דרך החיים ע

לחזור ולשתות כוסות אחרים בהסיבה משום דצריך לברך בפה"ג אם ירצה לשתות כוס אחר והוי כמוסיף על הכוסות משום דשמא הלכה כראבי"ה דבזה"ז אין להסב ונמצא דיצא כבר ומה ששותה עוד הוי כמוסיף אבל אם יש לו כוס גדול ולא שתה אותו כולו ונזכר ששתה אותו בלא הסיבה אם נזכר קודם שהתחיל לומר הלל או שאר הגדה דלא הסיח דעתו עדיין משתיית שאר הכוס יכול לשתות השאר בהסיבה ובלא ברכה דלא הוי כמוסיף משום דבכוס אחד יכול לשתות כמה פעמים ומסתמא היה דעתו בשעת ברכה על כל הכוס אבל אם התחיל לומר הלל או שאר הגדה הוי כנמלך ואם ירצה לשתות הנשאר שבכוס יצטרך לברך אסור לשתותו דהוי כמוסיף על הכוסות ואם שתה כוס שני בלא הסיבה יכול לשתות כוס אחר בלא ברכת בפה"ג ובהסיבה דבין שני לשלישי יכול לשתות יין בלא ברכה ולא נראה כמוסיף אבל אם שתה כוס ראשון בלא הסיבה ובין כוס ראשון לב' אין רגילין האידנא לשתות ואם ירצה לשתות כוס אחר הרי יצטרך לברך עליו והוי כמוסיף על הכוסות ע"כ אין לשתות כוס אחר אבל טוב שבתחלת הסיבה יהא דעתו לשתות בין הכוסות הראשונות ואם יטעה שישתה כוס ראשון בלא הסיבה יכול לשתות כוס אחר בהסיבה ובלא ברכה ולא יהא נראה כמוסיף (שם מ"א ופ"מ): ח צריך לשתות ד' כוסות על הסדר דהיינו שיאמר ההגדה בינתיים ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר דהיינו שלא אמר הגדה בינתיים לא יצא וישתה עוד ג' כוסות על הסדר ויברך על כל כוס וכוס (שם פ"מ): ט שיעור הכוס רביעית וישתה ממנו רובו וכן אם הכוס מחזיק אפי' כמה רביעית י"א שצריך לשתות רוב הכוס ואם אין שותה ממנו רובו לא יצא לכן יקח כוס קטן של רביעית וישתה רובו (שם מ"א) וצריך לשתות שלא ישהה יותר משיעור רביעית ואם שהה יותר אז בשני כוסות ראשונות צריך לחזור ולשתות ובאחרונות א"צ ואם שהה יותר מכא"פ אפילו בב' כוסות אחרונות צריך לחזור ולשתות (שם במ"א): י מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ד' כוסות (שם): יא מצוה לחזור אחר יין אדום אם אין הלבן משובח ממנו (שם): יב אפי' עני המתפרנס מן הצדקה ילוה או ישכור עצמו כדי שיהיה לו יין על ד' כוסות ומי שאין לו אלא על ד' כוסות ישתה כולם בלילה הראשונה ולא ישאיר ללילה ב' משום דבקיאין אנו בקביעא דירחא. נר בבית עדיף מד' כוסות משום שלום בית (מ"א): יג התינוקות שהגיעו לחינוך מצוה ליתן לכל א' כוסו לפניו ואין ליקח כוס שפיו צר מפני שלא יוכל לשתות רביעית בב"א (שם): יד נשים חייבות בד' כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה (שם)

דין כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני

א אין ליטול ידיו קודם הקידוש רק אם אין ידיו נקיות יטול ידיו ואין מברך על נ"י ומוזגין לו כוס ראשון ומקדש עליו ואומר זמן. בשבת אומר ויכולו ואם חל במ"ש אומר יקנה"ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד לאחר שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואומר הבדלה על כוס שני ויברך בפה"ג ושותה ואם נזכר באמצע סעודה אומר הבדלה על הכוס ושותה בלי ברכת בפה"ג (דמסתמא דעתו לשתות יין בתוך הסעודה וברכת כוס שני פוטרתו) ואם נזכר לאחר שהתחיל לברך בהמ"ז אומר על כוס רביעי הלל והבדלה (מ"א ח"י פ"מ שם): ב אם שכח לומר שהחיינו בקידוש עיין בה' סוכה ושם נתבאר רק ביום ח' של פסח אין לו תשלומין משום דבקיאין אנו בקביעא דירחא והוי ברכה לבטלה (פ"מ סי' תע"ג): ג אם לא אמר ההגדה עד לאחר חצות יאכל מצה בלא ברכת על אכילת מצה ולא יברך בפה"ג על כל כוס רק על כוס ראשון ואחר הד' כוסות יברך ברכה אחרונה וכן מרור יאכל בלא ברכת על אכילת מרור (פ"מ סי' תע"ג ותע"ז) [משום דהוא פלוגתא בין הרמב"ם ובין התוס' אם הלכה כראב"ע או כר"ע וע' בתשובת הרשב"א סי' תמ"ה לכן נ"ל דלא יברך דספק ברכה להקל ועיין פ"מ בא"א סי' תע"ז ס"ק א']: ד אונן בשני לילות של פסח חייב בכל המצות הנוהגות בלילה זו חוץ מהסיב' ומברך על אכילת מצה ומרור ושאר ברכות שמחויב רק ההגדה ישמע מאחר ואי ליכא אחר יאמר ההגדה בעצמו וא"צ לדלג המדרשים וכן בכל י"ט אונן חייב בקידוש בליל י"ט (פ"מ סי' ת"פ במ"ז)

דין מי שאין לו יין לארבע כוסות

א מי שאין לו יין בליל פסח יקח ג' מצות ובוצע האמצעית לשני' ומצניע החצי לאפיקומן ונוטל ידיו ומקדש על הפת ואומר יקנה"ז על הפת אם חל במ"ש כמו בכל קידוש ואח"כ לוקח הפרוסה ומברך על אכילת מצה ואוכל הכרפס ומטבל במי מלח ואומר מה נשתנה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואח"כ אוכל הכריכות בלא ברכה. ומקומות שנהגו ליקח מעד יכול לשתות מעד לד' כוסות אם אין יין מצוי (תפ"ג): ב חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בנסים ובנפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו עד שתחטפנו שינה. וכל דיני ליל ראשון יש ג"כ בליל שני ונוהגים שלא לקרא על מטתו רק פ' שמע ולא שאר דברים שקורין בשאר לילות כדי להגן כי ליל שמורים היא מן המזיקים

דיני ספירת העומר

א בליל שני של פסח אחר תפלת ערבית מתחילין לספור ספירת העומר [ואפילו אם חל יום א' של פסח בשבת אומרים במ"ש מערבית השייכים לליל ב' משום בכור לספירה] (סי' תפ"ט): ב צריך לספור מעומד ואם מנה מיושב יצא: ג מצוה לספור הימים והשבועות ואם מנה השבועות לחוד או הימים לחוד חוזר וסופר בלא ברכה וכן אם ספר הימים ראשי תיבות כגון היום יום י"ג וי"ד וכל כיוצא בזה חוזר וסופר בלא ברכה (שם ח"י פ"מ): ד צריך לספור בלשון שמבין ואם אינו מבין בלשון הקודש מה שהוא אומר וסופר בלה"ק לא יצא (שם במ"א): ה אין לספור העומר עד אחר צאת הכוכבים אפילו בע"ש ואם ספר ביה"ש יצא וטוב לחזור ולספור אחר צ"ה בלא ברכה (שם פ"מ במ"ז): ו אם טעו ביום המעונן וספרו ספירה מבע"י אם הוא קודם פלג המנחה צריכין לחזור ולספור בלילה בברכה ואם הוא אחר פלג המנחה קודם ביה"ש דהיינו שעדיין לא שקעה החמה אם לא התפלל מעריב עדיין חוזר וסופר בלילה בברכה [ואם התפלל מעריב חוזר וסופר בלילה בלא ברכה] (א"ר שם): ז מותר לספור אחר צ"ה קודם תפלת ערבית אפילו במ"ש אם ירא שמא ישכח אח"כ לספור (שם מ"א): ח אם הקהל סופרים ביה"ש ימנה עמהם בלא ברכה ויכוין שלא לצאת בספירה זו אם יזכור בלילה ואם יזכור בלילה יברך ויספור ואם לא כיון שלא לצאת בספירה זו יספור בלילה בלא ברכה (מ"א וח"י): ט מי ששאל אותו חבירו ביה"ש כמה ימי הספירה לא ישיב לו היום כך וכך אלא יאמר לו אתמול היה כך וכך ואם השיב לו היום כך וכך אפילו בלשון לע"ז אין יכול לספור עוד בברכה ואם השיב לו כך וכך ולא אמר היום יכול למנות בברכה (ט"ז ומ"א ופ"מ): י אם התפלל ערבית מפלג המנחה אעפ"כ אסור לאכול קודם ספירה חצי שעה קודם צ"ה ואפילו אם התחיל לאכול כשיגיע הזמן פוסק וסופר (שם): יא אם אינו יודע החשבון ופתח אדעתא דלסיים כמו שישמע מחבירו ושתק עד ששמע מחבירו וסיים כמוהו יצא (שם): יב אם