דרך החיים צה

דין טהרה ודין הרוג ודין יולדת שמתה

א לאחר שטהרו המת לא יניחו אותו באותו מקום שטהרוהו רק ישכבוהו נגד הפתח לפנים מן הבית (צוואת ר"י חסיד): ב אין מהפכין הדף שטהרוהו עליו כי יש סכנה בדבר פן ימות אחד תוך ג' ימים (שם): ג אם מצאו הרוג ישראל שמת אפילו אם אין שם שום חבורה ופצע וגם אין עליו שום ליכלוך דם אין מטהרין אותו וקוברין אותו בבגדיו שנמצא הרוג ואפי' במנעליו כדי להעלות חימה ולנקום נקם רק הסובב לובשין על הבגדים למעלה והעפר המלוכלך בדם צריכין לחפור במרא וחצינא לקבור העפר עמו והיכא דהכהו עכו"ם מכת רצח ומצאוהו אי ופשטו את בגדיו ונסתלק הדם דינו כמו נפל מהגג שיתבאר דינו בסמוך (סי' שס"ד): ד הנטבעים במים או המתים מחמת קור ושלג מלבישין אותן תכריכין ומטהרין אותן (ש"ך): ה נפל מאליו ומת אם יש פצעים בגופו המוציאים דם ויש לחוש שמא נבלע הדם בבגדיו אין חולצין ממנו בגדיו אפילו מנעליו ומלבישין אותו למעלה הסדין שקורין סובב אבל כשאין פצעים בגופו ואין שם דם פושטין בגדיו ומטהרין אותו ומלבישין אותו תכריכים כשאר מתים ואפילו אם יש פצעים בגופו אם מצאוהו חי ופשטו בגדיו ונסתלק הדם מגופו ומת אחר כמה ימים מטהרין אותו ומלבישין אותו תכריכין רק שיש ליזהר בבגדים המלוכלכים בדם משום חשש שמא נבלע בהן דם הנפש וכן העפר שמובלע בה הדם צריך לחפור במרא וחצינא ולקבור עמו (שם): ו יולדת שמתה מן הדין אין לטהרה רק לקברה כאשר נמצאה אבל המנהג הפשוט לפשוט בגדיה ולטהרה **([נ"ל שצ"ל ולהלבישה תכריכים ואח"כ מלבישין בגדיה למעלה מהתכריכים ולמעלה מהן הסדין].)** ולהלבישה בגד אחר ותכריכין על הבגדים ועכ"פ צריכין הנשים ליזהר שלא להעביר ממנה שום ליכלוך דם שהוא איסור גמור וגם לקבור עמה כל הבגדים המלוכלכים בדם ונקראת יולדת לנהוג עמה כך כל ד' שבועות אחר לידתה ולא יותר אבל לענין הדם יש ליזהר כ"ז שהדם שופע ממנה בעת מותה מחמת חבלי לידה לקבור הדם וכל מה שעליו הדם (שם)

דיני צדוק הדין. א המנהג כשמגיעים עם המת סמוך לקברות מעמידין אותו ג"פ ובכל פעם ילך עמו ד' אמות כדי להבריח ממנו רוחות הטומאה שלא להכנס עמו לקבורה ובימים שא"א צ"ה א"צ להעמיד אותו כי ביום זה אין כ"כ רוחות הטומאה מצוי' (סימן שנ"ח בע"ז): ב תינוק בן למ"ד יום שמת אומרים עליו צדוק הדין (סי' שנ"ד): ג אם קברו את המת בלילה א"א לא צ"ה ולא קדיש (סימן ת"א): ד א"א צ"ה בכל הימים שא"א בו תחנון וכן א"א בו קדיש וכן בט"ב א"א צ"ה וכן בע"ש ועי"ט אחר חצות א"א אבל בער"ח וערב חנוכה ותענית אסתר אומרים אפי' אחר חצות ולחכם בפניו ג"כ א"א בימים ההם רק בל"ג בעומר וימים שאחר ר"ח סיון לשבועות וערב ראש השנה קודם חצות אף שאין אומרים תחנון מותר לומר צדוק הדין על חכם בפניו וכן בתשעה באב ג"כ אומרים לחכם בפניו (א"ח סי' ת"כ)

דיני קריעה ועל איזה מתים חייבין בקריעה. א על אלו מתים חייבין לקרוע על אביו ואמו. ובנו ובתו. אחיו ואחותו שמתו אחר שלשים יום ללידתן (אבל ביום ל' לא) בין שהאחוה הוא מן האב או מן האם אפילו פסולים רק שאינם באים משפחה ונכרית. ואיש על אשתו ואשה על בעלה. וחייבין לקרוע מעומד ואם קרע מיושב צריך לחזור ולקרוע (סי' ש"מ): ב במקום הקריעה מלפניו ואם קרע במקום אחר לא יצא וצריך לקרוע השפה (שם)

ההפרש בקריעה לאביו ולאמו או לשאר קרובים

א על אביו ואמו קורע בצד שמאל מפני שצריך לגלות את לבו והלב הוא בשמאל ועל שאר קרובים בצד ימין (שם):

ב על כל המתים רצה קורע ביד רצה בכלי ועל אביו ואמו ביד דוקא (שם):

ג על כל המתים קורע טפח בבגד העליון ודיו ועל אביו ואמו קורע כל הבגדים עד לבו חוץ מהכתונת וכן כל המלבושים שאין דרך בני אדם לילך לשוק בלא זה צריך קריעה ושיעור כל הקריעות טפח (שם):

ד על כל המתים יכול לקרוע בצינעא ועל אביו ואמו צריך קריעה בפרהסיא (שם):

ה על כל המתים אם רוצה להחליף תוך ז' מלבושים אחרים בחול מחליף ואינו קורע ועל אביו ואמו אם מחליף תוך ז' בחול קורע כל הבגדים שמחליף ואינו תופרן לעולם אכן כשמחליף. על שבת בגדי חול אחרים אפי' על אביו ואמו א"צ לקרוע אבל בגדי שבת אסור ללבוש אפי' בשבת (שם בש"ך):

ו על כל המתים תופר לגמרי לאחר ל' ותוך ל' אסור אפי' לשלול דהיינו תפירה בלתי שוה [ואפילו לחבר ראש הקריעה במחט] ועל אביו ואמו אינו מאחה לעולם רק שולל לאחר ל' יום ואשה יכולה לשלול לאלתר מפני כבודה וכ"ז שאסור לשלול דהיינו תוך ל' אפילו על שאר קרובים אסור לחבר ראש הקריעה ע"י מחט כ' הט"ז בשם הב"ח דאם בא לחתוך סביבות הקריעה ולהשליכו ולהושיב שם חתיכת בגד אחר שרי לאחר י"ב חודש דאין זה בכלל איחוי הקריעה כלל (שם):

ז הרגל מבטל גזירת ל' אף לענין קריעה ולכן אם פגע הרגל תוך ל' יום בשאר קרובים יכול לתפור לגמרי בערב הרגל לאחר מנחה ובאביו ואמו יכול לשלול (שם בש"ך):

ח על כל המתים אם לא שמע עד אחר ל' אינו קורע ועל אביו ואמו קורע לעולם כל בגדיו שהיו עליו בשעת השמועה אפי' שמע אחר ל' אבל אותן שמחליף אחר השמועה אינו קורע וכן אם לא היה לבוש מלבושים שלו בשעת מיתה רק בשאולין שלא היה יכול לקיים מצות קריעה ונזדמן לו מלבוש תוך ז' קורע אבל לאחר ז' אינו קורע בשאר מתים אבל באביו ואמו קורע לעולם ודי ג"כ בבגד אחד שהוא שלו ולא יותר (שם בש"ך בשם הרמב"ן):

ט אותן הקריעות שאסור לתפור אפילו מכר בגד זה לאחר הלוקח אסור לתפרן לפיכך אם בא למכרן צריך להודיע ואם מכרן סתם בלא ידיעה הלוקח אסור לתפרן שמא קריעה זו על אביו ואמו הוא שאסור לתפרן לעולם (שם):

י קרע על מת ובתוך ז' מת לו מת אחר מרחיק כג' אצבעות מן הקרע הא' וקורע טפח או שמוסיף על הקרע הראשון אשון טפח אבל אחר ז' כ"ז שהבגד קרוע עליו מוסיף עליו כל שהוא ואפילו אם המת הראשון היה אביו או אמו ואחר ז' מת לו א' משאר קרובים כ"ז שהבגד עליו מוסיף עליו כל שהוא אבל אם מתחלה מת א' משאר קרובים ואח"כ מת אביו או אמו אפי' אחר ז' צריך להרחיק ג' אצבעות ולקרוע כדינו שאין אביו ואמו בתוספות וה"ה אם מת אביו מתחילה ואח"כ אמו צריך קריעה חדשה (שם):

יא מת לו אביו ואמו כאחד או ששמע שמועה אחת על שניהם כא' קורע קרע אחד לשניהם וכן אם מתו שנים מן הקרובים כא' קורע קריעה אחת לשניהם אבל אם מתו לו אביו או אמו ואחד משאר קרובים כאחד קורע תחילה על אביו ואמו ואח"כ מרחיק ג' אצבעות וקורע על האחר טפח (שם):

יב היה לו חולה ונתעלף וסבר שמת וקרע עליו ואח"כ מת אם תכ"ד מת יצא בקריעה ראשונה ואם לאו צריך לחזור