דרך החיים פד

לברך עוד זמן להשלמה לליל א' [דממ"נ אם היום י"ט הרי אמר זמן ואם אתמול היה י"ט הרי השלים] ואם אמר בליל א' ובליל ב' לא אמר או שלא אמר בשניהם יש לו תשלומין כל שבעה אימת שיזכור אפילו שנזכר כשהוא הולך בשוק אומר אותו ואפי' בלא כוס אבל בשמיני אם נזכר יוצא בזמן דשמיני אף להשלמה בשביל י"ט א' (פ"מ סי' תע"ג): דיני נטילת לולב תמצא לעיל בדף ל' ע"ב

הנהגות ליל ויום הושענא רבא

א נוהגים כל ישראל להיות נעורים בליל ערבה וכבר נדפס הסדר. ביום השביעי שהוא הושענא רבה נוהגים לומר למנצח כמו בי"ט ואומרים מזמור לתודה וא"א נשמת ואומרים קדיש שלאחר התפלה כמו ביו"ט ואומרים אין כמוך שמע ישראל כמו ביו"ט ואומרים בקדושת מוסף נעריצך כו' כבודו מלא עולם כו' ואין עושין מלאכה של חול עד אחר יציאה מביהכ"נ ומרבים קצת בנרות כמו ביו"כ והמדקדקים נוהגין לטבול ערב הושענא רבה ונוהגין ללבוש בגדי שבת והש"ץ לובש הקיט"ל ומקיפים ביום זה ז"פ עם הלולב וערבה ואוחז שניהם בידו עד שמגיע לתענה אמונים יניח האתרוג והלולב מידו ואוחז הערבה לבדו (סי' תרס"ד ומ"א): ב ערבה שבלולב אף שנזרקת אסור לפסוע עליה משום בזיון (שם): ג אסור ליהנות מן ההושענא כל אותו היום אף אחר נטילתה משום דלכולא יומא איתקצאי אא"כ התנה עליה מעיקרא וטוב להצניע ההושענא ולזרוק אותה לתוך התנור בשעת אפיית מצות מצוה הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה ליתעביד בה מצוה אחריתי (שם): ד יש ליזהר שלא יקוץ הישראל בעצמו ערבה למצוה משדה עכו"ם אפילו ברשות עכו"ם רק העכו"ם יקוץ בעצמו ויקח הישראל ממנו (שם): ה אם חל יום הושענא רבה ביום א' וקצצו ערבה בשבת והביאו כשירה לצאת בה מיהו אם צוה הישראל לקוצצה ואפי' לא צוה לקוצצה בפירוש רק שאמר שתהא מזומנת למ"ש ואיכא פרהסיא בדבר יש להחמיר אם יש לו ערבה אחרת (שם וע' במ"א): ו שיעור ערבה זו אפי' עלה אחד בבד אחד מיהו מהראוי ונכון לעשות ערבה יפה משום זה אלי ואנוהו (שם)

דיני סוכה בשמיני

א בקידוש ליל שמיני אומר זמן (סי' תרפ"ח): ב יושבים בסוכה ליל שמיני ויום שמיני ואין מברכין לישב בסוכה ואפי' איתרמי ליה סעודה ביה"ש צריך לאכול בסוכה אבל לא ישנים בסוכה לא בליל שמיני ולא ביום שמיני וכן אין לאכול פירות בסוכה ביום שמיני וכן פת שאין בה כביצה כללא דמלתא כל דבר שא"צ ברכה לישב בסוכה בשאר ימי הסוכות אין אוכלין בסוכה בח' משום דלית הכירא כמו בשינה שאין ישנים בשמיני בסוכה משום דלית הכירא שהוא מדרבנן משום דבלא"ה אין מברכין אשינה (וע' סי' תרס"ח): ג כשיוצאין מן הסוכה ביום שמיני אומרים יהי רצון כשם שזכינו כו' ואסור להכין בי"ט לצורך י"ט חבירו וכשרוצה להכניס השולחנות מהסוכה לביתו יכול להכניסם אבל לא יסדר אותם לצורך הלילה אבל אם צריך אותם לצורך היום וכן אם צריך לסדר אותם שלא יהא נראה הבית כחורבה מותר לסדר אותם (סי' תרס"ז)

דיני שמיני עצרת

א אין לאכול בליל שמיני עצרת עד שתחשך מחמת דאין מברכין אז לישב בסוכה ומ"מ אם ישב לאכול אחר תפלת ערבית אף שהוא מבע"י א"צ לברך (סי' תרס"ח). בקידוש יאמר זמן מפני שהוא רגל בפני עצמו (שם)

דיני שמחת תורה

א ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן: ב נהגו להוציא כל הס"ת שבהיכל בין בערבית בין בשחרית. ובערבית נהגו אחר שמקיפין ז"פ עם הס"ת מחזירין כל הס"ת להיכל ומשיירין ס"ת אחת וקורין בה ג' גברי בפ' וזאת הברכה וצריכין לומר קדיש על הס"ת אחר הקריאה ואין סומכין על הקדיש שלאחר עלינו משום דהוי הפסק: ג בשחרית אחר שמקיפים ז"פ עם כל הס"ת משיירין שלשה ס"ת באחת קורין וזאת הברכה ובשניה בראשית ובשלישית מפטיר בענינו של יום ואם אין שם אלא שני ס"ת קורין באחת וזאת הברכה ובשניה בראשית ואח"כ לוקחין הראשונה וקורין בה מפטיר והקדיש יאמר על הספר תורה השניה ולא על הראשונה ואה שכח ואמר קדיש על הראשונה יאמר פעם אחרת על השניה (סי' תרס"ט). ונהגו להרבות הקרואים בש"ת וקורין פרשה אחת הרבה פעמים (שם). והמסיים וזאת הברכה הוא חתן תורה והקורא בראשית נקרא חתן בראשית ונוהגין שאף מי שעלה כבר בפרשת וזאת הברכה עולה לחתן תורה או לחתן בראשית דהכל יודעין דמשום שמחת תורה ליכא פגמא אף בב' ס"ת ומיהו חתן תורה לא יעלה לחתן בראשית (שם בפ"מ). ולענין ברכה על התורה כשקורין הרבה כהנים או לוים או נערים ראוי שאחד יברך והשאר ישמעו ויצאו בברכתו ונהגו לקרות כל הנערים לס"ת וראוי שהגדול יברך ברכת התורה והקטנים ישמעו ויצאו וקורין להם פרשת המלאך הגואל (שם בפ"מ וא"ר בסי' זה)

דיני תענית בה"ב

א אחר פסח וכן אחר סוכות נוהגין להתענות תענית שני וחמישי ושני וממתינים עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי ואז מתענים ובשבת הראשון אחר ר"ח מברכין מי שיקבל עליו תענית בה"ב. ומי שעונה אמן א"צ קבלה אם ירצה להתענות. ואם יש מילה או חתונה באותו שבת נוהגין לברכו במנחה [משום **(צ"ל ביום טובה כו'. ש"א בפתחי שערים בסוף הספר.)** מהיות טוב כו'] (מ"א סי' תצ"ב)

דיני חנוכה

א בכ"ה בכסליו מתחילין שמונת ימי חנוכה ויום שלפניהם ויום שלאחריהם אסור לגזור בו ת"צ וכן יחיד אין לקבוע לכתחילה תענית ביום שלפניהם ושלאחריהם אבל אם נהג כבר להתענות בהם אין לשנות מנהגו (סי' תרפ"ו מ"א): ב שמונת ימי חנוכה אסורים בהספד ותענית ואין מתענין בהם אפי' יא"צ אבל מותרים בעשיית מלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות בבית משום שהנס נעשה על ידיהן והוא חצי שעה (א"ר סי' תע"ר) ואין להקל להן (שם): ג תענית חלום אין מתענין בהם רק אותן תעניתים שמתענין בהם בשבת ואם עבר והתענה ת"ח או יא"צ צריך למיתב תענית לתעניתו אחר חנוכה ואם התענה בכ"ז בכסליו יכול למיתב תענית לתעניתו בכ"ח משום דהוא תענית צדיקים וכ"ש אם התענה בכ"ח ת"ח או יא"צ אין צריך למיתב תענית לתעניתו משום האי טעמא (שם