דרך החיים פב

הדמים וראובן אינו רוצה ליקח הדמים (שם): טז לא יקצץ הישראל בעצמו לכתחילה הסכך רק יקנה מהעכו"ם סכך שקצץ העכו"ם בעצמו (שם)

דיני סוכה ונוייה

א עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג בין עצי הדפנות בין עצי הסכך ואפילו קיסם לחצוץ בו שניו אסור ואין נאותין מהם לשום דבר כל שמונת הימים ואפי' נפלה הסוכה אסורים ולא מהני בה תנאי ודוקא שישב בה פעם אחד אבל אם הזמינה ולא ישב בה לא נאסרה דהזמנה לאו מלתא וה"ה בסוכה שעומדת משנה לשנה לא נאסרה אא"כ ישב בה בשנה זו אף שישב בה שנה אשתקד לא נאסרה (סי' תרל"ח מ"א שם): ב מי סוכה אסור להסתפק בהם כל שמונה ואפילו נפלו ובי"ט ושבת אסור לטלטלה משום דהוקצה למצותם והמנהג שאפילו תנאי לא מהני בנוי התלוי בסכך רק שבנוי התלוי בדפנות כגון סדינים המצויירין נוהגים לטלטלם מפני הגשמים או בלילה שלא יגנבו אותן אפילו בלא תנאי מ"מ לכתחילה טוב להתנות עליהם דהיינו שיאמר בשעה שתולה אותן אפי' מבע"י איני בודל מהם כל ביה"ש של ח' ימים (שם): ג אם תלה בסוכה אתרוג או הדס לנוי מותר להריח בו דלא הוקצה מהריח רק שלא יגע בו דאסור בטלטול (שם): ד לא יקשור הנויין של הדפנות דאסור להתירן בי"ט אלא יעשה עניבה (מ"א שם): ה אין לתלות שעטנז בסוכה אא"כ גבוהים מתשמיש אדם (מ"א שם): ו אותן החוקקים פסוק בסוכות תשבו שבעת ימים על הדלעת לא יפה עושים (מ"א שם): ז אף אחר סוכות לא יפסע על עצי סוכה דתשמישי מצוה הם כמו ציצית ולולב וכן לא יפה עושין ההמונים שאחר סוכות עושין מסכך סוכה שמסככים בחריות של דקל מכבדות לכבד הבית ואיסור גדול יש בדבר (שם)

דיני ישיבת הסוכה

א כל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו ארעי דהיינו שיהא אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה ודר בסוכה כל שבעת הימים כמו שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכלים הנאים ומצעות הנאים בסוכה וכלי שתיה כגון אשישות וכוסות בסוכה וכלי אכילה היינו קדירות אפילו קודם אכילה חוץ לסוכה אבל קערות קודם אכילה מותרים להיות בסוכה אבל אחר אכילה חוץ לסוכה (מ"א סימן תרל"ט) וכן מנורה שיש לו צורך מותר להיות בסוכה והמנהג שלא להכניס שום כלי חרס כגון נר של חרס או מקידה של חרס וכן כל הכלים של שימוש שאינן צורך אכילה ושתיה חוץ לסוכה ואם הכניס בסוכה דברים שאין להניח בסוכה אין נפסלת הסוכה בכך (שם):

ב אל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כגון שטיפות קדירות וקערות כדי שלא יהא מצות בזויות עליו (שם במ"א):

ג אכילת קבע דהיינו יותר מכביצה פת אפי' לא קבע עליו צריך לאכול בסוכה אבל פחות משיעור זה מותר לאכול חוץ לסוכה וכן תבשיל העשוי מחמשת המינים יותר מכביצה וקבע עלייהו חייב בסוכה ולברך עלייהו אבל פירות אפי' אוכל הרבה וקבע עלייהו מותר לאכול חוץ לסוכה וכן יין או שאר משקים או בשר וגבינה מותר לאכול ולשתות חוץ לסוכה ודוקא שלא קבע אבל אם רוצה לשתות יין או שאר משקים ולקבוע עליהם או שרוצה לאכול בשר וגבינה ולקבוע עליהם צריך סוכה אבל לא יברך עליהם ולכתחילה יראה שיאכל קודם יותר מכביצה פת ואפי' לא יקבע עליו או דבר העשוי מה' מינים יותר מכביצה ויקבע עליהם ויברך לישב בסוכה ויוצא לכל הדיעות [ועי' פ"מ שם] (שם):

ד וכל זה מדינא אבל מי שמחמיר על עצמו ואינו שותה חוץ לסוכה אפי' מים הרי זה משובח (שם):

ה מדינא צריך לישן בסוכה אפי' שינת עראי וכן עושין המדקדקין במצות ועתה שנוהגים רבים להקל בשינה כתבו האחרונים טעמים רבים בזה ומ"מ טוב להחמיר ולעשות סוכה שיוכל לדור שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה כולה אם אפשר לו (שם) ולכל הפחות שיהיה ראוי לישן שם הוא לבדו דבלא"ה אפי' בדיעבד פסולה (מ"א שם):

ו אכילה בסוכה בליל י"ט ראשון חובה שצריך לאכול כזית פת בסוכה ומברך לישב בסוכה אף אם אין לו אלא כזית אף שבשאר ימים אינו מברך אם אוכל רק כזית מ"מ בלילה הראשונה הואיל ואינו רשאי לאכול כזית ראשון חוץ לסוכה מברך אפי' על כזית ולא יאכל בלילה ראשונה ולא יקדש עד שתחשך שיהא ודאי לילה ובערב סוכות מחצות היום ואילך לא יאכל פת כדי שיאכל בסוכה לתיאבון (מ"א שם):

ז בליל שני חויב לאכול בסוכה ג"כ אפי' אין לו רק כזית משום ספיקא ולא יקדש עד שתחשך אבל אינו רשאי לברך לישב בסוכה אם אינו אוכל רק כזית רק צריך לאכול יותר מכביצה ואז מברך כי בקיאין אנו בקביעא דירחא כיון דיש ספק דמי ליל ב' כשאר ימים דפטורין מסוכה בפחות מכזית:

ח ירדו גשמים בלילה ראשונה צריך לקדש בסוכה ולברך שהחיינו אבל אין מברך לישב בסוכה דספק ברכות להקל (פ"מ) ואוכל שם כזית וגומר סעודתו בבית ובליל שני אם ירדו גשמים יקדש בבית ואוכל סעודתו ואח"כ אוכל כזית בסוכה ואינו מברך לישב בסוכה ואם אח"כ פסקו הגשמים בין בלילה הראשונה בין בלילה שניה צריך לאכול יותר מכביצה פת בסוכה ומברך לישב בסוכה ואם אינו רוצה לאכול רק כזית אוכל בסוכה אח"כ בלא ברכה ואם רואה שיפסקו הגשמים אחר שעה או ב' צריך להמתין בין בלילה הראשונה בין בלילה שניה (א"ר ופ"מ שם):

ט בשאר הימים חוץ מלילה הראשונה ושניה אינו חייב לאכול בסוכה רק אם רוצה לאכול סעודת קבע כמו שנתבאר לעיל צריך לאכול בסוכה ואם אינו רוצה לאכול רק פירות הרשות בידו ויכול לאוכלם חוץ לסוכה ואפי' בשבת ויו"ט שחובה לאכול פת מ"מ אם אינו רוצה לאכול רק כזית פת שבזה יוצא שיעור החיוב של אכילת שבת ויו"ט יכול לאכלו חוץ לסוכה (שם) אבל לכתחילה צריך לאכול גם בשביל חיוב של אכילת פת שבת וי"ט יותר מכביצה וצריך לאכלו בסוכה (שם):

י ירדו גשמים כ"כ שאם ירדו טיפות תוך הסוכה ואם יפול תוך התבשיל יתקלקל המאכל א"צ לאכול בסוכה ואפי' אכל בסוכה והתחילו הגשמים לירד יכול לצאת מן הסוכה לביתו ומי שאינו בקי בזה השיעור ישער אם ירדו כ"כ לבית אם היה יוצא מביתו יוצא ג"כ (שם):

יא היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים או שלא הלך לאכול בסוכה רק אכל בביתו מפני שירדו הגשמים וכשישב לאכול פסקו הגשמים גומר סעודתו בביתו ואין מחייבין אותו לילך לסוכתו עד שיגמור סעודתו (שם ועי' בר"ן) אבל אם לא ישב עדיין לאכול בביתו אף שפסק מלאכול בסוכה והלך לבית צריך לחזור לסוכה אם פסקו הגשמים (א"ר שם):

יב היה ישן בסוכה וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית או שירדו גשמים ולא נכנס לסוכה ושכב בביתו לישן ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לילך לסוכה כל אותו הלילה אלא ישן בביתו עד הבוקר עד שיעלה ע"ה וינעור משנתו ואם לא שכב עדיין בביתו ופסקו הגשמים צריך לילך לסוכה (שם מ"א):

יג לענין שינה בסוכה א"צ לשער ירידת הגשמים בכדי שיתקלקל התבשיל דבגשמים מועטין הוי צער לישן ויכול לצאת (שם). וכשיוצא ומן הסוכה לביתו בשביל גשמים לא יבעט בסוכתו ויצא רק יצא בהכנעה כעבד שמוזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו (שם):

יד כשם שיוצאין מן הסוכה מפני הגשמים כך יוצאים מן הסוכה מפני השרב ויתושים וכן כשהעת קר והמאכלים השמנים נקרשים אוכל סעודתו