דרך החיים ח

אחר שלבשו צריך לפשטו ולעשות בו ציצית וצריך לברך כשחוזר ולובשו אף שלובשו תיכף [סי' י"ט]: (ה) עשה טלית לצורך תכריכין אם לובשו לפעמים בחייו חייב בציצית ואין לברך עליו. מוכרי בגדים שלובשין פעמים להראותן פטורין אב אם לובשין להעביר המכס אפשר דחייב [שם]

דין לקיחת טלית מעכו"ם ולמכור לו. ומה לעשות בציצית שנפסקו. ודין ציצית בבה"ק

(א) אסור ליקח ציצית מעכו"ם אפילו מתגר אבל טלית מצוייצת מתגר עכו"ם [אפילו אינו רק תגר משאר סחורות] אם אומר שלקחו מישראל נאמן [ב"י סימן כ'] מצא טלית מצוייצת כשר [פ"מ] ואסור לשלוח ציצית אפי' פסוקין ושזורין ע"י עכו"ם אם לא בב' חותמות [פ"מ במ"ז]: (ב) אסור למכור טלית מצוייצת לעכו"ם ואפילו להפקיד אצלו או למשכן אצלו אסור אם לא לפי שעה מועטת מותר [סי' כ']: (ג) חוטי ציצית שנפסקו אין לזורקן לאשפה ולא לנהוג בהם מנהג בזיון ויש מדקדקין לגנזן בספר ועושין אותן בספר לסימן משום דאיתעבד בהו מצוה חדא זימנא ליתעביד בהו מצוה אחריתא [שם סי' כ"א]: (ד) טליתות של מצוה אדם בודל מהן ואסור לקנח בהן ואסור ליחד אותם לשום תשמיש מגונה אלא זורקן והם כלים [שם סי' כ"א]: (ה) בטלית גדול אסור ליכנס לבית הכסא וכן בקיט"ל אין ליכנס לבית הכסא אבל לקטנים ליכא איסורא ובטלית קטן ג"כ ליכא איסורא וכ"ש שמותר לשכב בטלית קטן וכן אין ליתן לכובס עכו"ם לכבס הטלית עם הציצית אלא מתיר הציצית ואח"כ כובסן [שם]: (ו) יש ליזהר שלא לגרור ציציותיו על גבי קרקע [שם]: (ז) קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו בשעת עשיית הציצית ואם לא בירך בשעת עשיית הציצית מברך בשעת עיטוף ראשון [דלא גרע מקנה כלים חדשים] [שם סימן כ"ב] ומברך להתעטף קודם ואח"כ שהחיינו פ"מ] כמו ברכת מלביש ערומים ושהחיינו שהדין שמברך מקודם מ"ע ואח"כ שהחיינו (ח) אסור לילך על הקברות והוא לבוש ציצית אף שאין נגררים על הקברות עד שיתחבם בכנפות שלא יהיו מגולים משום לועג לרש [שם סי' כ"ג]

דין הנהגת לבישת ציצית ושכרה

(א) כל אדם יש לו ליזהר לעשות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות [גמרא] [סי' כ"ד]: (ב) אף שאין חיוב מצות ציצית רק כשלובש בגד בת ד' כנפות מ"מ יזהר כל אדם ללבוש טלית קטן שיהא לבוש בו כל היום כדי שיזכור המצוה בכל רגע וע"כ יש בו חמשה קשרים כנגד חמשה חומשי תורה וארבע כנפות שבכל צד שיפנה יזכור המצוה ולכל הפחות יזהר שיהא לבוש בשעת ק"ש ותפלה וכל הקורא ק"ש בלא ציצית כאלו מעיד עדות שקר בעצמו [מ"א בשם הזוהר]: (ג) מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית בין קמיצה לזרת בשעת ק"ש וכנגד לבו רמז לדבר והיו הדברים האלה על לבבך וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם ביד ימין ויביט בהם עד שמגיע לנאמנים ונחמדים לעד ינשק הציצית ויסירם מידו [מ"א בשם כתבים]: (ד) טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך ויש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיע לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה הוא גם נוהגים לנשק הציצית בשעה שרואה בהם וגם זה הוא חיבוב מצוה [שם]: (ה) כשיסתכל מסתכל בשני הציצית שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז לעשר ספירות וגם יש בהם ט"ז חוטין ועם העשרה קשרים עולים כ"ו כמנין הוי"ה. גדול עונש המבטל מצות ציצית ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו' והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה [שם]

הלכות תפילין דין הנחת תפילין וברכתן

א צריך ליזהר שיניח כיס התפילין למטה ולמעלה הטלית בכדי שיפגע תחילה בטלית להניחו קודם כדי שלא יעבור על המצות ואם הגיע תחילה בתפילין צריך להניחם תחלה (סי' כ"ה): ב ראוי להתעטף בטלית ותפילין בביתו ולילד לבית הכנסת ואם הולך במבואות המטונפות או בין העכו"ם יתעטף בחצר בית הכנסת (שם): ג אם מניח השל יד מברך להניח בקמץ תחת הה"א ואח"כ בשל ראש מברך על מצות בפת"ח תחת הוא"ו ויאמר אח"כ בשכמל"ו משום ספק ברכה לבטלה (שם): ד אפילו פגע בשל ראש תחילה מ"מ יניח של יד תחילה (שם): ה צריך לברך על של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם הקשירה וכן בשל ראש קודם שמהדקן כדי שיהיה עובר לעשייתן וההנחה והברכה יהיה מעומד (שם): ו אסור להפסיק בשיחה בין של יד לשל ראש ואפי' אותן שאין מברכין בחוה"מ דאינו גורם ברכה שאינה צריכה מ"מ אסור להפסיק וה"ה בתפלין של ר"ת הדין כן ואם שח מברך על ש"ר שתים להניח וגם על מצות וראוי להזיז התפילין ש"י ממקומן קודם שיברך שתים (שם ומ"א): ז אם שח לצורך תפילין א"צ לברך שתים אבל לכתחילה אסור לשוח אפי' לצורך תפילין אם לא שא"א בלא"ה ואפילו לקדיש ולקדושה לא יפסיק רק ישתוק וישמע ויכוין למה שאומרים ואם הפסיק מברך שתים ובתה"מ שאינו מברך יפסיק לקדיש ולקדושה (שם): ח לא יוציא הש"ר מכיס עד אחר שיהדק הש"י ואם מונח חוץ לכיס לא יפתח הש"ר עד אחר ההידוק ויניח שניהם מעומד (שם): ט אם מניחם כמה פעמים ביום צריך לברך בכל פעם נשמטו ממקומם בתפלה א"צ לברך כיון דבתפלה ודאי אין מסיח דעתו אבל אם נשמטו ממקומם שלא בשעת תפלה צריך לברך ואם נשמטה רק אחת ומחזירה מברך כמו שמניח תפלה אחת ואם הזיזן ממקומן אדעתא דלהחזירן א"צ לברך ואפילו חלצן כדי לילך לבית הכסא א"צ לברך אבל אם לא היה בדעתו לחזור מיד צריך לברך וכן אפילו נפסק הקשר מהש"י בין ש"י לש"ר אפילו מפסיק בעשיית הקשר א"צ לברך להניח (ט"ז סי' כ"ה) וכן אם בשעת הברכה לא היה הקשר כלל ועשה הקשר בין ברכה להנחה א"צ לחזור ולברך (ט"ז שם): י מותר לברך על תפילין שאולין אבל לא על תפילין גזולין (שם): יא אין לחלוץ התפילין עד אחר קדיש יתום שלאחר עלינו ובר"ח קודם מוסף [ובחול המועד של סוכות קודם הלל] ובחול המועד של פסח הציבור חולצין קודם הלל והש"ץ אחר הלל וקצת נוהגין לחלוץ בחול המועד של פסח קודם קריאת והקרבתם בס"ת ובחול המועד דסוכות קודם הלל (שם): דין מקום הנחת תפילין א מקום הנחת תפילין של יד הוא בבשר התפוח שבחצי עצם הסמוך לעלינבוגין ולא בחצי עצם הסמוך לשחי. גידם שאין לו זרוע שמאלית כלל פטור לגמרי מלהניח השל יד אבל אם יש לו זרוע שמאל יניח על יד ימין בלא ברכה (והא"ר כתב דהעיקר כשנשאר הקיבורת מקום הנחת תפילין דיניח על הזרוע שמאל ויברך וכן נראה עיקר לפענ"ד דיניח על הזרוע שמאל דמ"ש המ"א דרב אשי לטעמיה דנפשיה קאמר מ"מ מוכח דלית הלכתא כהספרי דתני התם כיון דידכה משמע ג"כ ימין למה נאמר ידכה ופי' דלמה נאמר ידכה דמשמע ג"כ ימין ה"ל לכתוב שמאלך או לשון אחר