כי בהעדר היחוד נידחית למטה כנודע) ומה שלמטה ממנה נק' רגלי' והם דחוקים מצד הדין שאין להם רחמים כלל כי השכינה נסתלקה מישראל ועתה שמע בני מה הרמיזו עוד בדבריהם אמרו רבנן ז"ל אין השכינה שורה פחות מכ"ב אלף ישראל והרי שהי' כ"ב אלפים זולת אחד. והנה אשה הגונה וראוי' ומעוברת באה עכ"פ ראויה להצטרף ובבואה יצא כלב ונפח בה והפילה ונסתלקה השכינה מישראל מי גרם לשכינ' שתסתלק בעל הכלב מכאן אמרו המגדל כלב רע בתיך ביתו חייב נידוי מדה כנגד מדה (רצ"ל כמו שהוא יכול לגרום ח"ו פרישה והסתלקות כן מפרישין ומסלקין אותו) וראה והבן עתה בני עומק דבריהם סודות נעלמים כי לפי פשוטו דבריהם ז"ל אינם מובנים אין מן הצורך להאריך) מאד מאד ושמע ביאורם דע בני שיש שכ נה לשכינה והוא הבינה כענין שארז"ל שכינה עילאה שכינה תתא' ועתה תבין כ"ב אלפי"ם הוא היסוד והעטר"ה והתפארת הוא הי' חסר משם וזהו פחות אחד (נ"ל פירושו כ"ב אלפים מרמז לכבוד ועטרה. כי הב' רומזת לעטר"ה בי"ת מלאה כל טוב וכ' פשוטא בעלמא דדכורא. כמ"ש בס' מאורי אור. וא"כ באפשר כוונתן הקדוש בכאן הך' על היסוד ועיין בזהר שמות (דף ט') וז"ל