דרך החיים פז

הקרואים חוץ ממפטיר ובשני קורין למפטיר בפ' תשא וכו':

ז ב' דר"ח אדר שבו קורין המגילה א"א לחול אלא בא' מד' ימי השבוע דהיינו זבד"ו ומן פ' שקלים כנ"ל מתחילין ארבע פרשיות לקרות קודם פסח חוץ מהסידרא השייך לכל שבת חוץ שבת הגדול והם פ' שקלים פ' זכור פ' פרה פ' החודש אך שא"א לקרות כסדרן רק צריך להפסיק בין השבתות ופעמים שאין מפסיקין בהם אלא הפסקה אחת ולפעמים יש בו ב' הפסקות וסימנא שלהם לדעת אימתי יש הפסקה א' או ב' הפסקות היא זט"ו בצו ד"ד ובי"ו כיצד אם חל ב' דר"ח אדר ביום שבת שהיא ז' של ימי השבוע מסימן זבד"ו הנ"ל אז חל ההפסקה ביום ט"ו לחודש דהיינו בשבת שלישית של פ' שקלים והוא שבת שושן פורים הפסקה אחת בין פ' זכור לפ' פרה וזהו פי' של סי' זט"ו וכשחל ר"ח הנ"ל בב' בשבוע פ' שקלים בשבת שלפניו כנ"ל אז הפסקה אחת בין פ' שקלים לפ' זכור והוא ביום ו' לחודש אדר שבת שניה של פ' שקלים וזהו סי' ב"ו וכשחל ר"ח הנ"ל בד' בשבוע אז ההפסקה שבין שקלים לזכור ג"כ בד' בחודש בשבת שניה של שקלים וזהו סי' ד"ד אך אם חל ר"ח הנ"ל ביום ו' בשבוע ומקדימין פ' שקלים לשבת שלפניו כנ"ל אז יש שני הפסקות הפסקה ראשונה בין שקלים לזכור בב' לחודש והפסקה שניה בין זכור לפרה י"ו בחודש וזהו סי' ובי"ו:

ח שבת זכור מוציאין ב' ס"ת בא' קורין מנין הקרואים כנ"ל בסידרא של אותה שבוע ובשניה קורין מפטיר סוף פ' כי תצא זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף הסדרא ומפטיר בשמואל פקדתי:

ט ט ואסור לקרות בשבת זכור למפטיר קטן שלא הגיע לחינוך אבל קטן שהגיע לחינוך מותר לקרותו (הגהת רמ"א סי' רפ"ב ס"ד ורוב אחרונים):

י י"ג אדר שבו קורין המגילה בי"ד הוא תענית אסתר וכל הבריאים מחויבים להתענות בו ואם חל בשבת מקדימין להתענות ביום ה' בשבוע שלפניו:

יא בין שהוא בזמנו או שנדחה יש להקל בתענית אסתר לעת הצורך כגון מעוברת ומניקות או יולדות כל למ"ד יום או לשאר חולה אפילו אין בו סכנה אפילו כאיבי עינים שהם מצטערים הרבה ומיהו מצטער שיכול לפרוע אח"כ צריך לפרוע תעניתו אבל שאר בריאים אפילו המהלך בדרך וקשה עליו התענית לא יפרוש מן הצבור:

יב אם הוא נדחה וחל בו ברית מילה יעשה סעודת המילה ביום תענית שהוא יום ה' ולמחר בע"ש יתענו להשלים מה שלא התענו (הגהת רמ"א ופ"מ דלא כע"ז):

יג בפ' פרה מוציאין ב' ס"ת בא' קורין הסידרא ובא' קורין מפטיר ר"פ חוקת עד ויבאו בני ישראל ומפטיר ביחזקאל ל"ו וזרקתי עליכם מים טהורים:

יד בשני שבתות או פ' זכור ופ' פרה אפי' ישובים ובני כפרים שמתפללים כל השנה בלא מנין צריכים לבוא למקום שיש בו מנין:

טו שבת פ' החודש פעמים שחל בר"ח ניסן ואז מוציאין ג' ס"ת בא' קורין מנין הקרואים חוץ משביעי או אחרון בסדרא של אותו שבוע ובשני' קורין לאחרון או לשביעי בסדרא של ר"ח שהוא וביום השבת ובראשי חדשיכם ובס"ת שלישית קורין מפטיר בפ' בא החודש הזה לכם ומפטיר ביחזקאל בראשון באחד לחודש ואם חל שבת זה קודם ר"ח ניסן אז אין מוציאין רק ב' ס"ת בא' קורין כל מנין הקרואים בסדרא של אותה שבוע ובשניה קורין מפטור פ' החודש הזה לכם ומפטיר ביחזקאל כנ"ל:

טז חצי קדיש שאומרים אחר השלמת הקרואים אומרים תמיד קודם קריאת המפטיר בין בס"ת א' או בב' או בג' ספרים ואחר קריאת אחרון ומנין הקרואים מניחין ס"ת של המפטיר על השלחן בשעת אמירת הקדיש

דיני ברכת המגילה

א הקורא את המגילה מברך לפניה שלש ברכות על מקרא מגילה. ושעשה נסים. ושהחיינו. וכן ביום מברך שלש ברכות הללו: (סי' תרצ"ב): ב יכוין ביום בברכת שהחיינו על המגילה שיצא בברכה זו על מצות משלוח מנות וסעודת פורים (שם) וכן הש"ץ צריך לכוין להוציאם בשביל זה (שם). אם אבל קורא את המגילה **(הדין הזה לא נזכר כאן בפוסקים רק הגאון המחבר למדו מה' חנוכה שמבואר שם שבלילה ראשונה לא ידליק האבל משום ברכת שהחיינו (ע' בטו"ז סי' תרע"ג סק"ח ובדברי הגאון המחבר לעיל ה' חנוכה) ובאמת נעלם מהגאון המחבר ד' שו"ת מהרי"ל סי' כ"ב דאבל אסור לעבור לפני התיבה לקריאת המגלה כו' ע"ש וא"כ אין מציאות כלל לדין הגאון המחבר דאם יש אחר שיודע לקרות המגלה אסור להאבל לקרות ואם אין שם אחר שיודע לקרות שאז מותר לו להאבל לקרות בודאי מותר לו ג"כ לברך ברכת שהחיינו לפני הצבור דחד טעמא אית להו כמבואר בשו"ת מהרי"ל הנ"ל ודו"ק:)** יברך אחר הברכות משום ברכת שהחיינו שאין האבל מברך להוציא רבים בברכת שהחיינו והאבל יקרא את המגילה. גר יאמר שעשה נסים לישראל ואם שמע מהש"ץ יצא. וכן אם אמר בעצמו לאבותינו יצא. כל דינים אלו נתבאר לעיל בהל' חנוכה. ולאחריה מברך הרב את ריבנו כו' אשר הניא כו' שושנת יעקב וביום א"א אשר הניא רק שושנת יעקב ואין מברך אחריה רק בציבור אבל ביחיד אין מברך לאחריה ויכול לברך בלא שם ומלכות ואם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה אפי' בציבור יצא בדיעבד (סי' תרצ"ב): ג מי שיצא כבר מברך להוציא אחרים י"ח. ואם יודעין לברך בעצמן רק שאין יודעין לקרות בעצמן יברכו הם בעצמם והאחר יקרא והנשים אם מברכות בעצמן יאמרו בנוסח הברכה אקב"ו לשמוע מגילה וטוב שיקראו לנשים אחר יציאת ביהכ"נ דמצוה שיצא הוא בקריאת הציבור ואם צריך לקרותה לנשים קודם יכוין שאין רוצה לצאת באותה קריאה י"ח ושפיר דמי (שם בפ"מ)

דיני זמן קריאת המגילה

א חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום ושל לילה זמנה כל הלילה משעת צאת הכוכבים (סי' תרפ"ז): ב מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לביהכ"נ וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתענית כ"כ וקודם קריאת המגילה אסור לאכול יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה היינו שעה ורביע קודם הלילה ויתפלל מעריב בתחילה ואח"כ יקרא המגילה. חצי שעה קודם הלילה אפי' מי שאינו מתענה כגון שהוא חולה קצת אסור לאכול עד אחר קריאת המגילה אבל טעימה קודם קריאת המגילה יש להתיר לצורך גדול היינו חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה עליו מאוד יכול לטעום קודה קריאת המגילה ושיעור טעימה היינו כביצה פת או משקין כשיעור ביצה [מ"א וא"ר סי' תרצ"ב]: ג קריאת המגילה ביום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם קראה משעלה ע"ה יצא בדיעבד [סי' תרפ"ז] ולכן מי שאנוס קצת יכול לשמוע של יום משעלה ע"ה דהוי כדיעבד [מ"א שם בסי' תרצ"ב]: ד המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו יקראנה בי"ג או בי"ב או בי"א בלא ברכה תחלה וסוף וצריך לקרותה בעשרה (דשלא בזמנה בעי י') ואם א"א להמתין עד הימים הללו יכול לקרותה מר"ח אדר ואילך רק בי' ובלא ברכה ואם נזדמן לו אח"כ מגילה בי"ד צריך לחזור ולקרותה בברכה אפי' קראה בי"ג (סי' תרפ"ח ושם בט"ז): ה בן עיר שהיה בדרך או בספינה ביום י"ד ולא היה בידו מגילה ואח"כ נזדמנה לו מגילה בט"ו קורא אותה בט"ו בלא ברכה (מ"א שם):