דרך פקודיך מו

חטאתו פשע מ"מ טוב הוא שזכה ונשמעת תורה בביתו אבל אם הוא תלמיד חכם וכיוון בסוד הזיווג אזי יצא משורשו ממש ענף כמוהו ואז מעשיהם טובים אשריהם שזכו בזה לפני השם. ואם הוא ע"ה ונשא לשובע נפשו אי לשם ממון אז שולחים לו ענף משורשו וטמא טמא נקרא (תדע ידידי אינו בכלל זה הנושא לשובע נפשו בכדי שלא יבא לידי עבירה והרהור עבירה וכוונתו להשביע עצמו מן ההיתר) עליהם חרקו רז"ל שיניהם ואמרו להרגם ולקורעם כדג מגבם אוי להם עמי הארצות מבטלי התורה ומבטלי המצות ומרבים בדור עמי נפש טמאים בערלתם כי הפרו בריתם (אומרו טמאים בערלתם היינו שהבנים מוכנים ח"ו לרדוף אחר הזימה לטמאות בריתם. להיות שנולדו מתכונה רעה כזה) וז"ש דוד בהתוודותו על חטאו. הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי להיות שזיווג אביו עם אמו היו בלא הודע כנודע ע"כ באתי לידי עון אבל אעפי"כ הבחירה חפשית ביד הנולד לעמוד נגד טבעו רק שמלחמתו עם היצר עצומה יותר מהנולד מתכונה טובה וכמש"ל הענין מה לכם אנשי אמת עם השרש והטומאה (נ"ל כוונתו להרחיק חיתון אנשי אמת עם אנשים כאלה וכמ"ש ארז"ל על בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה) כמה גדול כח הזיווג אל תגשו עמהם. שובו לכם לאהליכם (נצ"ל כל ת"ח לדומה לו אהלו זו אשתו) כי אין המצות לבטלה רק למטה ולמעל' הם לצורך למטה הם לצורך להשפיע נשמות קדושות לעולם) וברבות צדיקים שמחה) ולמעלה הוא צורך גבוה לייחד האורות עליונים נ"ל) ולפנים אבאר לך בעז"ה ענייני הזיווג והקידושין וחופה וכל דבר. עכ"ל דברי הקדוש עם קצת ביאורים שהוספתי בעזר הצור

(כא) ע"ש דברי הקדוש ז"ל. יש להבין בני מה מעלה יש לה להאשה שהרי בזמן שיש צער מלמטה גורמת צער מלמעלה וכשאשה יש לה צער מלמעלה (רצ"ל כשהאשה שלמעלה יש לה צער) אז האיש מצטער על צערה זהו שקראה תאומת (רצ"ל יונתי תמת"י כמו תאומ"ת) כמו התאומות חש אחד מהם בראשו חבירו מרגיש כך הד"ו פרצופים. וז"ש עמו אנכי בצרה. הת"ח מצטער בגלות השכינה עתה בני ראה גם ראה מה גורם אדם גשמי למעלה בעשותו לאשתו אונאה למטה ואפילו בדיבור ואצ"ל בהכאה שהכניס עצמו בהכאה זו בכת הרשעים. ועליו נאמר לרשע למה תכה רעך. ונמצאים אנשי רשע ואינם שוקלים בדעתם לומר שהעולם אינו שלו. א"כ בעל העולם למה הביאני בעולמו ולא לקנות הון להניחו לאחרים ולא לבנות בניינים ולעוזבם לזרים והוא ירד תחת הארץ ולא להתענג במיני מאכלים כי רגעים מועטים הם ליתן חשבון ושמת סכין בלועך ולא למלאות תאותו ברוב נשים. כי חללת ברית אלקיך גם דברי שחוק (הם) הוללות וסכלות רק פת במלח תאכל. ואת י"י תעבוד ודע כי ימי חייך מועטים הם ורוחו (ורוחך צ"ל) אין בידיך רק ביד י"י בעל העולם ולא תדע מתי יענה ע"כ יש לך לבקש כל דבר שתוכל לעשות לאהוב אותו ואהבת את י"י אלקיך ללמד חכמתו ולחפש האמונה עד שיכיר ויתבונן דרכיו ומעשה השם ולשמור מצותיו אם כך יעשה אז השם יפקח עיני שכלו ויחדש בקרבו רוח אחרת. ואז יהי' בחייו אהוב לבעה"ב ונפשו תדבק בו וישבע שובע שמחות את פניו. כ"ז בחייו ובהפרדו מהגויה תהיינה נעימות ימין אלקיו עליו והנה מי שהשיג זו המעלה שזוכר השם ומעשיו ונפלאותיו לא יסורו מלבו ולא ידבר בפיו רמי' וזה מעולם לא יבא נזק בבית אלקים (רצ"ל לא יגרום היזק והעדר היחוד למעלה) ואם אינו הולך את י"י אבל עושה הון שלא כמשפט ובונה בניינים ועובר זמנו לריק ולהבל ומכה ובועל ואין לו בושת או עושה אונאה לאשתו ומוליד צער בעליונים יה"ר שיניח הונו לאויביו ובניניו לזרים. ואשתו המוכה באונאה תפרד ממנו היא תשכון באהלי צדק והוא ישכון באהלי רשע ואין עוד מלבדו כתיב אשר הכל בדין ובצדק עכ"ל הקדוש. העתקתי לך גם זה בעסק המצוה הזאת בכדי לידע ליזהר מאונאת אשתו ובפרט