דרך החיים צג

ימיו ושנותיו (יו"ד סי' רפ"ה): ב מצות נתינתה בטפח החיצון של רוחב מזוזת הפתח כדי שיהיה כל הבית שמור כיון שהוא בפנים למזוזה (שם)

דיני מקומות החייבין במזוזה

א אלו המקומות חייבין במזוזה אחר שערי בתים ואחד שערי חצירות ורפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית השותפין כולן חייבין ודוקא בבית שותפים ישראלים אבל בשותף ישראל ועובדי כוכבים פטור ממזוזה ודוקא שדר עם עכו"ם בבית אחד אבל אם דר כ"א בבית אחר תחת גג אחד הבית של ישראל חייב במזוזה ופתח הבית המשותף לישראל ולעכו"ם פטור וכן אם שכר בית בשותפות עם עובדי כוכבים בכותל המפסיק בינו ובין העכו"ם לא יעשה מזוזה אבל בשאר חדרים יעשה מזוזה רק שיניח המזוזה באופן שיהא שמור מן העובדי כוכבים שלא יטלוה וינהגו בה מנהג בזיון וכן השוכר בית מעכו"ם חייב לעשות מזוזה מ"מ אותן אנשים הדרים בכפרים ששוכרין השענק מן המושל שמוכרין שם יי"ש או שאר משקין והעכו"ם שם כל היום ורגילין העכו"ם לגנוב המזוזה ולנהוג בה מנהג בזיון יש לעשות באופן שיהא שמור מן העכו"ם (יו"ד סי' רפ"ו):

ב בית התבן ובית העצים ובית הבקר חייבין במזוזה ואם הנשים רוחצות שם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה וכן אם טינופות של בני אדם מצוי שם אין לעשות שם מזוזה (שם):

ג חדר שאיש ואשתו ישנים שם חייב במזוזה וצריך לעשות מזוזה בחלל הפתח ויהיה הדלת מפסיק בין המזוזה והחדר ואם א"א לעשות הדלת שיהא סוגרו מבפנים או שאין שם דלת כלל צריך לכסות המזוזה בכלי תוך כלי [שם]:

ד במקום שיש טינופת כגון שתינוקת מצויין שם טוב לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב שתהא נראית (שם):

ה בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורין ממזוזה (שם):

ו ביהכ"נ פטורה ממזוזה ואם יש בית דירה בעזרה שלפני ביהכ"נ העזרה חייבת וביהכ"נ פטורה (שם):

ז בית המדרש חייב במזוזה אבל לא יברך עליה ולכן כ רוצה לקבוע מזוזה בבהמ"ד אז טוב שיקבע מקודם מזוזה בביתו ויברך עליה ויהא דעתו גם על מזוזה שבבהמ"ד על סמך ברכה שבירך בבית והברכה חוזרת על שתיהן (שם):

ח סוכת החג שאין עשויה רק לחג פטורה ממזוזה אבל אם משתמשין בה כל השנה חייבת במזוזה. הבית שבספינה פטור ממזוזה. החנות שבשוקים שאין יושבים בה רק ביום פטורה ממזוזה (ולא דמי לבית האוצר ובית התבן שאין משתמשין בהם בכל שעה ואפ"ה חייב במזוזה כיון שתשמישן שוה ביום ובלילה). אבל חנות שהיא בביתו פתוחה לר"ה צריך מזוזה לפתחיה (שם בט"ז):

ט בית שאין בו ד"א על ד"א פטור ואם יש בו כדי לרבע ד' על ד' בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב במזוזה ולא יברך אבל יקבע מזוזה אחרת ויברך ויהיה דעתו גם על זו (ש"ך שם):

י בית שדרך תשמישו להיות מקורה אין לו תקרה פטור היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אם היה הקירוי נגד הפתח חייב במזוזה והוא שיהיה במקורה ד' על ד' אבל כל שתשמישו אפילו בלא תקרה חייב אפי' אינה מקורה (הרא"ש בהלכות קטנות):

יא בית שאין בו דלתות יש בזה מחלוקת הפוסקים אם חייב במזוזה לכן יראה כשרוצה לקבוע מזוזה שיעמיד הדלת בתחילה ואח"כ יקבע המזוזה משום דלדעת הפוסקים שאם אין לה דלת פטורה אם יקבע המזוזה ואח"כ יעמיד הדלת הוי תולמ"ה ואם א"א לתלות הדלת מיד יקבענו בלא ברכה ואח"כ כשיתלה הדלת יטול המזוזה ויקבענו פעם ב' גם כן בלא ברכה ונ"ל אף לדעת הפוסקים שסוברים שאם אין דלת פטור ממזוזה אם קבעה כשהיה דלת ואח"כ כשנוטל הדלת וחוזר ותולה אותה שאין בזה חשש משום תולמ"ה כמו גבי סכך אם סיכך כשהיה הדלתות מהרעפים פתוחים ואח"כ סוגרן ואח"כ כשפותחן אין בזה משום תולמ"ה (שם):

יב הרבה חדרים זה לפנים מזה כולן חייבין במזוזה (שם):

יג אם יש בבית הרבה פתחים לחצר או לר"ה ונעשו כולם לכניסה וליציאה לבני הבית כולם חייבין במזוזה ואפי' נתמעטו הדיורין שאין רגילין לצאת ולבוא אלא באחת מהם (שם):

יד מרתף שיש לה פתח גדולה מן הרחוב שמכניסין שם יינות בחביות גדולות ואח"כ עומדת סגורה ואין משתמשין דרך אותה הפתח ויש לה פתח קטן מן הבית שנכנסין ויוצאין בה תמיד אם הפתח קטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה משום שאין תשמישה בה לכניסה ויציאה. אלא לפעמים כשמכניסין בה חביות גדולות ואין זה תשמיש קבוע ובטלה היא לגבי פתח קטן אבל אם אין הפתח קטן ראוי למזוזה דהיינו שאין גבוה עשרה ורוחב ד' אע"פ שמשתמשין בקטן אינה אלא כחור בעלמא והגדולה היא עיקר הפתח והיא חייבת והקטנה פטורה שבטלה לגבי הפתח הגדולה (שם):

טו בית שיש לו שני פתחים בקרן זויות הבית פתח אחד נפתח לצד צפון ופתח אחד לצד מערב ובקרן זויות יש פצים אחד המבדיל בין ב' הפתחים אם יש באותו פצים טפח צריך שני מזוזות היינו מזוזה אחת בימין הכניסה לצד מערב ומזוזה אחת צריך לעשות בפצים המבדיל לחלל הפתח הצפוני ואם אין בפצים המבדיל טפח א"צ רק מזוזה אחת בפתח המערבי לימין הכניסה ובפתח הצפוני א"צ משום דהפצים הוי כמאן דליתא והוה כפתח אחד באלכסון והוי גם לפתח הצפוני מימין הכניסה (ט"ז שם):

טז השוכר בית בחוץ לארץ על ל' יום פטור ממזוזה וכן הדר בפונדק בא"י אבל השוכר בית בא"י חייב תיכף לעשות מזוזה וה"ה השואל בית דינו כשוכר (שם):

יז השוכר בית מן העכו"ם חייב במזוזה כמו בשוכר בית מישראל אבל במקום דאיכא למיחש לסכנה שיעליל עליו העכו"ם שעושה לו כישוף פטור ממזוזה (שם)

דין איזה פתח חייב במזוזה

א אין הפתח חייב במזוזה אא"כ יש לו ב' מזוזות ומשקוף וה"ה אם גוף הכתלים שברוח רביעית והמשקוף ג"כ מגוף הכתלים אף שאין בהם מזוזות אחרות חשובין צידי הכתלים למזוזה (רפ"ז) ואם יש פתח בסוף הכותל ויש לה מזוזה אחות ומשקוף והצד השני הוא קצה הכותל כזה **ציור בספר** חייב במזוזה אבל אם הכותל עוברת להלאה מן הפתח אז אם המזוזה בצד ימין והכותל בצד שמאל כזה *ציור בספר** לרש"י פטור ולהרא"ש והטור ורבינו ירוחם חייב לכן יקבענה בלא ברכה אבל אם המזוזה בצד שמאל והכותל בצד ימין כזה **ציור בספר** לכ"ע פטור ממזוזה (שם בש"ך): ב בית שיש לו מזוזות מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על המזוזות אם יש בגובה המזוזות י' טפחים קודם שמתחיל להתעגל אם יש רוחב ד' טפחים עד שמגיע לעשרה גובה מן הארץ וכן אפי' שמתחיל תיכף להתעגל מהארץ ויש בה רוחב ד' בגובה עשרה להרמב"ם פטור ולרש"י חייב דכל שיש בו רוחב ד' אפי' הוא עגול חשוב כמזוזה ונראה דיקבענה בלא ברכה ואם מתחיל להתעגל בגובה י' מן הארץ ובעיגול שהוא למעלה עשרה מן הארץ יש רוחב ארבעה כ' הט"ז צריך עיון האיך לעשות המזוזה שצריך לקבעה בתחילת שליש העליון כי להרמב"ם ממקום שמתחיל להתעגל חשוב כמשקוף וכשיתן המזוזה במקום העיגול הוי כנתנה במשקוף ואם יקבענה בשליש העליון של המקום השוה קודם שמתחיל להתעגל לא יצא לדעת רש"י דס"ל שהמקום עיגול שרחב ד' חשוב כמזוזה והעלה שאעפ"כ יקבענה בתחילת שליש העליון של כל הפתח היינו עם העיגול ובזה יוצא אף לדעת הרמב"ם כיון שיש למטה עשרה בלא העיגול מצטרף הכל לקרות מזוזות (ט"ז שם) רק שלא יהיה למעל' מכתיפיו (שם):