דרך פקודיך קמו

מזה בדרך ארוכה במ"א המתבונן יבקש מהש"י מחילה על העבר וישועה על העתיד והש"י

ירחמהו

(ט) הנה כאבר תתבונן בדברי מר"ן האריז"ל תמצא רמז דברנו אלה עד שאפילו בהביט אדם אל גשמיות מאכל ומשתה מיקרי שמץ ע"ז רק ישים מגמתו להחיות הטמון בקרבו שניצוץ הקדוש המקיימו ומהווהו לאותו הדבר הנאכל ע"כ בהתברר זה החיות ונוסף על האדם נדחה מותרות הגשמיות לחוץ ונ"ל שבכלל זה ג"כ אזהרת בל תשקצו ומשהה נקביו כי משהה המותרות בלי חיות בקרבו והוא שקץ ותועבה ובהקדמה זאת תבין כמה מטעמי

תורה

(י) כאשר תתבונן ידידי בחו"ה בשער עבודת אלקים פ"ד תבין ותדע שאין לך שום מחשבה ודבור ומעשה בעולם שיהיה דבר הרשות רק או מצוה או עביר' וכיון שכבר פתחנו לך פתח פתוח שכל המצות הם בכלל אנכי וכל הלאוין בכלל לא יהי' לך א"כ כלל כל ענייניך בעולם הם בכלל אנכי ולא יהי' לך וזה אשר שמענו מפי הגבורה

(יא) ותדע שהעמיק עוד בדבר הרב בעל ע"מ וכתב במאמר ח"ד ח"א פכ"ב וז"ל ידוע ומפורסם כי העובר על אחת מכל האזהרות שבתורה שוגה בכפליים האחד מעשה העבירה והשנית שאילו נמלט ממנה היה נחשב למצוה רבה מלבד ביטול מצוה אחרת שהי' אפשר לקיימה באותה שעה אחרי מה שבארנו שאפי' פעולת הרשות יש בהן דקדוקי מצות (רצ"ל עפ"י מ"ש בסמוך בשם בעל חו"ה שאין בנמצא בעולם שום תנועה שיהי' דבר הרשות רק מצוה או עבירה נמצא ע"כ בודאי הי' צריך לעשות באותה השעה איזה תנועה ובאם אותה התנועה אינה עבירה בודאי למצוה תחשב. וא"כ ע"י עשיית העבירה (תבטל בודאי ממצוה) לפיכך הוצרכה תשובה עם שאר חילוקי הכפרה (רצ"ל דארבעה חילוקי כפרה הן א' ביטול מ"ע תשובה לבדה מכפרת היינו הוידוי בחרטה גמורה. ב' עבר על ל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר אבל עכ"פ תשובה בעינן דיו"כ לבדו אינו מכפר. ג' עבר על כריתות ומיתות ב"ד תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין וגם בכאן יסורין לבדן אינם מכפרין הכל בזולת התשובה. ד' עבר עבירה בחילול השם כולן תולין ומיתה מכפרת ותשובה בעינן הא לך שהתשובה נצרכת לכולן גם אצל יוה"כ ויסורין ומיתה כמו שזכרנו שהוא מתנאים הראשונים והעצמיים וכו' עכ"ל הרב ורצ"ל דלהיות לביטול מ"ע די בתשובה לבדה והנה בעבירת ל"ת יש ג"כ ביטול מ"ע כמו שביאר הרב א"כ מן ההכרח הוא לתשובה על ביטול המ"ע ויוה"כ ויסורין ומיתה לעבירת הל"ת כ"א כפי המגיע דוק והאריך ותבין לפי"ז כי גם אנכי ולא יהי' לך נכללין זב"ז והו' אשר שמענו מפי הגבורה בדיבור א' והוא כלל כל התורה יונעם

למשכיל

(יב) עפ"י הדברים הנ"ל מה מתוק לחיך לפרש פ' התשובה שהנחיל השי"ת ע"י נביאו הושע בן בארי שובה ישראל עד י"י אלקיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל י"י וכו' והנה הדקדוקים מפורסמים לעין כל רואה א' אומרו שוב ישראל עד י"י אלקיך משמע שיש תשובה נמצאת שאינה מגעת עד לי"י אלקינו ואנחנו לא נדע איזה הוא התשובה שאינה מגעת והתשובה המגעת ב' פתח בדבריו בשתי השמות הוי' אלקיך וסיים קחו עמכם דברים ושובו אל הויה ג' אומרו לנתינת טעם כי כשלת בעוניך והוא לכאורה שפת יתר דודאי לולי חטאתינו ופשעינו אין מן הצורך לתשובה ד' אומרו קחו עמכם דברים לא ידענו מה הן הדברים. ה' חזר ואמר ושובו אל י"י ולפי דברי הרב הנ"ל יצדקו העניינים בטוב טעם בהקדים הקדמה אחת היות מ"ע הוא מצד החסדים ומצות ל"ת מצד הגבורות א"כ בביטול מ"ע מונע החסדים דהחסדים הם מצד השם הויה ב"ה וכאשר גורם ח"ו למנוע החסדים פוגם בשם הוי' ב"ה ובעבור על מצות ל"ת מעורר ח"ו הגבורות אשר בשורשם