דרך פקודיך רכד

(ב) ודאי א"צ לכוין שום טעם למצוה כיון שאין הטעם מבואר בתורה. אבל עפ"י פשוטו ג"כ לא נעלם מעין כל משכיל הטעם הפשוט דבאם לא יתענש הגנב על חטאתו אשר חטא הנה יתקלקל חזקת היישוב כי כל אחד יגנוב ממון חבירו משא"כ כשיודע שבאם יתוודע ישלם כפל ותשלומי ד' וה' אז מורא יעלה על ראשו פן יתענש הנה תשלומי כפל הוא הדבר שהשכל מחייב כפי מה שרצה לחסר את חבירו כן יתחסר מממונו והנה תיכף שגנב נתחייב כפל לבעליו וכאשר שינה באוולתו שטבח ומכר הוה כגניבה חדשה ומשלם כפל על הכפל והוה תשלומי ארבעה וניתוסף בשור עוד תשלום א' עבור שביטלו ממלאכתו

(ג) המשכיל על דבר בכתבי מר"ן זלה"ה ימצא טוב וטעם ודעת. שע"י עון הגניבה גורם ח"ו שהחיצונים יונקים משני שלישי חסד שבת"ת דז"א (ע"כ ישלם שני' לרעהו לתקן את אשר עיוות

) מ"ע נה על הב"ד לדון נזקי בהמה ברגל ושן

חלק

המעשה

(א) מצוה נ"ה שנאמר ושלח את בעירה ובער בשדה אחר קבלו רז"ל ושלח זה הרגל ובער זה השן

(ב) נזקי רגל אם הזיקה בהמה ברגלה דרך הלוכה תולדות הרגל הזיקה בגופה או בשערה או בכלים שעלי' דרך דרך הלוכה אם ההיזק הזה נעשה ברשות הניזק משלם בעל הבהמה נזק שלם ממיטב שבנכסיו (דהיינו אם רוצה לשל' קרקע ישל' ממיטב) אבל אם משלם לו מטלטלין כל מילי מיקרי מיטב ואם נעשה ההיזק הזה בר"ה פטיר

(ג) אבל אם הלכה ברשות הניזק ונתזו צרורות מתחת רגליה ונפלו על כלים ונשברו אינו משלם אלא חצי נזק וזה הלכה למשה מסיני ואעפי"כ תולדה דרגל מיקרי לענין זה שיהי' פטור ברה"ר וגם לשלם מן העליה

(ד) נזקי שן אם נכנסה הבהמה לרשות הניזק ואכלה דברים שדרכה לאכלם משלם בעל הבהמה נזק שלם ואם אכלה ברה"ר פטורה ואם נהנית משלם מה שנהנית לא מה שהזיקה כיצד נכנסה לרשות הניזק ואכלה שומשמין וכיוצא בשוה דינר משלם דינר כפי מה שהזיק' ואם אכלתן ברה"ר ונהנית רואין כאילו אכלה שעורים ומשלם דמי שעורים בזול תולדות השן נתחככה בכותלי להנאתה והזיקה בחיכוכה או טנפה פירות להנאתה משלם נזק שלם

(ה) אכלה דבר שמזיק לה פטור שהרי אינה נהנית

(ו) אכלה כסות או שאר דברים שאין דרכה לאכלה בין ברה"ר בין ברשות הניזק משלם חצי נזק דזה שינוי הוא והוה תולדה דקרן

(ז) דין נזק שן ורגל דנין בכל ב"ד בכ"מ ובכ"ז

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש דינים והלכות כ"א כפי שכלו אשר חלק לו הש"י בבינה

(ב) כבר נתבאר שבנזקי קרן שן ורגל לאו דוקא שור אלא ה"ה כל בהמה חי' ועוף שברשות האדם והן בני תרבות חד דינא אית להו

(ג) נזקי שן ורגל אפילו לא באו עדים שהזיק והודה המזיק בעצמו אעפי"כ חייב לשלם דממונא מיקרי ולא קנס וכן בנזקי קרן כשכבר נתייעד השור לא מהני הודאת בעל דין וחייב לשלם אבל נזקי קרן בשור תם דמחוייב לשלם חצי נזק אם הודה המזיק מעצמו פטור מלשלם דקנס