דרך החיים פה

ועיין פ"מ): ד חכם בפניו מותר להספידו ולענין צדוק הדין יתבאר במקומו

סדר הדלקת נר חנוכה ומקום הנחתו

א בלילה הראשון מדליק א' ומכאן ואילך מוסיף והולך א' בכל לילה עד שבליל ח' יהיו שמונה ומי שאין לו שמן הרבה כגון שדר בכפר ואין מצוי אצלו שמן הרבה להדליק ואין לו נרות אחרים יתן בכל לילה על נר אחד כשיעור והמותר יחלק לכולם כדי שידלוק עכ"פ בכל לילה נר א' כשיעור וכן אם יש לו שמן מצומצם ולחבירו אין לו כלל מוטב שידליק בכל לילה רק אחד ויתן לחבירו (מ"א סי' תרע"א): ב צריך להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול דהוי כמדורה ולא ידליקו ב' אנשים במנורה אחת אף שיש לה פיות הרבה משום דאין היכר כמה נרות מדליקין (מ"א שם): ג צריך להניחו למעלה מג' טפחים ויניחו בטפח הסמוך לפתח בשמאל כדי שתהא המזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל ואם הם רבים ב"ב ידליקו האחרים במקומות אחרים ולא ידליקו כולם אצל הפתח משום דלא יהיה היכר כמה נרות מדליקין (שם) וגם יזהרו שלא ידליקו במקום שמדליקים שם כל השנה שג"כ לא יהיה היכר שהוא בשביל המצוה (שם): ד בביהכ"נ מדליקין נ"ח בין מנחה למעריב ומניחין בכותל דרום או על השולחן שעומד אצל כותל דרום ומסדרין ממזרח למערב ומברכין עליהם ואין אדם יוצא בנרות ביהכ"נ רק צריך לחזור ולהדליק בביתו ואם הש"ץ. אבל אין לו להדליק בלילה הראשון בביהכ"נ משום דצריך לומר שהחיינו ואבל אין לו לומר שהחיינו בציבור רק אחר ידליק בלילה הראשון אבל בשאר לילות יכול האבל להדליק בביהכ"נ (ט"ז שם): ה אם רוצים למהר ולהתפלל יכול הש"ץ לברך ולהדליק נר אחד ואחר ידליק הנותרים והש"ץ יתפלל (שם): ו אונן בחנוכה ידליק אחר ויברך והוא יענה אמן ואם אין אחר ידליק הוא בעצמו בלא ברכה (א"ר ופ"מ)

זמן הדלקת הנרות

א חצי שעה קודם זמן הדלקת נר חנוכה אסור לאכול יותר מכביצה פת או לשתות משקה המשכר יותר מכביצה וכן אפי' ללמוד אסור משיגיע זמנה ואם התחיל פוסק משיגיע זמנה (מ"א סימן תער"ב): ב זמן הדלקת נר חנוכה לכתחילה משעת צ"ה עד שתכלה רגל מן השוק וידליק כשבני בית מקובצים יחד ואם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כ"ז שבני בית נעורים אפילו עד עה"ש אבל אם בני הבית ישנים אין לברך עליהם וידליק בלא ברכה (מ"א סי' תער"ב): ג ואם עבר ולא הדליק בלילה אין לו תשלומין ומ"מ בלילות האחרים ידליק כמו שאר בני אדם היינו אם שכח בלילה הראשון מדליק בלילה השניה שנים כמו שאר בני אדם ובברכה ויברך שהחיינו [שם]: ד צריך ליתן בה שמן כ"כ שתדליק עכ"פ חצי שעה ואם נתן בה יותר ודולקת יותר מחצי שעה יכול לכבותה שאינו מקצה השמן רק מה שצריך לשיעור חצי שעה ואז מותר לכבותו וליהנות ממנו [שם] אבל בשעה שדולק אפילו אחר חצי שעה והתנה מעיקרא לא מהני מפני שהרואה יאמר שמותר להשתמש בנר חנוכה וכן אסור לטלטל הנרות בעוד שדולקים אפילו אחר חצי שעה מפני הרואה שלא יאמר להשתמש נטלו [א"ר שם]: ה אסור להשתמש לאורה ואפי' תשמיש של קדושה אסור להשתמש לאורה ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם יבוא להשתמש לאורה יהיה לאור הנוסף וצריך להניח נר הנוסף למעלה קצת מהנרות של חנוכה וטוב להדליק נר על השולחן חוץ מנר הנוסף (סי' תער"ב): ו הדלקה עושה מצוה ובשעת הדלקה צריך ליתן בה כשיעור ואם לא נתן בה כשיעור אין מברך עליה וכן אם אח"כ רוצה ליתן בה כשיעור צריך לכבותה ולהדליקה מחדש ויברך (פ"ח ופ"מ הביאו בסי' תרע"ג ותרע"ה): ז אם כבתה אף שהעמידה במקום הרוח וכיבתה הרוח [אפי' בע"ש שהוא עדיין מבע"י קודם בין השמשות] צריך להדליק אבל לא יברך והטעם דדמי לשמנים שאין נמשכים אחר הפתילה (ט"ז סי' תרע"ג)

דין הדלקה מנר לנר

א המנהג להחמיר שלא להדליק אפילו מנר חנוכה לנר חנוכה וכ"ש שאסור להדליק נר חול מנר חנוכה וכן אם נכבה השמש אסור להדליקו מהנר חנוכה אפי' אחר שדלק השיעור דהיינו חצי שעה אין להדליק ממנו (א"ר סי' תרע"ד) אבל נר ביהכ"נ או של שבת או של ת"ת או של חולה הצריך לנר יכול להדליק מנר חנוכה וכן נר חנוכה יכול להדליק מהם (שם)

דיני הדלקה עושה מצוה ולא הנחה

א הדלקה עושה מצוה ולא הנחה שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה מדליקה שם וא"צ להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה ואם היתה דולקת ועומדת מכבה אותה ומדליקה לשם מצוה וצריך להדליקה במקום הנחתה ומניחה שם חצי שמה ואם אוחזה בידו במקומו כ"ז מצותה לא יצא שהרואה אומר לצרכו הוא דנקט לה (סימן תרע"ה וט"ז שם): ב אשה חייבת בנ"ח ויכולה להדליק בעד כל ב"ב ותינוק שהגיע לחינוך חייב בנ"ח (שם): ג סומא אם יכול להשתתף בפרוטה מוטב ואם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד שאין יכול להשתתף בפרוטה מדליק ע"י סיוע אחר דסומא חייב בכל המצות ולא דמי לנר הבדלה דפטור דהתם בעינן שיאותו לאורו משא"כ הכא דאיכא פרסומי ניסא לאחרים (מ"א שם)

דיני ברכות הדלקת נרות של חנוכה

א המדליק בליל ראשון מברך ג' ברכות. להדליק ושעשה נסים. ושהחיינו. ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכוך (סי' תרע"ו): ב מליל ראשון ואילך מברך שתים. להדליק. ושעשה נסים. ויברך קודם שיתחיל להדליק כדי שתהא עובר לעשייתן ואם שכח והדליק נר אחד פחות מהראוי להדליק באותו לילה ידליק עוד ואין מברך עליו (מ"א שם): ג גר יאמר בנוסח הברכה שעשה נסים לישראל בימים ההם בזמן הזה ואם אמר שעשה נסים לאבותינו יצא (שם בא"ר בשם אגרת הרמב"ם): ד מי שלא הדליק כגון שהוא בספינה וכיוצא בו ואין עתיד להדליק באותו לילה וגם אין מדליקין עליו בביתו כשרואה נ"ח של אחר מברך שעשה נסים כו' ואם הוא בלילה א' מברך שהחיינו ואח"כ כשבא לביתו ביום ב' ומדליק בלילה א"צ לברך עוד שהחיינו כיון שבירך בשעת ראיה אבל אם מדליקין עליו בביתו אף שהוא בעצמו לא הדליק ואין עתיד להדליק אין מברך כשרואה וכן כשמדליק בעצמו ביום ב' אין מברך שהחיינו (שם) אחר שהדליק הנר הראשון בעוד שמדליק שאר הנרות אומר הנרות הללו אנו כו' (שם): ה אשה שאינה יכולה להדליק יכול אדם אחר אף שכבר יצא להדליק בשבילה ולברך ובלבד שתהא עומדת אצלו בשעת הברכה