דרך החיים עא

פתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום יום ד' שהוא סבור שהיום יום ד' ונזכר שהוא יום ה' וסיים הברכה אדעתא לומר ה' ולא ספר עדיין וכן אם התחיל הברכה אדעתא לומר ה' ובאמת הוא ה' ובשעת סיום הברכה טעה וסבור שהוא ד' ולא ספר עדיין ונזכר א"צ לברך שנית אלא סופר בלא ברכה (ט"ז וא"ר שה): יג אם בירך אדעתא לומר ד' והוא ד' וטעה וסיים הספירה בה' ונזכר תכ"ד שטעה א"צ לברך שנית אלא סופר בלא ברכה (מ"א ח"י) ואם תכ"ד חזר וסיים בד' דהיינו תיכף אחר שאמר היום יום ה' ונזכר שהוא ד' אמר ד' אף שלא אמר היום יום ד' יצא ואם אחר כ"ד אמר ד' לא יצא כיון שלא אמר היום יום ד': יד שכח לספור בלילה סופר ביום בלא ברכה אבל בשאר הימים סופר בברכה אבל אם שכח לספור פעם אחד ולא ספר כלל מונה בשאר הימים בלא ברכה ואם הוא מסופק אם שכח לספור מונה בשאר הימים בברכה (שם): טו אונן כשהוא רק בלילה יספור ביום בלא ברכה ושאר ימים בברכה ואם היה אונן ביום ובלילה כגון שהיה בה"ק רחוק מונה שאר ימים בלא ברכה (אחרונים): טז ליל שבת וליל י"ט סופרים אחר קידוש בבהכ"נ ובמ"ש ומי"ט סופרים בבהכ"נ קודם הבדלה וכן קודם ויתן לך רק תיכף אחר קדיש שלם (שם) [וכשיש קידוש והבדלה ספירת העומר קודם

דיני מוצאי יו"ט

א בין מוצאי יו"ט לחוה"מ ובין מוצאי יו"ט לחול אומר בתפלה אתה חוננתנו ומבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים (סי' תצ"א)

דינים הנוהגים בין פסח לעצרת

א נוהגין שלא לישא אשה בין פסח לעצרת אפילו מי שאין לו בנים רק בר"ח אייר ול"ג בעומר ור"ח סיון ושלשה ימי הגבלה מותר לישא (סי' תצ"ג וח"י שם): ב מותר לעשות שידוכין בין פסח לעצרת וגם סעודה מותר לעשות אבל ריקודין ומחולות אסור לעשות (שם): ג מהגין שלא להסתפר בין פסח לעצרת אבל בל"ג בעומר מסתפרין ומרבין בו קצת בשמחה וא"א בו תחנון מבערב ומסתפרין ג"כ ביום ל"ב בערב (שם ח"י): ד אם חל ל"ג בעומר ביום א' נוהגין להסתפר בע"ש (שם). הסנדק והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאביו אינו מל בעצמו מותר להסתפר בערב קודם כניסה לביהכ"נ (שם בח"י). מר"ח סיון ואילך מותר להסתפר ולישא (שם בפ"מ)

דיני חג השבועות

א א"א תחנון מן ר"ח סיון עד אחר אסרו חג וביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות ומאחרין להתחיל להתפלל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימים ואם התפלל ערבית קודם חשיכה עכ"פ לא יקדש על הכוס עד אחר צ"ה מטעם זה (סי' תצ"ד): ב כבר נהגו כל ישראל להיות נעורים בליל שבועות ואומרים הסדר שנדפס בתיקוני ליל שבועות ואם ניעור כל הלילה אם מברך על טלית קטן וכן ברכת ענט"י. נתבאר לעיל על מקומן בהלכות ברכות (שם): ג אם נזדמן ליל טבילה בליל שבועות מותר לשמש מטתו (שם): ד נוהגין לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ויזהר ליקח מפה אחרת על השולחן לאכול עליה מאכלי חלב וכן אם רוצה לאפות פת עם חלב וחמאה צריך ליקח מרדה חדשה ואין מועיל מה שמהפכין אותה על צידה האחרת (מ"א שם)

דיני ויחל

א בת"צ קורין ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בב' וה' בין שחל בשאר ימים ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מט"ב וקורין אף שחל בע"ש ואם חל בר"ח קורין בשחרית פ' החודש ובמנחה קורין ויחל (סי' תקס"ו): ב כשהציבור גוזרין תענית על איזה צרה שלא תבא עליהם אם חל בה"ב קורין בשחרית פ' השבוע ובמנחה ויחל ואם חל בשאר הימים קורין ויחל בשחרית ובמנחה: ג תענית שגזרו שלש ארצות להתענות בכ' סיון קורין ג"כ ויחל בשחרית ובמנחה אף שחל בה"ב

דינים הנוהגים מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב

א אין משאין נשים מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב אפילו מי שלא קיים פריה ורביה אבל לעשות שידוכין מותר [שלא יקדמנו אחר] אבל סעודת שידוכין מר"ח עד אחר התענית אסור לעשות אפילו בשבת (סי' תקנ"א) ומי"ז בתמוז ער ר"ח מותר (א"ר ס"ק כ"ה) [וע' בא"ר סי' תמ"ו ס"ק ו' דסעודת שידוכין הוי מצוה כמו סעודת אירוסין] אבל ריקודין ומחולות אסור לעשות בין המצרים בכל ענין וישראל שפרנסה שלו כלי זמר מותר לזמר אצל העכו"ם בבית משתאות שלהם כדי להרויח כדי פרנסתו ודוקא מי"ז בתמוז עד ר"ח אבל מר"ח עד אחר התענית אסור (פ"מ) וי"ז בתמוז עצמו ועשרה בטבת **(כ"כ ג"כ הפמ"ג בשם הא"ר סי' תקנ"א סק"א ותמי' לי על ב' הגאונים האלו שלא הרגישו בט"ס שיש בא"ר שם וכל השורה הזו יתרה שם וצריך למוחקה כי נשתרבבה מסי' הקודם וא"כ לא נזכר כלל בא"ר הדין הזה ואף שיש לקיימו מסברא מ"מ לא ה"ל להביאו מא"ר:)** דינם כמו מר"ח עד אחר התענית (א"ר שם): ב תספורת נוהגין לאסור מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב (שם ברמ"א) רק בזקן והיינו השפה מה שמעכב האכילה מותר ואסור לגדולים לספר לקטנים דקטנים נמי שייך בהם חינוך באבילות דרבים] או משום אבילות או משום עגמת נפש ואשה ג"כ אסורה בתספורת (שה במ"א): ג אבל ששלמו ימי אבלו מי"ז בתמוז עד ר"ח אב מותר לספר דהוי כמו תכפוהו אבילות אבל אם שלמו מר"ח עד תשעה באב אסור לספר (שה בט"ז וא"ר ס"ק י"ד ע"ש): ד נטילת צפרנים מותר לכבוד שבת אפילו בערב שבת של חזון אף שחל ט' באב בשבת ג"כ מותר וכן לצורך טבילת מצוה ג"כ מותר ליטול הצפרנים (שם במ"א ס"ק י"א)

דינים מדברים שאינם אסורים רק מר"ח ואילך

א מר"ח עד אחר התענית אסור לכבס כלי פשתן וכן אסור ליתן לכובסת עכו"ם אבל מותר ליתן לכובסת עכו"ם ולומר לה שלא תכבס עד אחר ט' באב (א"ר שם ודלא כמ"א בס"ק ט"ו שם ע"ש) וכן מותר ליתן לה קודם ר"ח אף שתכבס אחר ר"ח (שם ברמ"א) וכן מי שאין לו כתונת על שבת מותר ליתן לכובסת עכו"ם לכבס אבל לא ע"י