דרך פקודיך רכב

לצורך אבל היא לעשותה כלי בההוא רוח' דשדי בגוי' לזה בא הרמז חמו"ר ולא כלים התחייבות הבו"ר הוא דוקא בדבר הבא מצד המותר לתאוות הגוף מבלי טעם ולא כלי"ם היינו הבעילות שבאי' לעשות כלים אינם בהתחייבו' הבו"ר הבן הדבר

מצוה נד מ"ע על הב"ד לדון דין גנב

חלק

המעשה

(א) שנאמר כי יגנוב איש וכו' אם העידו עדים שגנב שום חפץ מחבירו מחוייב לשלם כפל היינו פי שנים כשווי החפץ שגנב והתשלומין הקרן עם הכפל הוא לבעלים בעלי

החפץ

(ב) אם גנב שה וטבחו או מכרו משלם תשלומי ארבע' ואם גנב שור וטבחו או מכרו משל' תשלומי חמש'

(ג) התשלומין הללו מן הגנב בב"ד גובין מן היפ' שבנכסי' ואחד איש ואחד אשה שגנבו חייבין לשלם כל התשלומין הנ"ל ואין חילוק ביניהם רק אם אין להם לשלם איש נמכר בגניבתו אבל לא אשה רק חוב הוא עלי' לשלם כשיהי' לה נכסים

(ד) ואיש שנמכר בגניבתו דוקא בעד הקרן אבל לא בעד הכפל ותשלומי ד' וה' ממילא כשיש לו לשלם הקרן אינו נמכר רק תשלומי הכפל וד' וה' נשאר עליו לחוב עד שיהי' לו

נכסים

(ה) כל אלו התשלומין דוקא שנתחייב עפ"י עדים אבל אם הודה מעצמו אינו חייב בכפל וד' וה' ואינו משלם רק הקרן (ונמכר בגניבתו אפילו הודה מעצמו)

(ו) התשלומין הללו אינם גובין רק ב"ד סמוכין אבל ב"ד שאינם סמוכים אינם גובין רק הקרן אבל מכירת הגנב אם אין לו לשלם אינו נוהג רק בזמן שיובל נוהג

(ז) בכלל מצות זו נכלל ג"כ שידונו הב"ד דין גונב נפש מישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא

(ח) ונכלל ג"כ במצוה זו דין גנב הנמצא במחתרת שהבעה"ב המוצאו במחתרתו נעשה עליו כב"ד ורשות בידו להרגו ואם ידוע שלא בא על עסקי נפשות אסור להורגו

(ט) חפץ של הגניבה כשהוא בעין בלא שינוי חוזרת לבעליו (משלם עליה תשלומי כפל) אפילו נתייאשו הבעלים לא קנה הגנב אבל אם נשתנית הגניבה קנאה הגנב ומשלם הקרן והכפל בדמים

(י) גנב כחושה והשמינה או גנב שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל וד' וה' כשעת הגזילה בין לקולא בין לחומרא

(יא) גנב טלה ונעשה אצלו איל עגל ונעשה שור נעשים שינוי בידו וקנאה ואם אח"כ טבח ומכר אינו משלם ד' וה' דשלו הוא טובח ומוכר אבל תשלומי כפל משלם כשעת הגניבה

(יב) גנב מן ההקדש או (להבדיל) גנב מן העכו"ם אינו משלם רק הקרן אבל לא תשלומי כפל וד' וה' וכן הגונב שטרות עבדים וקרקעות אינו משלם כפל

(יג) שותפין שגנבו אם הוציאו שנים ביחד את הגניבה משלמין כפל בין שניהם ואם האחד הוציא בהסכמת חבירו ומדעתו אינו חייב בכפל רק המוציא והשני פטור שאין שליח לדבר עבירה אבל אם טבח ומכר אחד מדעת חבירו שניהם משלמין ד' וה' דגזירת הכתוב הוא או לרבות את השליח

(יד) מי שהפקיד אצלו איזה חפץ וטען שנגנב ממנו ובאו עדים קודם שנשבע והעידו שהוא בעצמו גנבו אינו