דרך פקודיך קמז

הם קדושים ובהוריד אותם למטה מתהוים לדין ח"ו והגבורות הם מצד שם אלקים א"כ כאשר גורם להוריד הגבורות למטה שיתהווה מהם משפטים ויסורים פוגם בשם אלקים והנה לפי דברי הרב הנ"ל שכתב בעבור האדם על ל"ת מיקרי מבטל מ"ע ג"כ ע"כ צריך לתשובה ווידוי דברים על ביטול מ"ע ויוה"כ על הל"ת וז"ש שובה ישראל עד הויה אלקיך היינו לתקן ב' השמות הויה אלקי' ואמר למה דוקא תשובה לשני השמות כי כשלת בעונך עון ממש לא ביטול מ"ע בלבד רק כשלון בעון היינו ל"ת והוה עש"ה ול"ת ע"כ מן הצורך לשוב עד ב' השמות דוקא והאיך הוא התשובה לב' השמות בא כמפרש קחו עמכם דברים היינו וידוי ושובו אל הויה כי התשובה הוא תיקון לביטול מ"ע שהי' בשעת העבירה שהוא הי' פגם להויה והתשובה הוא תקון לשוב אל הויה וירחמהו הבן הענין אכ"מ לפרש השאר

מל"ת ל שלא לישבע לשוא

חלק

המעשה

(א) מצוה ל' מל"ת שלא לישבע לשוא שנאמר לא תשא את שם י"י אלקיך לשו' שבועת שוא נחלקת לד' חלקים היינו חלק א' נשבע לשנות את הידוע על א"ש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש על עמוד של אבן שהוא של זהב ועל זהב שהוא אבן וכיוצא

(ב) נשבע בחנם. היינו על אבן שהוא אבן ועל זהב שהוא

זהב

(ג) נשבע לבטל את המצוה המחוייבת

(ד) נשבע על דבר שא"א לקיימו כגון שלא יישן ג' ימי' רצופים או שלא יטעום כלום ז' ימים רצופים

(ה) על אחד מכל אלה אם נשבע במזיד לוקה ובשוגג פטור

(ו) המברך ברכה לבטלה ועיין בחלק הדבור) או המזכי' ש"ש לבטלה (ע' בחלק הדבור) עובר ג"כ על לא תשא אבל אינו לוקה על זה

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש חידושי דינים כפי שכלו עד מקום שידו

מגעת

(ב) בעסק איסור ברכה לבטלה הוא כאשר מברך ברכה שאינה נזכרת בתלמוד ע"כ יש להחמיר בברכת צג אגוז וכו' הוא (ברכת בתולים) לברכ' בלא שם ומלכו' הגם שהזכירוה הגאוני' כיון שלא נזכרה בתלמוד וכן בברכת המקדש שמו ברבים שנוהגין לומר בברכת השחר מהראוי לומר בלא שם ומלכות

(ג) אפילו מברך ברכה המוזכרת בתלמוד אם מברכה במקום ובזמן שאינו מחויב בה מיקרי ברכה לבטלה ועובר על לא תשא ואם הוא מסופק אם צריך לברך הברכה הלזו אם לאו אם הוא ברכת המצות או ברכת ההודאה והשבח ספק ברכות להקל ולא יברך משום חומר' דלא תשא ואם הו' מברכ' הנהנין דיש חשש שיהנה בלא ברכה אז נ"ל שיברך בלשון תרגום בריך רחמנא מלכא מלכא דעלמא מרי' דהאי מיכלא או משתייא וכיוצא תן לחכם ויחכם עוד לנהוג כן גם בספק ברכת המצות כי אין בזה חשש ברכה לבטלה נ"ל ומה שכתבתי שינהוג כן בברכת הנאה היינו דיקא כשהוא דבר שא"א להתברר דינו מחמת מחלוקת הפוסקים או שא"א לו לילך אצל חכם ללמוד ואין לו לאכול רק המאכל ההוא המסופק בברכה אבל אם חסר אחד מאלה התנאים אסור לו לאכול המאכל ההוא עד שילמוד הברכה הנצרכת לאותו הדבר נ"ל

(ד) אם מברך ברכה שאינה צריכה אפילו בשם בלבד בלא מלכות עובר בלא תשא אבל במלכות בלבד אינו עובר דלא תשא את שם וכו' כתיב משא"כ מלכות נ"ל

(ה) איסור הזכרת שם שמים לבטלה הוא