דרך החיים עו

ולכתחילה אין לסלקו אף שנמצא בקי כמוהו (מ"א שם): ד המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא י"ח וכן השומע מן המתעסק אף שכיון השומע לצאת לא יצא (שם): ה נתכוין השומע לצאת ולא נתכוין התוקע להוציא או להיפך לא יצא ידי חובתו (שם): ו ש"ץ שתוקע להוציא כל הציבור ושמע אחד אחורי ביהכ"נ התקיעות וכיון לבו לצאת יצא אף שהש"ץ אינו יודע להוציא זה שעומד שם אעפ"כ יצא כי הש"ץ דעתו להוציא לכל מי שישמע תקיעתו ובלבד שלא יעמוד רחוק מביהכ"נ כ"כ שאפשר שלא ישמע קול שופר רק קול הברה (סי' תקפ"ט וסי' תקפ"ז)

סדר התקיעות

א תקיעות דמיושב שלשה פעמים תשר"ת ושלשה פעמים תש"ת ושלשה פעמים תר"ת (סי' תק"צ): ב שיעור תקיעה של תשר"ת צריך להיות כשיעור שברים ותרועה והיינו י"ח כוחות כל שהוא ובדיעבד אם לא עשה התקיעות שי תשר"ת רק כשיעור תשעה כוחות כל שהוא יצא אבל אם עשה פחות מתשעה כוחות לא יצא (שם): ג שברים של תשר"ת לכתחילה לא יעשה יותר מג' שברים ואם עשה הרבה שברים בדיעבד כשר ולא יאריך בשבר אחד יותר מג' כוחות דהיינו שבכל השברים לא יהיה רק ט' כוחות ובדיעבד אם האריך בשבר אחד של תשר"ת עד י"ז כוחות כשר אבל אם האריך עד י"ח לא יצא שכבר נעשה תקיעה (א"ר) אבל אם לא האריך בתקיעה של תשר"ת כשיעור ח"י כוחות ובשבר האריך לא יצא אליבא דכ"ע אף בדיעבד (שם): ד תקיעה של תש"ת לכל הפחות צריך לעשותה כשיעור ט' כוחות ואם לא עשה כן אפילו בדיעבד לא יצא ובשבר מהשברים של תש"ת אם האריך כשיעור ט' כוחות אפי' בדיעבד לא יצא (מ"א שם): ה תקיעה של תר"ת צריך לכתחילה לעשותה כשיעור ט' כוחות ואם לא עשה בדיעבד רק אפי' כשיעור ג' כוחות יצא (שם): ו התרועה של כל הסדרים צריך לעשותה לא פחות מט' כוחות ובדיעבד אם עשאה כשיעור ג' כוחות יצא (שם): ז השלשה שברים צריך לעשותם בנשימה אחת ובדיעבד יצא אפי' עשה בב' נשימות (שם): ח ג' שברים ותרועה דתשר"ת עושים בשתי נשימות רק שלא ישהה בנתיים כדי נשימה והמקרא צריך להקרות לו בפעם אחת שברים תרועה כדי שלא יפסיק התוקע בנתיים כדי נשימה (שם)

דין טעות בתקיעות. א אם טעה בתשר"ת ואחר שתקע ב' שברים טעה ולא תקע השבר הג' והתחיל להריע בין אם נזכר באמצע התרועה קודם שתקע ג' כוחות בין אם לא נזכר עד אחר שגמר התרועה צריך לחזור ולתקוע ג' שברים ותרועה בנשימה אחת אבל תקיעה ראשונה לא הפסיד. וכן אם טעה בתשר"ת וקודם שהתחיל השברים תקע תרועה לא הפסיד תקיעה ראשונה וא"צ לחזור ולתקוע תשר"ת מחדש (סימן תק"צ א"ר דלא כט"ז): ב אם טעה בתש"ת ואחר שתקע ב' שברים התחיל להריע או קודם שהתחיל לתקוע השברים התחיל להריע אפילו נזכר באמצע תרועה הפסיד גם תקיעה ראשונה וצריך לתקוע תש"ת מחדש (שם): ג אם טעה בתר"ת וקודם שהריע ג' כוחות כשיעור התרועה התחיל שברים או קודם שהתחיל התרועה תקע השברים אפי' לא תקע אלא שבר א' הפסיד התקיעה ראשונה וצריך לתקוע מחדש (שם): ד ואם טעה ותקע שני שברים זה אחר זה או ב' תקיעות זה אחר זה אם לא הפסיק ביניהם בשתיקה הוי כא' ויצא ואם הפסיק ביניהם בשתיקה הוי הפסק והפסיד גם התקיעה ראשונה וצריך לתקוע מחדש הסדר שעומד בה (שם מ"א) ואם התחיל לתקוע תקיעה אחרונה מהסדר ואין קולו עולה יפה ומתחיל לתקוע שני' נחשבת הכל לתקיעה אחת ול"ה הפסק (מ"א שם): ה ואם טעה ותקע גם תקיעה אחרונה מן הסדר ונזכר שטעה בהסדר אותה תקיעה אחרונה עולה בשביל תקיעה ראשונה ותוקע הסדר שטעה בו מחדש חוץ מתקיעה ראשונה (מ"א שם): ו אם טעה בתקיעות דמיושב בתשר"ת אחד ושאר תשר"ת עשה כהוגן ולא נזכר עד שהתחיל לתקוע תש"ת או תר"ת גומר הסי' כולו ואח"ב תוקע התשר"ת שטעה (מ"א שם): ז בכל זה אין חילוק בין תקיעות דמיושב ובין התקיעות שעל סדר הברכות אבל התקיעות שתוקעין אחר התפלה אין בכך כלום (מ"א שם)

דין הפסק בין הברכה לתקיעה

א בין התוקע ובין הציבור לא יסיחו בין הברכה עד סוף התקיעות דמעומד. ובין הברכה עד סוף התקיעות דמיושב אסור להפסיק אפי' בתפלות לכן לא יאמר הי"ר הנדפס במחזורים ובסידורים בין התקיעות דמיושב רק יהרהר בלבו ואל יוציא בפיו או שיאמר הי"ר בסוף התקיעות דמיושב ואם הפסיק בין התקיעות אפי' בשיחה שאין צורך כלל א"צ לחזור ולברך אבל אם הפסיק בין הברכה לתחלת התקיעה שלא מענין התקיעות אפי' מענין התפלה צריך לחזור ולברך ואם מענין התקיעות הפסיק כגון שאמר הבא שופר לתקוע או שאמר לשכנך השופר שאין יכול לתקוע אין צריך לחזור ולברך (סי' תקצ"ב)

דיני טלטול השופר

א ר"ה שחל בשבת שאין תוקעין בו אסור לטלטל השופר אם לא לצורך גופו ומקומו (סימן תקפ"ח): ב ר"ה שחל בחול לאחר שתוקעין אסור לתקוע בחנם ואפי' רוצה להתלמד ביום ראשון כדי שיתקע ביום ב' אסור אבל לטלטל השופר אחר שתקע מותר וכן לולב מותר לטלטל אף אחר שכבר יצא בו לפי שראוי עוד לאנשים אחרים שלא יצאו עדיין ואף ביה"ש מותרים ביום ראשון שמי ששכח ביום א' עד ביה"ש צריך לתקוע ביה"ש וכן ליטול לולב ביה"ש (א"ר סי' תקצ"ו ופ"מ במ"ז שם) וכן קטן אף שהגיע לחינוך מותרים לומר לו לתקוע כל היום כדי שיתחנך (סימן תקצ"ו): ג בט"ז האריך בשאלה בר"ה שחל להיות ביום ה' ו' ולא בא להם שופר עד אחר שהתפללו של שבת מבע"י והתיר לתקוע בלא ברכה (סימן ת"ר)

פרטי דיני שופר

א שופר של ר"ה אין מחללין עליו י"ט ואפי' בדבר שיש בו משום שבות כיצד היה השופר בראש האילן או מעבר הנהר ואין לו שופר אלא הוא אינו עולה באילן ואינו שט על פני המים כדי להביאו וע"י עכו"ם מותר דהוי שבות דשבות ובמקום מצוה לא גזרו (סימן תקפ"ז): ב דיני אמירה לעכו"ם להביא שופר מחוץ לתחום או מחוץ לי"ב מילין בין בשבת בין בי"ט דינו כמו בלולב ונתבאר שם בה' לולב כל פרטי דינים: ג יכול ליתן מים או שאר משקין בשופר בי"ט כדי לצחצחו (שם):