דרך החיים עב

כובס ישראל וכן מי שצריך ליסע למרחקים בשבוע שחל בו ט' באב מותר ליתן לכובסת עכו"ם לכבס בגדי פשתן לכמה שבתות שצריך על הדרך (שם בא"ר דלא כמ"א ס"ק י"ח ע"ש) וכן אשה שצריכה ללבוש לבנים מותרת לכבס בגדי פשתן אם אין לה מכובסים כגון כתונת שצריכה ללבוש וסדין שצריכה להציע תחתי' ואפילו בתשעה באב עצמו מותרת ליתן לכובסת עכו"ם לצורך לבישת לבנים (שם):

ב אסור לכובסת ישראלית לכבס בגדי עכו"ם מר"ח עד אחר התענית משום מראית עין ובמקום שבגדי פשתן של עכו"ם נכרין שאינן של ישראל מותר (מ"א) וכן אם אין לו מה לאכול משום כדי חיותו שרי (פ"מ שם):

ג אסור להחליף וללבוש בגדי פשתן לבנים מר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבני' מותרת ללבוש ולהציע תחתי' לבנים מכובסים וכן לכבוד שבת מותר אפי' בשבת של חזון אפי' חל תשעה באב להיות בשבת מותר להחליף כתונת ומטפחת שמנגבין בה את הידים ומה שפורשין על השלחן מותר להחליף לבנים אבל סדינים לבנים אסור להחליף וכן אסור ללבוש שאר בגדי שבת ואפילו הטלית של שבת אסור ללבוש בשבת של חזון ומי שעושה שמחה שקורין [פארשפיל] לבנו בשבת של חזון מותר ללבוש בגד עליון של שבת משום כבוד בנו החתן (מ"א) והחתן מותר ללבוש כל הבגדים של שבת אבל לא בגדים חדשים (א"ר שם) ופורשין פרוכת של שבת בשבת חזון מלבד אם חל תשעה באב בשבת ונדחה דאז פורשין פרוכת של חול (שם בהג"ה):

ד אסור לתקן בגדים חדשים [וכן אנפלאות שקורין זאקין אסור לארוג מר"ח ואילך] ומנעלים חדשים מר"ח ואילך עד אחר התענית וכן אסור לקנותן וגם אסור ליתן לאומן ישראל אחר ר"ח (שם) ואם נתן לאומן ישראל קודם ר"ח נהגו להקל שהאומן יכול לתקנם אחר ר"ח וכן נהגו לתת לאומנים עכו"ם לתקן כלים חדשים בכדי שיהיו מתוקנים לאחר התענית ומיהו טוב למעט בזה היכא דאפשר אבל אם הוא לצורך גדול כגון לצורך נשואין מותר ליתן לאומן עכו"ם לתקן אפילו בתשעה באב עצמו (שם ובמ"א ע"ש):

ה אין לומר שהחיינו בין המצרים על פרי חדש או על מלבוש חדש אבל על מצוה שזמנה קבוע כגון על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצוה וכן בשבתות שבין המצרים מברך אף על פרי חדש וכן פרי שלא ימצא אותו אחר תשעה באב ואינו יכול לשמור הפרי עד שבת מותר לברך עליה שהחיינו אפי' בחול:

ו אסור ללבוש בגד חדש בין המצרים מפני שצריך לומר שהחיינו ואין מברכין שהחיינו בין המצרים וכן אסור לקנות בגד חדש ואף בשבת אסור ללבוש בגד חדש ולברך עליו שהחיינו מפני שהוא שמחה גדולה (שם בא"ר דלא כמ"א ס"ק כ"א ע"ש) אבל בגד חדש שאינו חשוב כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים וחלוק ואנפלאות או בגד שהיה לו כבר ואח"כ מכרו אפי' לא נשתמש בו כלל ואח"כ קנאו כל אלו מותר לקנותן וללבוש אותן מי"ז בתמוז עד ר"ח אבל מר"ח עד התענית אפי' אלו אסור לקנותן וללבוש אותן (א"ר שם):

ז אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן מר"ח ואילך אבל ראשו פניו ידיו ורגליו מותר לרחוץ בצונן ולצורך מצוה מותר אפי' בחמין ולכן נדה רוחצת וטובלת ואפילו אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ כדרכה בערב תשעה באב בחמין אם א"א לה לרחוץ ליל עשירי [אבל בתשעה באב עצמו אסור לרחוץ אפי' לצורך מצוה] וכן אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ בחמין מעט כדרכה בשאר ימות השנה הואיל ואינ' עושה לתענוג רק לצורך מצוה (שם מחבר ורמ"א) וכן משום רפואה שרי לרחוץ אפי' בחמין כגון יולדת וכן מי שהוא אדם חלוש ואמר הרופא שצריך לרחוץ בכל יום בחמין מותר לו לרחוץ וכן מעוברת שהגיע' קרוב לעת לידתה שטוב לה לרחוץ בחמין בכל אלו שרי דהוי לרפואה ולא לתענוג (א"ר שם) מלבד בתשעה באב עצמו דאסור (שם):

ח ולענין רחיצה בחמין בע"ש מר"ח ואילך אם חל ר"ח אב בע"ש אזי מותר לרחוץ בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד שבת ובע"ש של חזון אסור לרחוץ בחמין בכל ענין רק לטבול בצונן אם טובל עצמו בכל ע"ש לשם מצוה ומיהו מי שמבטלה לפעמים מחמת שטרוד בעסקיו או מחמת הצנה גם בע"ש זה אסור לטבול ומיהו חפיפת הראש בחמין מותר בע"ש של חזון מי שרגיל בכך בכל שבת (שם במ"א):

ט אסור לאכול בשר ולשתות יין מר"ח עד אחר תשעה באב (ואם התפללו הקהל ערבית ערב ר"ח אב אף שהיחיד לא התפלל עדיין אסור בבשר ויין אבל במ"ש אף שהתפללו הקהל ערבית אם היחיד לא התפלל עדיין מותר בבשר ויין) ויש נוהגין שאין אוכלין בשר מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב ואסור לאכול תבשיל שנתבשל בו בשר וכן אסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס ושומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן ומותר לשתות כל שכר אפילו מי דבש שקורין מע"ד (שם):

י אין שותין יין אפי' בבהמ"ז ויברך בהמ"ז בלא כוס והבדלה יברך על כוס של יין ויתן לתינוק שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ואם אין תינוק ישתה בעצמו (שם):

יא מי שאינו יכול לאכול מאכלי חלב מחמת חולי יאכל בשר עוף (שם במ"א):

יב בסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא מותר לאכול בשר ולשתות יין (ונשים השייכות לסעודה היינו אם בזמן אחר היה דרכן להיות על הסעודה ג"כ מותרות) [ועיין פרטי דינים אלו בסי' תקנ"א ומ"א שם]:

יג צריך ליזהר שלא לילך יחידי משבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב מד' שעות עד ט' שעות שבהן קטב מרירי שולט (שם)

קצת דיני מילה שמר"ח עד אחר תשעה באב

א אם יש מילה מר"ח עד התענית אבי הבן והסנדק והמוהלים לובשין בגדי שבת אבל (הקוואטער) אין לובש בגדי שבת אבל אשה המסייעת להביא התינוק לבית הכנסת והיינו (הקוואטערין) מותרת ללבוש בגדי שבת כי זה עיקר מצותה (סי' תקנ"א במ"א ס"ק ג') והמוהל יכול ליטול הצפרנים ולתקנם (פ"מ סי' תקנ"א וא"ר שם)

דיני ערב תשעה באב וסעודה המפסקת

א בעל נפש יזהר בסעודה שאוכל ערב תשעה באב אחר חצות שלא יאכל שני תבשילין ואפילו בשל מין אחד רק שהאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה ומבושלין בשני קדרות מיקרי שני תבשילין וכן יש ליזהר בקדירה אחת משני מינים כגון לביבות ממולאים בגבינה וכן (ברייטע לאקשין) עם גבינה נקראים שני תבשילין והעולם נוהגין שאוכלין כל צרכן אחר חצות ואחר שאוכלין כל צרכן מתפללין תפלת מנחה ואוכלין סעודה המפסקת ואין אוכלין בסעודה שמפסיקין רק פת במלח ואין שותין אלא מים ויושבין על הקרקע ואוכלין וא"צ לחלוץ מנעליו ונוהגין לאכול ביצים קשים וקרים שהוא מאכל אבלים וטובלים באפר משום ויגרס בחצץ שני וגו' ויש ליזהר ג"כ שלא ישבו לאכול שלשה כאחד בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו ואם אירע שישבו ג' ביחד לא יזמינו (סי' תקנ"ב): ב מי שקיבל עליו התענית שני וחמישי ושני כל ימות השנה ואירע ערב תשעה באב להיות בשני ישאל על נדרו ואם א"א לישאל על נדרו יתענה עד אחר תפלת מנחה ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש ואין אוכל רק פעם אחת וצריך שינהוג בסעודה זו כל חומר סעודה המפסקת היינו הישיבה על הקרקע ולא ישתה רק מים רק שמותר לו לאכול תבשיל א' וכן צריך לנהוג מי שמתענה תענית חלום בעט"ב (שם): ג מי שמתענה יא"צ בערב ט"ב יתנה בפעם הראשון שלא להתענות רק עד אחר חצות היום ויתפלל מנחה גדולה ויאכל סעודה ואח"כ סעודה המפסקת (פ"מ שם):