דרך החיים פו

ובשעת הדלקה וכן אם יכולה להדליק בעצמה רק שא"י לברך יכול אחר לברך בשבילה והיא בעצמה תדליק (שם במ"א)

סדר הדלקת הנרות

א הנרות של חנוכה צריך ליתן בטפח הסמוך לפתח משמאל הכניסה והיותר טוב לסדרם בטפח הסמוך באורך כגון אם הפתח במזרח יסדרם ממזרח למערב ואם א"א לסדרם כך יסדרם בשוה עם הכותל שהפתח בה בטפח הסמוך לפתח ויתן בלילה הראשון הנר אצל הפתח ובליל ב' יתן הנר הנוסף לצד חלל הבית דהיינו שהנר הנוסף יהי' לימינו והנר הראשון יהיה לשמאלו ויתחיל להדליק מן הנר הנוסף וידליק מימין לשמאל [ט"ז סי' תרע"ו (ע' ש"ע וט"ז שם) וכ"כ הפ"מ במ"ז]

דין אכסנאי בחנוכה

א אכסנאי אף שמדליקין עליו בביתו ואין לו אצל הבעה"ב שמתאכסן שם חדר מיוחד צריך להדליק נר חנוכה (א"ר סי' תרע"ז דלא כמ"א) ובחורים הסמוכין אצל בעה"ב הן בכלל ב"ב וא"צ להדליק בפ"ע אא"כ רוצין להיות מן המהדרין שעושין נר לכל א' אבל אם אינם סמוכין על שולחן בעה"ב צריכין להדליק בפ"ע וכ"ש שני ב"ב הדרים ביחד שצריכין להדליק כ"א בפ"ע ומי שאוכל בקביעות בבית אחד כגון בן אצל אביו אף שהולך לחדר אחר לישן מדליק במקום שאוכל אבל מי שאוכל אצל חבירו באקראי צריך לילך לביתו ולהדליק (שם): ב מי שנתאכסן אצל בעה"ב ואין לו בעצמו נרות להדליק ואין מדליקין עליו בביתו צריך להשתתף עם הבעה"ב בפרוטה דהיינו שיתן לו סך מה שיהיה לו חלק ג"כ בנרות ויוצא בזה והבעה"ב צריך להוסיף מעט שמן בשביל האורח חוץ השיעור שצריך ליתן לצורך חצי שעה (שם) וכן יכול הבעה"ב להקנות להאורח קצת שמן במתנה והוי כמשתתף בפרוטה (מ"א שם)

נר שבת קודם לנר חנוכה

א מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת. נר שבת עדיף מפני שלום בית ואם יש לו על נר שבת ואין מספיק לו על נר חנוכה וקידוש היום נ"ח עדיף מקידוש היום והיינו נר אחר אבל אם יש לו נר א' בכל לילה לחנוכה יין קידוש קודם (משום דמדינא א"צ להדליק רק נר אחד רק המהדרין מוסיפין בכל לילה נר א') וכן נר א' של חנוכה קודם להבדלה (סי' תרע"ח)

דין הדלקת נר חנוכה בערב שבת

א בע"ש מדליק נ"ח תחילה ואח"כ נר שבת ומברך עליהם כמו בחול אף שמדליקין מבע"י והיינו מפלג המנחה ולמעלה [היינו שעה ורביע קודם הלילה] אבל קודם פלג המנחה לא יצא (ואם הדליק קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולהדליקה קודם ביה"ש ולברך עליהם) (סי' תרע"ט): ב ואם הדליק נר של שבת קודם אם לא קיבל עליו שבת בשעת הדלקה יכול להדליק נר של חנוכה אבל אם קיבל עליו שבת בשעת הדלקה אסור הוא בעצמו להדליק רק יצוה לאחר מב"ב להדליק בשבילו נ"ח וכן אשה שמדלקת בעצמה נ"ח אף שהדליקה בסתם נר שבת קודם ולא קיבלה עליה שבת בשעת הדלקה הוי כקיבלה בפירוש ותאמר ג"כ לאחר להדליק נר חנוכה בשבילה (מ"א שם): ג בע"ש מתפללין מנחה תחלה ואח"כ מדליקין בין בביתו בין בביהכ"נ ואם רואין שבעוד שיתפללו מנחה יחשיך ידליקו תחלה ואח"כ יתפללו מנחה: ד בע"ש יתן בה שמן יותר כדי שתהא דולקת עד חצי שעה אחר צ"ה (שם פ"מ): ה בע"ש צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח הדלת (סי' תר"פ):**(ע"ש במ"א מ"ש בשם הב"ח

)** דיני הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת

א במוצ"ש מדליקין בבהכ"נ קודם ויתן לך וקודם הבדלה על הכוס ואם שכח לומר אתה חוננתנו בתפלה יאמר המבדיל בין קודש לחול בלא כוס וידליק ואח"כ מבדילין ובביתו מבדיל תחלה ואח"כ ידליק (משום דאפוקי יומא במעשה מאחרינן) ויחיד שמתפלל בביתו יבדיל תיכף אחר סדר קדושה וידליק ואח"כ יאמר ויתן לך (סי' תרפ"א פ"מ כמ"ש הט"ז והפר"ח הסכים לזה דלא כא"ר): ב אין מבדילין בנ"ח משום דאין נאותין לאורו דהא אסור להשתמש לאורו (שם): ג אומרים על הנסים בבהמ"ז בחנוכה אצל ועל הכל ואם שכח יאמר אצל הרחמן. הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם כו' בימי מתתיהו (סי' תרפ"ב)

דיני אדר ותענית אסתר

א משנכנס אדר מרבין בשמחה וישראל שיש לו דין עם עכו"ם ישפוט באדר (גמ' תענית כ"ט): ב מי שנעשה לו נס באדר אם היה אז שנה פשוטה ונדר לעשות פורים חייב לעשות פורים בשני אדרים באותו יום בחודש לצאת ידי נדרו ואם בשעת הנס היתה השנה מעוברת הכל הולך אחר החודש שנעשה בו הנס (מ"א סי' תקס"ח וסי' תרפ"ו): ג וכן לענין יאר צייט הדין כנ"ל אלא שהאבלים א"צ ליתן לו קדיש רק ביום א' משני אדרים והיינו אם האבלים של אדר הראשון הם אותם באדר שני ולא נתוסף עליהם הם צריכין ליתן לו עכ"פ קדיש א' דממ"נ יש לו קדיש א' אבל אם נשתנו האבלים מראשון לשני כ"א מהאבלים יכולים לדחות היאר צייט מקדיש שלהם באדר שאין ספק מוציא מידי ודאי וע"כ הטוב לו שיקבץ לו י' בביתו לומר קדיש: ד מי שמת לו אביו ביום א' דר"ח אדר שני ולשנה הבאה היא פשוטה א"א שיעשה היא"צ ער"ח ניסן שהיא כ"ט באדר הואיל ויום מיתת אביו הי' ג"כ בסוף אדר שהיא א' דר"ח אדר שני אלא צריך לעשות היא"צ בר"ח אדר והיינו ביום א' של ר"ח (מ"א סי' תקס"ח ע"פ הגהת תוס' שבת ומחצית השקל דלא כפ"מ): ה בשנה מעוברת יום י"ד וט"ו של אדר הראשון אסורים ג"כ בהספד ותענית וא"א למנצח יענך ולא אא"א ותחמון וטוב להרבות בסעודה ביום י"ד שהוא פורים קטן אבל ביום ט"ו אין חייב בסעודה באדר ראשון אמנם קריאת המגילה ומתנות לאביונים אין נוהגין באדר א' כלל אלא באדר שני (ש"ע סימן תרצ"ג): ו אם חל יום ב' דר"ח אדר הסמוך לפוריה שבו קורין המגילה בשבת אז נקרא שבת זה פ' שקלים ומוציאין בו ג' ס"ת בא' קורין סידרא של אותו שבוע ו' גברי במקום שאין מוסיפין על ז' קרואים ובס"ת שניה קורין וביום השבת ובראשי חדשיכם בפ' פנחס עם השביעי ובמקום שמוסיפין קורין בראשון עם כולה חוץ מן האחרון ובשני' קורין פ' שבת ור"ח עם האחרון ובס"ת שלישית קורין מפטיר בפ' כי תשא עד לכפר על נפשותיכם ומפטיר במלכים ויכרות יהוידע ואם חל ר"ח אדר הנ"ל באמצע שבוע מקדימין לקרות פ' שקלים בשבת שלפניו ומוציאין ב' ספרים באחד קורין סדר הרבוע לכל מנין