דרך החיים ט

שיהיה משמע שמאל ומזה לומד הספרי דגידם מניח בימין וא"כ לרב אשי דס"ל דידכה לא משמע רק שמאל ממילא לא מוכח מקרא דגידם מניח בימין רק דמ"מ נראה דלא יברך דספק ברכות להקל) [סי' כ"ז] ב יש ליזהר שלא יזיז הקשר מהתפילין (שם): ג לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו בין בש"י בין בש"ר ואפילו בכינה מתה ועפר יש ליזהר וברצועות אין להקפיד רק שלא להניחם על הבגד אבל בדבר מועט אין להקפיד וכ"ז אינו אלא ברצועה שקושר סביב היד אבל בהכריכות אין להקפיד כלל (שם ט"ז ומ"א): ד איטר גמור אפילו נעשה איטר ע"י שהרגיל עצמו יניח בימין ואם עושה כל מלאכה בימין רק שכותב בשמאל או להיפוך היד שכותב בה היא חשובה ימין ומניח תפילין ביד שכנגדה ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל של כל אדם (מ"א דלא כא"ר) מיהו כשלא נולד כך רק אחר כך הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימינו יניח בשמאל (שם במ"א): ה ונוהגין לכרוך על היד שבעה כריכות ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזק (שם): ו אורך רצועה ש"י כדי שתקיף הזרוע וימתחנה על אצבע אמצעי ויכרוך עליו ג' כריכות ב' בפרק התחתון וא' בפרק אמצעי. מקום הנחת של ראש מהתחלת עיקרי השער בהמצח עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס (שם): ז הקשר צריך שיהיה מאחורי הראש באמצע העורף והקציצה יהיה נגד בין העינים ולא יטה לכאן ולכאן ומקום הקשר שנראה כעין דלי"ת יהיה לצד חוץ (שם): ח השחור שברצועות יהיה לצד חוץ ולא יתהפכו ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש והזרוע המנהג להתענות. אורך רצועה ש"ר מעט למעלה מהטבור. רוחב הרצועה יהיה לא פחות מכשעורה ואם הן פחות מכשיעור זה ואין לו אחרים יניחם כך. ומ"מ בעינן עכ"פ שיהיו משולשלין קצת לפניו ואם לאו פסולין לגמרי תפילין של ראש יהיו גלויין ובשל יד אין קפידא (שם)

זמן הנחת תפילין וחליצתן

א אסור להניח תפילין בלילה אפי' אחר שהתפלל בעצמו תפלת ערבית ואפי' הוא עדיין יום אבל כשלא התפלל הוא אף כשהציבור התפללו כבר מותר (סי' ל'): ב אסור להניח תפילין בשבת ויו"ט אבל בחוה"מ המנהג להניח בלא ברכה וגם לא ילך בהם ברה"ר רק יניחם בבית הכנסת (סי' ל"א): ג חייב אדם למשמש בכל שעה בהתפילין וכשיאמר לאות על ידך ימשמש בשל יד וכשיאמר בין עיניך ימשמש בשל ראש (סי' כ"ח): ד תפילין של ראש חולץ ביד שמאל ומעומד אחר שמסיר הכריכות מהאצבע ואח"כ חולץ השל יד מעומד. יעשה התיק צר שיניח הש"י אצל הש"ר לצד מעלה כדי שיפגע בש"י תחלה (שם): ה זמן הנחתן בבוקר משיראה חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו (סי' ל')

דין אם נתקלקל עור הבתים והרצועות

א אם נעשה קרע בעור הבתים מבחוץ פסולין אבל אם נעשה בשל ראש קרע בעור הבתים שבין בית לבית אם לא נעשה רק בבית אחד כשר ואם נעשה בשני בתים אם הן זה אצל זה אפי' אם באחד הקרע למעלה ובשני הקרע למטה או אפי' בצד השני פסול אבל כשיש קרע בבית ראשון בין בית לבית ובית אחד שלם ובבית שלישי יש קרע כיון שיש בית שלם מכל צד מפסיק ביניהם כשר (סי' ל"ג): ב אם נפסקו התפירות דלמטה אם הם ג' תפירות אפי' זה שלא כנגד זה פסול ואם נפסקו ב' תפירות זא"ז ג"כ פסול ואם א"א למצוא אחרים יש לסמוך על הפוסקים המכשירים בנקרע התפירות (א"ר) ונראה דלא יברך עליהם: ג עור הרצועות צריך שיהיה מעובד לשמן ומעור בהמה טהורה וגם צריך שישחירם הישראל לשמן ואם לא השחירן הישראל לשמן פסולין ולא מהני מה שיחזור וישחיר דחשיב ככתב ע"ג כתב דלא מהני ותקנתם אם אין לו רצועות אחרות שישחיר בצד השני של הרצועות לשמן דאף שהושחרו משני צדדים כשר ויהפוך הצד שהושחר לשמן למעלה (שם בפ"מ): ד שיעור אורך הרצועה של יד כל שתמשך עד אצבע אמצעי ויעשה ממנו ג' כריכות ב' בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי ובשל ראש של ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה ואם נפסק בתוך השיעור שמקיף הראש והזרוע אין לתפור אותם אפי' בגידין רק בשעת הדחק כשר בתפירה בגידין ואין לברך עליהם אבל מה שתולה מן הרצועות חוץ ממה שקושר על הראש והזרוע אפילו שלא בשעת הדחק מותר לתפור ומניחם בברכה (א"ר בשם כמה אחרונים סי' ל"ג)

דין מי הם הפטורין מן התפילין

א חולה מעיים פטור מתפילין אפילו אין לו צער אפי' הולך בשוק ואסור להחמיר ע"ע ואם יודע שיכול לעמוד בעצמו בשעת ק"ש יניח תפילין בין אהבה לק"ש ויברך וכן הדין במי שאין יכול לעמוד על עצמו מלהפיח (סי' ל"ח): ב המניח תפילין צריך ליזהר מהרהור תאות אשה ואם יודע בודאי שא"א לו בלא הרהור אסור להניחם (שם): ג אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין (ועיין עוד לקמן בדיני אונן מה ששייך לזה ע"ש)

דין תפילין שנמצאו ביד עכו"ם. א תפילין שנמצאו ביד עכו"ם כשרין ואין לוקחין מהם יותר מכדי דמיהם הרבה (אבל במעט יותר מחויב לקנותן) (סי' ל"ט)

דין האיך לנהוג בקדושת תפילין

א אסור לתלות תפילין בין בבתים בין ברצועות אבל בכיסן מותר וכן באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלוין מותר וכן אסור לתלות סידור בשלשלת הקבוע בדפי הסידור כי הדפין חשובין כגוף הסידור ואין דומה לתפילין שמותר לתלותן בכיסן (סימן מ'): ב אסור לשמש מטתו או לעשות צרכיו בבית שיש בו תפילין עד שיניחם בכלי תוך כלי והוא שכלי אחד הפנימי או החיצון אינו מיוחד להם והמיוחדים להם אפי' הרבה מיקרי כלי אחד ואם מניח התפילין והטלית לתוך כים אחד גדול שני הכיסין חשובין כליין ואסור אם לא שמכסה הטלית על התפילין בתוך הכיס מותר דהטלית אינו כליין וכן במזוזה צריך כלי תוך כלי ואם המזוזה מונחת בנרתק של עץ אף שיש זכוכית שהמזוזה נראית מתוכה פורס עליה כלי שאינו כליין ומותר וכן הדין בספרים הנדפסין אפילו הן כתב מעשיטא והכרך נחשב כגוף הספר ובעינן בכיסוי אחר ובשעת הדחק יש להקל בספרים הנדפסין (שם): ג אפי' בכלי תוך כלי אסור להניחם תחת מרגלותיו או תחת מראשותיו כנגד ראשו אפי' אין אשתו עמו אבל שלא כנגד ראשו מותר אפי' בכלי אחד אם אין אשתו עמו ואם אשתו עמו צריך כלי בתוך כלי ואם הכר על גביהן מיקרי כלי שני ואם הם משתמרים במקום אחר אסור להניחם תחת מראשותיו ואם יש למעלה מראשותיו מקום גבוה ג' טפחים או נמוך ג"ט מותר (שם): ד לסעודת קבע צריך לחלצן אבל לאכילת עראי אין צריך לחלצן (שם): ה אפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין אבל