דרך החיים עד

והדיוטים שאין יודעין ונותנין שלום משיבין להם בשפה רפה ובכובד ראש (שם): ד מי שצריך לאכול בט"ב מחמת חולי וכיוצא בו (המבוארים בסי' תקנ"ד) יאמר נחם בברכת המזון [סי' תקנ"ז]

דין תפלת מנחה בט"ב ודין איסור בבשר ויין אחר התענית

א בתשעה באב במנחה מניחין תפילין וציצית ומברכין עליהם ואומרים קודם מנחה שיר של יום ושיר היחוד ואותן שמניחין תפילין של ר"ת יניחו אותן גם עתה ואומרים אשרי וח"ק וקורין ויחל ומפטירין דרשו ומכניסין ס"ת להיכל ואומרים ח"ק ומתפללין י"ח ואומרים נחם בבונה ירושלים ואם שכח לומר בבונה ירושלים אומר בשו"ת (פ"מ סי' תקנ"ז) ואומרים עננו והש"ץ אומר או"א ברכנו בברכה כו' ואין נופלין על פניהם ואומרים אחר תפלת מנחה ק"ש עם תתקבל וחולצין את התפילין ומתפללין ערבית ואם הלבנה עומדת מקדשין אותה במוצאי ט"ב ואם חל ט"ב ביום א' מבדיל על הכוס במוצאי ט"ב אבל אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים: ב ליל מוצאי ט"ב אסור לאכול בשר ולשתות יין וכן ביום עשירי עד אחר חצות אסור אבל אם חל ט"ב בשבת ונדחה אז אין איסור רק בליל התענית משום אבילות דיום אבל למחר ביום ב' מותרין לאכול בשר ולשתות יין אפי' קורם חצות (סי' תקנ"ט): ג בסעודת מצוה בליל מוצאי ט"ב מותרים כל הקרואים בבשר ויין וכן יולדות אף שמתענות כגון אחר ז' מ"מ מותרת בבשר ויין אחר התענית (א"ר סי' תקנ"ה): ד אסור לספר ולכבס ולרחוץ ביום עשירי עד חצות אם לא שחל ט"ב ביום ה' שיום עשירי הוא ע"ש מותר אפי' קודם חצות לכבוד שבת (מ"א שם): ה מי שעושה נשואין ביום עשירי לא יהיה שם שום כלי שיר עד אחר חצות (שם)

דיבי התרת נדרים. א מה שנוהגין בהתרת נדרים לומר אף שמצד הדין המבקש התרה צריך לפרש הנדר אך דעו נא רבותי כי א"א לפרטם כי רבים הם כו' זה אינו מועיל אלא לנדרים ששכח אבל לנדרים שלא שכח וזוכר אותם וצריך להתירם צריך לפרט הנדר ואם לאו אין מתירין לו ודי כשמפרט הנדר לפני אחד מהמתירין [שבולי לקט] ובתנאי מודעא שאנו מתירין אינו מועיל אלא בנדר שבינו לבין עצמו אבל בנדר שבין אדם לחבירו אינו מועיל

דיני חודש אלול וערב ראש השנה. א ביום שני של ר"ח אלול מתחילין לתקוע ותוקעין כל חודש אלול חוץ מערב ר"ה (סי' תקפ"א): ב נוהגין לעמוד באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ראש השנה ואם חל ר"ה ביום ב' או ג' אז מתחילין לעמוד מיום א' שבוע שלפניו כדי שאותן שמתענין עשי"ת יוכלו להתענות ארבעה ימים קודם ר"ה נגד ב' ימים ר"ה ושבת וערב יום כפור שאין מתענין בהם ומי שמתענה בר"ה א"צ להתענות לפני ר"ה רק שני ימים ואף שנהג כמה פעמים להתענות ד' ימים לפני ר"ה אעפ"כ א"צ להתענות רק שני ימים ואין צריך התרה כי לא היתה כוונתו רק לתשלומין ועכשיו שמתענה בר"ה א"צ תשלומין [מ"א]: ג הש"ץ צריך להתעטף בטלית בשעה שאומר שלש עשרה מדות (שם): ד אבל אסור לצאת מביתו לביהכ"נ לומר סליחות מלבד בער"ה שמרבין בסליחות אז צריך לילך לביהכ"נ (שם) אבל תוך י"ב חודש אסור להתפלל בימים נוראים כמו ברגלים אבל בדליכא אחר שרי (מ"א) אמנם סליחות מותר לומר אפי' בערב ראש השנה (פ"מ): ה ביום ראשון של סליחות נוהגין רוב הקהל להתענות ונוהגין העולם להשלים התענית (מ"א סי' תקס"ב): ו ערב ר"ה נוהגין להתעמת כולם וא"צ לא קבלה ולא השלמה אפי' אין מתענה עשי"ת ואין קורין ויחל וא"א או"א ברכנו במנחה מפני שאינו ת"צ (מ"א סימן תקפ"א): ז אם חל ברית מילה בער"ה השייכים לברית מילה מצוה לאכול וכן מי שמזמין אותו הבעל ברית אף שאינו שייך לברית יכול לאכול שם (שם) רק שלא יאכלו בביתם קודם הברית ואחר שאכלו על הברית מותרין לאכול אפי' בביתם וב"ב מותר לאכול אפי' קודם הסעודה רק יזהר לעשות הסעודה קודם שעה עשירית זמניות (שם): ח רבים נוהגים לאכול בער"ה קודם עלות השחר משום חוקות העכו"ם הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (שם): ט אין נופלין על פניהם בער"ה בתפלה אבל באשמורת בסליחות נופלים ואף שנמשך אמירת סליחות על היום אעפ"כ נופלין על פניהם (שם) ואין תוקעין בער"ה אפי' יחיד בביתו אין רשאי לתקוע כדי לערבב השטן (שם): י נוהגין לילך על הקברות קודם ר"ה ולהשתטח על קברי צדיקים ולהקיף הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים שם צדקה לעניים קודם שיאמרו התחינות ואין לילך על קבר אחד ב"פ ביום אחד (מ"א בשם כתבים) ואומרים בכל סליחה בתחילתה או"א חוץ מן הסליחה המתחלת בשם (מ"א שם): יא מכבסין ומסתפרין בער"ה כדי להראות שאנו בטוחים בהשי"ת שיוציא לאור משפטינו אבל עכ"פ לא ילבש בר"ה בגדים חשובים כמו בשאר י"ט כדי שיהיה אימת הדין עליו ונוהגין לטבול ער"ה משום קרי (שם)

דין תענית של עשרת ימי תשובה

א המדקדקים נוהגין להתענות עשי"ת וארבעה ימים שאוכלים בהם היינו ב' ימים של ר"ה ושבת וערב י"כ משלימים אותם קודם ר"ה כמו שנתבאר לעיל (בסי' שלפני זה) וכן נכון לעשות: ב ובאלו התעניתים א"צ קבלה ולא השלמה וכן מי שאינו מתענה רק יום א' או ב' ימים בעשי"ת אם נוהג כך בכל שנה א"צ לא קבלה ולא השלמה אבל מי שאינו מתענה בכל שנה צריך לקבל עליו אם רוצה להתענות וצריך להשלים רק אם מתנה בשעת קבלה שלא ישלים א"צ להשלים (סימן תקס"ב ע' במ"א): ג אלו התעניות אם התענה שלשה פעמים בסתם צריך התרה ואם גמר בלבו שינהוג כן לעולם אפי' לא נהג כן רק פעם אחת ועתה מתחרט ג"כ צריך התרה אבל אם לא נהג עדיין אפילו פעם אחת אף שגמר בלבו לנהוג כן לעולם אין צריך התרה (א"ר סי' תקפ"א): ד באלו תעניתים לפי שא"צ קבלה והשלמה אף שקיבל בפירוש התענית במנחה אם אירע ברית מילה באותן הימים יכול לאכול על הסעודת ברית מילה ואחר שאכל על הסעודה מותר אחר כך לאכול בביתו רק הב"ב בעצמו מותר לאכול אפי' קודם הסעודה מפני שי"ט שלו הוא (מ"א סי' תקס"ח): ה כל אלו התעניתים אף שא"צ קבלה והשלמה יש להקל במקום שיש קצת חולה וא"צ התרה דמסתמא הכי קבילו עלייהו אם לא שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור (מ"א שם וא"ר)

דיני תפלה של ראש השנה. א יש נוהגים להתפלל בר"ה ויוה"כ בכריעה וצריכין לזקוף בברכת אבות כשיגיעו למלך עוזר כדי להראות שהשחיה ששוחה בברוך הוא חיוב ואחר כך ישחה בברוך אתה וכן בברכת ההודאה בסוף כשיגיע לוכל החיים יזקוף עצמו וישחה בברוך אתה ובשאר הברכות שאסור לשחות כשהגיע לברוך יזקוף עצמו וישאר זקוף עד שיתחיל ברכה אחרת ואחר