דרך החיים פ

והוא איסטניס מותר לנעול מנעליו ויניחם בבהכ"נ במקום מוצנע ולא יגע בהם כ"א ע"י בגד אבל אם נוגע במנעליו שלא ע"י בגד צריך ליטול ידיו אבל מי שאינו איסטניס לא ינעול מנעליו אם צריך לו לילך אפילו אם ירדו גשמים ובפרט שהולכין באנפלאות א"כ אין להם צער כ"כ בלא מנעלים ואם רוצה לילך לבהכ"נ ויודע שילכלך שם רגליו במקום מטונף מותר לנעול מנעליו אבל תיכף כשיוצא משם צריך להסיר אותם וכן איסטניס תיכף כשיבוא למקום שאין לו צער צריך להסיר אותם דלא כאותן שנוהגין שהולכין בסנדלין אפילו בבהכ"נ עד שיושבין על מקומם ואיסור גדול הוא ואפי' במקום שמותר לנעול צריך להחליף המנעלים של ימין לשל שמאל (שם ובמ"א): ז אם צריך לילך לבין העכו"ם אעפ"כ אסור לנעול סנדל אף דאיכא למיחש שילעיגו עליו כיון די"א שהוא דאורייתא (שם מ"א): ח יוה"כ אסור בתשמיש המטה ואסור ליגע באשתו אפילו ביום כאלו היא נדה וגם לא ירבה דברים עמה (סי' תרט"ו)

הקטנים מתי יתחילו להתענות

א הקטנים פחות מבן ט' אין מענין אותם אפילו לשעות כדי שלא יבואו לידי סכנה אפילו אם רוצים להחמיר על עצמן מוחין בידם. קטן הבריא וכן קטנה הבריאה בני ט' שנים או עשר שנים מחנכין אותם לשעות. כיצד היה רגיל לאכול בשני שעות מאכילין אותו לג' בשלש מאכילין אותו לד' ולפי כחם מוסיפין לענות אותם וכן בני י"א שנה אין מחנכין אותם אלא לשעות לפי שבזמן הזה חשובין כחולין (סי' תרט"ז): ב קטנה בת י"ב שנה ויום אחד וקטן בן י"ג שנה ויום אחד אם הביאו שתי שערות מתענין ומשלימין מדאורייתא ואם לא הביאו שתי שערות מתענין ומשלימין מדברי סופרים ואפי' אם נעשו בני י"ב וי"ג ביוה"כ עצמו צריכין להתענות ולהשלים (שם): ג חולה שאכל ביוה"כ אם מתיישב דעתו אח"כ ויכול לברך צריך להזכיר יעלה ויבא בבהמ"ז ואם הוא שבת צ"ל ג"כ רצה ואם שכח להזכיר עד שסיים ברכת בונה ירושלים א"צ להזכיר אבל קידוש א"צ (סי' תרי"ח)

סדר ליל יום הכפורים

א קודם כל נדרי הולכים שנים מחשובי העיר שמתפללים שם בבהכ"נ ועומדים אצל הש"ץ עד אחר ברכו ואומר הרב או הגדול שעומד אצל הש"ץ בישיבה של מעלה כו' (סי' תרי"ט): ב ומתעטפים בטליתים מבע"י ומברכין עליו ואם לא נתעטף מבע"י אלא בלילה אין מברכין עליו (סי' י"ח): ג ונוהגין שאומר כל נדרי ג"פ מבע"י וממשיך בניגונים עד הלילה ובכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה (שם): ד ואומר הש"ץ קודם מעריב שהחיינו בלא כוס ואם חל בשבת אומרים קודם ברכו מזמור שיר ליום השבת ואומרים בליל יום כפור ומחרתו בשכמל"ו בקול רם (שם): ה אם חל יוה"כ בשבת א"א א"מ ואחר ש"ע אומרים ויכולו וברכת מעין שבע וחותם מקדש השבת (שם) וא"א ביוה"כ או"א רצה במנוחתינו אפילו חל בשבת רק מתחילין קדשנו במצותיך כמו ביוה"כ שחל בחול ואם חל בשבת אומרים והנחילנו ה' אלהינו [באהבה וברצון] ואם חל בחול א"א באהבה רק מקרא קודש זכר ליציאת מצרים (שם): ו אל ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בנגונים או בפיוטים שאומרים (שם): ז יש שעומדים על רגליהם כל היום וכן בלילה בשעת תפלת ערבית אבל כל הלילה אין לעמוד מפני שלא יוכל להתפלל אח"כ בכוונה ביום ואם נחלשו יכולין לסמוך עצמם לשום דבר ומי שעושה כן פעם אחד ודעתו לעשות כן תמיד ואח"כ איו רוצה לעשות כן צריך התרה וטעם העמידה ביוה"כ שהוא דוגמת המלאכים ולכן לנשים אין תועלת בעמידה (שם במ"א וא"ר): ח יש נוהגין ללון בבהכ"נ ואומרים שירות ותשבחות בלילה וטוב ונכון לישן רחוק מן הארון ומי שאינו רוצה לומר שירות ותשבחות לא יישן שם ומי שיודע בעצמו שאם יהיה ניעור בלילה לא יוכל להתפלל ביום בכוונה טוב שילך לביתו לישן ויאמר קודם שישן הד' מזמורים ראשונים של תהלים שהם שומרים מקרי וכן החזנים שמתפללים ביום לא יהיו נעורים בלילה שלא יאבדו קולם (שם)

דיני יום הכפורים שחרית

א טוב לקצר בפיוטים בשחרית יוה"כ כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות על היום ואם התפללו שחרית ורואים שהוא סוף שש שעות לא יאמרו א"מ כדי להתפלל מוסף קודם שבע (סי' תר"ך): ב סדר קריאת התורה נתבאר לעיל בה' קה"ת: בזוהר כתוב כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם מוחלים לו עונותיו ובניו אינן מתים בחייו וכ"כ האר"י ז"ל (סי' תרכ"א מ"א שם): ג בהפטרה א"א מלך מוחל וסולח כו' רק ודברך אמת וקים לעד בא"י מלך על כל הארץ וכו' (מ"א שם): ד מילה ביוה"כ מלין אחר קה"ת ואחר המילה אומרים אשרי (וכ"כ א"ר). ומברכין על הכוס ונוהגין ליתן הכוס לתינוק הנימול אבל לתינוק אחר אין ליתן משום דבכוס של מצוה חיישינן דלמא אתי למיסרך וצריך ליתן לתינוק הנימול לשתות מן הכוס חוץ ממה שנותנין לו כשאומר בדמיך חיי (שם במ"א וט"ז): ה נוהגים להזכיר נשמות ביוה"כ וצריך לידור לצדקה ביוה"כ בעד המתים כי גם המתים יש להם כפרה ביום הכפורים (שם) א"א אין כאלהינו ביוה"כ (סי' תרכ"ב)

דיני תפלת מנחה ביום הכפורים

א אין אומרים במנחה של יוה"כ אשרי ובא לציון וא"א ואני תפלתי כו' אפילו אם חל בשבת (סי' תרכ"ב): ב וקוראין בתורה ונתבאר לעיל בה' קריאת התורה ומפטירין בנביא ונתבאר לעיל בדיני הפטרה וחותמין מגן דוד ואין אומרים על התורה ועל העבודה (שם): ג אם חל בחול אומרים א"מ ואם אין שהות ביום ידלג א"מ כדי להתפלל נעילה בזמנה (שם) ואין נושאין כפיהם במנחה של יום הכפורים (שם). במנחה של יום כפור מתפללים שבע כמו בשחרית

דיני תפלת נעילה

א קודם תפלת נעילה אומרים אשרי ובא לציון (סי' תרכ"ג): ב זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה עם צאת הכוכבים והנוהגים להמשיך אותה עד הלילה אין למחות בידם רק שיאמרו עכ"פ החרוז היום יפנה בעוד השמש נראה דאל"כ דובר שקרים ולא יכון לפני השם ב"ה (שם): ג בכל מקום שאומרים בתפלות יוה"כ כתבנו אומרים בנעילה חתמנו (שם): ד אם חל בשבת מזכיר בה של שבת אבל בוידוי שאחר התפלה אין מזכירין של שבת והנ"מ ביחיד אבל ש"ץ שאומר אותה תוך תפלתו מזכיר בה של שבת ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו כיון שהזכיר בתפלה אבל אם לא הזכיר של שבת כלל בין יחיד בין ש"ץ מחזירין אותו (שם): ה אין נושאין כפים בנעילה אבל או"א ברכנו בברכה כו' אומרים ואומרים א"מ אפילו אם חל בשבת ואפילו סיימו תפלת נעילה בעוד קצת יום אעפ"כ אומרים א"מ ובמקום כתבנו אומרים חתמנו (שם מ"א): ו בסוף הסליחות אומרים ז' פעמים ה' הוא האלהים ופעם