דרך החיים פא

א' שמע ישראל וג"פ בשכמל"ו ותוקעין תקיעה א' ואף שלא יצאו כוכבים עדיין רק שהוא ביה"ש מותר לתקוע (שם)

סדר מוצאי יום הכפורים

א מתפללין תפלת ערבית ואומרים הבדלה בחונן הדעת וצריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאתו שימתינו מעט אחר צ"ה (סי' תרכ"ד) ואם חל בשבת אומרים ויתן לך וא"א ויהי נועם ואתה קדוש (שם) לפי שחג הסוכות חל באמצע השבוע: ב יש נוהגין שאין מבדילין בבהכ"נ על הכוס אפילו כשחל יוה"כ בשבת (לבוש): ג בביתו מבדילין על הכוס וכן על הבשמים אם חל בשבת ואותן שנהגו שלא לברך על הבשמים אפילו כשחל בשבת אין למחות בהם משום דיש פוסקים דס"ל דאין מברכין על הבשמים במוצאי יוה"כ אפילו חל בשבת וא"כ הוי הפסק בין ברכה לשתיית הכוס ואותן הנוהגים שלא לברך יכולין לברך על הבשמים אחר שתיית הכוס (שם ועי' ט"ז): ד מברכין על האור במוציה"כ אף כשאינו חל בשבת ואין מברכין אלא על האור ששבת מבע"י ואין מברכין על הנר שהוציא עתה מאבנים אף שבמ"ש מברכין אבל ביוה"כ אף כשחל בשבת אין מברכין עליו ואם הודלק נר ביו"כ לחולה שיש בו סכנה אפי' ע"י ישראל הוי נר ששבת ויכולים לברך עליו (שם): ה ישראל שהדליק מעכו"ם במוצאי יוה"כ וכן באור היוצא מן העצים. ומן אבנים מן העמוד ראשון ואילך בשעת הדחק מברכין עליו (א"ר): ו אין מבדילין על נר של ביה"כ ששבת מבע"י אלא בשעת הדחק שאין לו נר אחר אבל אם יש לו נר אחר מדליק נר אחר מנר ביהכ"נ ויברך על שתיהן ביחד אבל גם בזה יש קצת לגמגם כיון דעל נר ביהכ"נ לבדו אין לברך כיון דנעשה רק לכבוד מה מהני שמדליק נר אחר ממנו מידי דהוי שאין מברכין על הנר שהדליק מן האש שהוציא מן עצים ואבנים במוציו"כ אלא בשעת הדחק כמש"ל (רמ"א) כיון דעל העיקר אינו מברך לכן היותר טוב שיניח בביתו נר דלוק מעיה"כ שידלוק עד מוצאי יוה"כ ומברך עליו ויוצא כל הדיעות: ז בין יוה"כ לסוכות אין מתענין יא"צ אבל תענית חתן ביום חופתו מתענין (סי' תקע"ג וסי' תרכ"ד): ח א"א תחנון וצ"צ ולא פרקים ושיר המעלות בין יוה"כ לסוכות (מ"א וא"ר שם). המדקדקים מתחילין תיכף במוצאי יוה"כ לעשות סוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה (שם)

דיני סוכה

א העושה סוכתו תחת הגג שהסירו הרעפים שקורין [שינדלי"ן] ונשארו הלאטי"ס צריך ליזהר שיהיה בין הלאטי"ס אויר ד"ט (ט"ז סי' תרכ"ו):

ב אם הסוכה תחת גג העשוי להפתח ולהסגר יש ליזהר בשעה שמסכך הסוכה שיהיה הגג פתוח ומותר לפתחן ולסגרן בשבת ויו"ט כיון שיש להם צירין אבל כשאין להם צירין אסור בשבת כ"א ע"י עכו"ם (שם):

ג יש ליזהר שלא לתלות נויי סוכה רק שלא יהיו רחוקין מהסכך ארבע טפחים (סי' תרכ"ז):

ד הסכך צריך להיות מדבר הצומח מהארץ ותלוש מהארץ דכשהוא מחובר עדיין לארץ כגון תחת האילן שיהי' הסכך מענפי האילן וכיוצא בו פסול ושלא יהי' מקבל טומאה ואף אם כבר פעם אחת היה ראוי לקבל טומאה אף שעכשיו אינו מקבל טומאה כגון עץ שהי' פעם אחת יד לכלי ונשבר כגון עצי המיטה שנשברה או סולם הנשבר או עץ שהיה יד לגרזן או שהי' מחובר לברזל שקורין [ריסקא"ל או האק"ע] פסול לסכך ואפילו אם לא עשאו לסכך רק שהניחו להניח הסכך עליו שהדבר הפסול לסכך מעמיד הסכך הכשר לכתחילה אסור (ט"ז וא"ר) וכן אין להניח מרה ומגריפה על הסכך אפילו נשברה וכן אסור להעמיד בהם הסכך לכתחילה משום גזירה שלא יבואו לסכך בהן (סי' תרכ"ט):

ה מחצלת או מה שקורין ליסקע שעשאה בפירוש לסיכוך מסככין בהם אבל עשאו לשכיבה או להניח עליו אוכלין לייבש פסול לסכך (שם) והנ"מ באם און לה שפה אבל אם יש לה שפה שראוי לקבל בתוכה פירות אע"פ שהסיר אח"כ השפה פסול לסכך בה (שם) ו אסור לסכך לכתחילה בדבר שריחו רע או שעליו שכיחין להיות נושרין וכן בחבילה שקשר כ"ה קנים ביחד וקשור משני ראשים פסול ואם סיכך בחבילה והתיר אותה על הסוכה כשר (שם):

ז כל הדברים כשרים לדפנות ונוהגין לעשות מחיצות שלימות (סי' תר"ל):

ח צריך שיהיו הדפנות גבוהין י' טפחים ולא יהי' אויר בין הדפנות לארץ ג' טפחים ושיהיו חזקין שרוח מצוי' לא יהי' יכול להניע אותם (שם):

ט רוחב הסוכה צריך שיהיה עכ"פ ז"ט על ז"ט במרובע ואפי' אם ארכה מאה אמה אם אין רחבה ז' פסולה וצריך שיהי' ראשו ורובו ושלחנו בסוכה ובלא"ה אין יוצא ידי סוכה ואם היא עגולה צריך שיהא בה שיעור גדול שיכול לרבע ממנה ז' טפחים ז"ט ואם יש בסוכה גדולה קרן זוית שאין שם באותו קרן זע"ז רוחב אסור לישב באותו קרן וראיה מהא דאמרינן [סוכה דף ב'] לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה (סי' תרל"ד) ודוקא כשהקרן אינו רחב שבעה אבל כשהקרן רחב ז' רק אינו ארוך ז' כשר כיון שמצורף להסוכה הגדולה תדע דהא בעגולה ויש לרבע ז' על ז' מותר לישב סמוך להדופן אף דבעגולה סמוך לדופן ליכא זע"ז אפ"ה כיון דמצורף לגדולה כשר דבשלמא כשהקרן אינו רחב ז' י"ל דחשוב כלול של תרנגולים כמ"ש רש"י ותוס' ופסולה אבל כשרחב ז' רק שאינו ארוך ז' ודאי דכשירה דמצורף לסוכה גדולה ומה בכך אם ראשו ורובו בסוכה קטנה ושולחנו בסוכה גדולה כנ"ל:

י צריך שיהיה הסכך מסוכך עד שיהיה מחמת הסכך צלתה מרובה מחמתה על הארץ ועכ"פ לכתחילה יהיה הסכך קלוש שיהיו הכוכבים נראין מתוכה ובדיעבד אפי' אין הכוכבים נראין כשר אבל אם אפי' הגשמים אינן יכולין לירד לתוכה יש להחמיר ולפסול (סי' תרל"א ומ"א):

יא סכך פסול מן הצד פחות מד"א והסכך כשר יש בו שיעור סוכה דהיינו זע"ז רק שהסכך פסול מרחיק הסכך כשר מהדפנות פחות מד' אמות כשר ואסור לישב תחת הסכך פסול ואפי' כל הדפנות רחוקים מן הסכך כגון שמסכך באמצע הבית כשר כיון שיש בהסכך כשר שיעור הכשר סוכה רק שאין יושבין תחת הסכך פסול ודוקא שמסוכך מהצד עכ"פ בסכך פסול אבל כשיש אויר בין הדופן לסכך אפי' רק שלשה טפחים פסולה דאויר פוסל בין באמצע בין מהצד בשלשה טפחים אבל אם רק דופן אחד רחוק מהסכך ג"ט כשירה דהא נשתיירו עדיין ג' דפנות ויש בשאר הכשר סוכה בלא האויר אבל פחות מג"ט כשר ואין ישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור ודוקא כשהאויר הולך באורך שיעור ראשו ורובו אבל בפחות מכן באורך וגם אין ברוחב ג' כשר וישנים תחתיו (סי' תרל"ב):

יב סכך פסול כשהוא פחות מארבעה טפחים מותר לישב ולישן תחתיו (שם) אבל כשהוא רחב ארבעה מן הצד נידון כדופן עקומה כדלעיל בסעיף י"א ובאמצע פסול:

יג סוכה שעשאה קודם לחג ל' יום שלא לשם חג כשירה רק שיחדש בה דבר היינו סכך טפח על טפח מרובע או על פני כולה אפי' כל דהו ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשירה בלא חידוש (סי' תרל"ו):

יד יכול לעשות סוכה אפי' בחוה"מ (סימן תרל"ז):

טו יוצאין בסוכה שאולה אבל אסור לעשות סוכה על קרקע חבירו שלא מדעתו או ברה"ר אף שבדיעבד יוצא בה דקרקע אינה נגזלת מ"מ אסור לברך עלי' ואם גזל עצים וסיכך בהם אם החזיר הדמים יושב בה אח"כ אפי' לכתחילה ואם לא החזיר הדמים פסולה (מ"א שם) אבל אם ראובן בנה סוכה בקרקע של שמעון ותקף שמעון והוציא לראובן וישב בה אפי' החזיר דמי העצים לא יצא כיון שלא הוציא עליה הוצאות הוי של חבירו ולא מהני מה שמחזיר