דרך פקודיך קסא

חיוורא מה לי קטליה כולא מה לי קטליה פלגא. וג"כ המצער את חבירו דממעט מדמו וחיותו וה"ל קטליה פלגא וביותר המוסר את חבירו בממונו או בגופו הוא כרוצח ממש ומצוה לבערו מן העולם כשהוא באפשר המציאות

(ג) וקבלתי מכבוד אדמו"ר הרב הקדוש מהרמ"א זצוק"ל דגם בדבר האדם דברים בטלים הוא בכלל אביזרייהו דאזהרת לא תרצח כי כל דיבור הוא שיעור קומה שלימה (יוצא מכל כוחות נפשו) והוא מבטליהו שמריק הקומה הלזו למקום תהו ובטל. אזי מבטל ומרצח אותה הקומה חלק מכוחות נפשו (ותבין אשר ברית הלשון וברית המעור מכוונים זה כנגד זה וכמו מי שמריק השפע מברית המעור לבטלה נק' שופך דמים כמ"כ הוא בברי' הלשין ובפרט כפי מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה הנה ממעט החיות של שונאי ישראל. וזה נפשי יצאה בדברו א"כ בודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח) וממילא מובן הדבר וכש"כ הוא בדבר ח"ו דברים אסורים לה"ר ורכילות וכיוצא

(ד) ועוד ישנו בכלל אביזרייהו דלא תרצח באכילתו ושתייתו ובעילתו שלא במקום מצוה למלאות תאוותו ולא יביט וישגיח אם הדבר ההוא בריא לחיות גופו או אם יזיק הנה כאשר אוכל בתאוותו דברים המזיקים לחיותו הנה הוא בכלל אביזרייהו דל"ת דמה לי קטלי' כולא וכו' וכן גברא דקטלוהו נשי אם לא שעוש' הענין לש"ש בכדי להשביע א"ע מן ההיתר שלא יבוא לידי איסור הנה הוא מצווה ע"ז הבן הדברים. וכן המצער א"ע ודואג שלא במקום מצוה הנה הוא ממעט החיות של שונאי ישראל הבן הדברים וכן המסגף א"ע בחיי צער מחמת כילות וקמצנות דמה לי קטליה וכו'

(ה) עוד בכלל הזה ביותר המחטיא את חבירו ומטהו מדרך טובא וגם המעכבו מלעשות תשובה הנה מאבד את נפשו וג"כ בכלל הזה המעכב ת"י שיעור הצדקה שראוי שיתן לעניים לפי ערך עשרו כי הנה הוא חלק העניים והוא מעכב ושופך את דמם שאין להם מה לאכול

(ו) ועוד ישנם כהנה וכהנה בכלל אביזרייהו דל"ת הלזו כגון יורד לאומנות חבירו או שוכר מערופייא של חבירו וכיוצא המשכיל יבין דבר מתוך דבר

(ז) ותשכיל עוד בכלל אביזרא דל"ת הלזו מ"ש בגמרא בעון נדרים אשתו של אדם וכו' ובניו וכו' או בעון מזוזה וציצית בניו של אדם וכו'

(ח) זאת ועוד אחרת כל ישראל ערבים זה בזה ונתפס אחד בעבור חבירו ובפרט הצדיקים וכו' וא"כ החוטא בשום דבר נכלל הענין בל"ת הלזו דגורם רציחה לשונאי ישראל עד שתמצא שבשמירה מעולה מל"ת הלזו צריך לשמור כל משפטי התור' בעשין ולאוין כדי שלא יתפוס ח"ו שום בן ישראל בעונו

(ט) וכן כל מי שיש יכולת בידו לאבד המזיקין מן העולם וכו' וכן כל מיני בע"ח המזיקים כשבאו לידו והי' יכולת בידו לאבדם לסלק המזיק מן העולם וריחם עליהם והניחם בחיותם ג"ז אביזרא דל"ת כי מה שמרצח את המזיקים בזה הוא מקיים את הלאו ל"ת כי איבודם הוא שמיר' לעול' מן הרציחה (ותמצא ג"כ כי הכתוב תלה הריגת כל האנשים בזמן חורבן בית ראשון בג' תשרי תלה אותן הכתוב בגדלי' בן אחיקם הצדיק על שלא נשמר מישמעאל בן נתני' ולא שמע ליוחנן בן קרח שהזהיר אותו כמבוא' בר"ה המשכיל על דבר ישים כל דברינו הנ"ל לנגד עיניו ויראה שאינו נקי מכלל אביזרייהו דלא תעשה הלזו וישו' אל י"י על וכו' ויקבל ע"פ וכו' ואתה הבן עד היכן הדברים מגיעים **(הג"ה עפ"י דברינו אלה שהרציח' למזיקי העולם הוא קיום הלאו דלא תרצח יובן לנו מאי דקשיא לן בדברי הזוה"ק פ' יתרו וז"ל לא תרצח לא תנאף לא תגנוב. לא פסקא טעמי בכל הני תלת ואי לא דפסקא טעמא לא הוה תקונא לעלמין ויהא אסור לקטלא)**: