דרך פקודיך קל

הי' שהוא יודע העתידות ומחשבות שבלבבות בני האדם ידיעה שלימה שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים וכו' (הוא העיקר הי' נרמז ג"כ במצות הסיפור למען תספר וכו' וידעתם כי אני הוי' רצ"ל יתברר לכם הידיעה אצלי וידעתם פועל יוצא רצ"ל שתחייבו הידיע' אצלי והנה ענין הידיע' בפרטים ביאר הרמב"ם כיון שהכל נתהווה מהווייתו ית"ש ממילא הידיע' לא תתחייב בו ריבוי ח"ו רק בידיעתו א"ע כביכול יודע את הכל הבן הדברים וז"ש וידעתם תחייבו לי הידיע' כי אני הוי' המהוה כל ובידיעת א"פ כביכול וכו' בין והתבונן ותמצא טוב טעם ודעת)

הי"א שהוא גומל ומעניש שנאמר למען תדע אשר יפליא וכו' (זהו עיקר הי"א נרמז ג"כ במצות הסיפור למען תספר וכו' ואת אותותי אשר שמתי ב"ם דייקא עבור עונם וידעתם כי אני הוי'. הנה עיקר השכר לאדם הוא בידיעת כבודו ית"ש הוא עיקר התענוג הנצחיי הנה אמר שתספר אשר שמתי במצרים העונש ועליכם זרח אור ידיעת השם ב"ה וית"ש הנה נתפרסם שכר ועונש)

הי"ב שהוא עתיד לגאול אותנו ע"י נביא כאשר גאל את אבותינו ע"י משרע"ה שנאמר ואזכור את בריתי היינו לעתיד מלבד הרמז אהי' אשר אהי' וכו' (זהו עיקר הי"ב ביאת המשיח ב"ב נרמז ג"כ במצות הסיפור למען תספר וכו' את אשר התפללתי במצרים ענין התעללת"י יתפרש מלשון נראה בעליל ובלשון המקרא בעליל לארץ היינו התגלות הנסתר ורצ"ל שתספר איך שנגלית במצרים היינו שהשכינה כביכול היתה עמנו בגלות והנה בעת הגלות לא היו יודעין זה ובעת הגאולה נתגלה להם השי"ת בשכינת עוזו שהיתה עמהם מעת היותם לשם רק שהי' הדבר בהסתר וכעת נתגלה וצורך הסיפור הזה לידע ולהודיע שכמו אז כן עתה שכינת עוזו עמנו למשכן וכמו שלא יעזוב את שכינתו כביכול כן לא יעזבנו ולא יטשנו עד יגאלינו גאולת עולם. ב"ב)

הי"ג שהוא ממית ומחיה מהמטה שנהפך לנחש ומענין ידו של מש' שנצטרע' ונתרפאת ומצורע חשוב כמת (זהו עיקר הי"ג תחיית המתים שיהי' ב"ב נרמז ג"כ במצות הסיפור למען תספר וכו' ואת אותותי אשר שמתי ב"ם כבר סידר בעל הגדה ובאותות זה המטה כמו שנאמר ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות ומהמטה נשמע ת"ה) הנה נרמז כל הי"ג עיקרים במצות הסיפור

(ו) ומעתה נבין את אשר הרב בעל העיקרים חלק על הרמב"ם במנין העיקרים וכללם כולם תחת ג' עיקרים (הגם שגם הוא מודה שכל הי"ג נצרכים לדת הישראלי אבל אעפי"כ לעיקרי יסודי הדת לא הניח רק ג' עיקרים) והם מציאת השם תורה מן השמים שכר ועונש עי"ש בספרו שהביא ראיות אבל כאשר תתבונן במה שכתבנו איך כל הי"ג עיקרים נכללים ביצ"מ הנה אנחנו מצווים מן התורה באמונת כל הי"ג כיון שנצטוינו בסיפור יצ"מ הבן הדברים וגם נצטוינו בזכרון יצ"מ כל הימים ואתה תבין

(ז) הנה עוד הביא הרב מהר"ם חאגיז בספרו כמה עניינים אשר נתאמתו ע"י יצ"מ ונכללים כולם לדעתי תחת יסודי הדת כאשר אבאר אי"ה שהרשות נתונה ביד כל אדם להיות צדיק וכו' שנאמר ויחזק לב פרעה (הנה זה נכלל בעיקר הי' עיקר הידיעה ואעפי"כ הבחירה חפשית וכבר האריכו בזה רבותינו הלא בספרתם וגם נכלל בעיקר הי"א שכר ועונש דבאם היתה הידיע"ה מוכרחת איך יתכן שכ"ר ועונ"ש אלא ע"כ שהרשות נתונה והבחירה חפשית שהוא שומע צעקת דלים שנאמר וגם אני שמעתי את נאקת ב"י וזה נכלל בעיקר הה' לו לבד ראוי להתפלל כי הוא שומע ומאזין עתירתן שלא יאמר האדם על המאורעות הבאות עליו מקרה הם וכו' כמו שעשה פרעה לבסוף (אמר) י"י הצדיק וכו'