דרך פקודיך קסג

את עבדי המלך משרתיו עושי רצונו ומונע אותו מהוליד עוד עבדים לשרתו ע"כ דמו ודם זרעיותיו תלויים בזה גם הנשמה אין לה מנוח בצאתה מן הגוף קודם זמנה לא תוכל לבא אל מקומה ע"כ נקרא בל' רז"ל שופך דמים תרתי משמע דמו ודם זרעיותיו גם דמים תרתי משמע הגוף והנשמה כי גם הנשמה אין לה מנוחה גם דמים תרתי משמע שמסבב גם שפיכת דמיו בעצמו כי מן ההכרח שישפך גם דמו הן בידי ב"ד הן בידי שמים כי לארץ לא יכופר וכו' כ"א בדם שופכו ואף על פי שארבע מיתות בטלו בזה"ז דין ארבע מיתות לא בטלו כמשארז"ל והש"י ישמור את עמו ישראל מכל דבר רע ואין מן הצורך להאריך בכל זה ואתה תבין **(הג"ה וגם המעמץ עם יציאות הנפש ה"ז שופך דמים כי אפילו חיות כרגע חשוב לפני הבורא כל חיי בן ישראלי כי באותה רגע יוכל להרהר בתשובה ויהא בזה תיקון לכל ימי חייו:)**

(ג) ואם תשכיל בדברי קדשו של מרן האריז"ל תשכיל ממוצא דבריו הנאמרים בגבהי מרומים ותבין כי הדם הוא הנפש חיות האדם ובדם מתלבש כח מאלופו של עולם המחיה את כולם ובהתחבר אלף (רמז לאלופו של עולם) אל הדם מתהווה אדם והרוצח מפריד אלף ע"כ ניתן אזהרת לא תרצח בלוח ב' נגד אנכי י"י אלקיך בלוח א' כי הרוצח מסלק כביכול כח החיות של אנכי וכו' הנה הש"י ברוב רחמיו מנע את עמו ישראל מכל דבר רע הוא ישמרם לעד ולעולמי עולמים והשב אל השי"ת ישים כל הדברים לנגד עיניו ויתבונן אם הוא נקי מכלל הלאו ואביזרי' דידיה כמ"ש וגם אם הוא באמת נקי שמנע א"ע מכל זה עכ"ז צריך להתבונן אם מנע א"ע מחמת אהבת ויראת בוראו כי ברוב הפעמים הגם שמונע האדם א"ע מרציחה הוא מחמת מורא ובושה מבני אדם ויקבל האדם ע"ע לשוב על העבר וקבלה אמיתיית על העתיד והטוב וסלח יסלח ויכפר לעמו

מל"ת לה שלא לבא על א"א

חלק

המעשה

(א) מצוה ל"ה מל"ת שלא לבא על א"א שנאמר לא תנאף ונאמר ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע וכו' סתם ניאוף קאי על אשת איש כמד"א ואיש אשר ינאף את אשת איש הגם שבאזהרה זו בכלל כל מיני ניאוף עכ"ז כ"א ממיני ניאוף יש בהן אזהרה בפ"ע ממנין תרי"ג ועיקר אזהרה הזאת זו על אשת איש

(ב) אם עבר על אזהרה הזאת במזיד ובהתראה היא והוא חייבין חנק ואם היא בת כהן היא מיתתה בשריפה והוא בחנק ובמזיד בלא התראה חייבין כרת

(ג) בד"א כשהיא נשואה אבל אם היא נערה בתולה מאורסה היינו בקידושין לבד ואינה גיורת ומשוחררת שניהם בסקילה

(ד) והיכן סוקלין נערה המאורסה אם זנתה בבית אביה אעפ"י שלא העידו העדים ע"ז עד שבאת לבית חמיה נסקלת על פתח בית אביה אבל אם זנתה בבית חמיה קודם שימסור אותה האב אעפ"י שהעידו עליה אחר שחזרה לבית חמיה נסקלת על פתח שער העיר אבל אם באו עדים אחר שבגרה או אחר שבעלה בעלה אף על פי שהעידו שזינתה בבית אביה בנערותה נסקלת בבית הסקילה שהוא בבית דין היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה (כגון שנתגיירה אמה אחר