דרך החיים סט

ס"ק ה'): ב ניירות שדבקו אותה קודם פסח אפילו בתוך שלשים יום קודם פסח מותר לקיימן בפסח אבל אם נראה החמץ מבחוץ צריך לגרור אותם (שם): ג נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו מטיח עליו מעט טיט (שם): ד עריבות שלשין בהם חמץ אין לסמוך על מה שרוחצין אותן בחמין ומנקרין אותם כי א"א לנקרן שלא ושאר בין הכל כזית והכלי מצרפו וצריך ליתן במתנה לעכו"ם או למכרו וה"ה לבצק שבכלי נסרים שאינו יכול להוציאו וטוב לעשות כמו כן בכלים שמניחים בהם קמח כל השנה (שם) ה שקים של קמח חמוצים שרוצה להניח שם קמח של פסח אין די בכיבוס לבד רק שצריך להתיר כל התפירות והטלאות וצריך כיבוס בחמין ואפר וחביטה (מ"א שם)

דיני חמץ בערב פסח

א בערב פסח אין לאכול חמץ רק עד ד' שעות על היום היינו שליש היום בין אם היום ארוך או קצר היינו אם היוה ט"ו שעות מותר לאכול חמשה שעות על היום (סי' תמ"ג): ב ובשעה חמישית זמניות על היום אסור באכילה ומותר בהנאה ומותר למכרו לעכו"ם כל שעה חמישית ואם היום ארוך ט"ו שעות צריך למכור החמץ קודם שיהיה שעה ורביע קודם חצות ובדיעבד אם שכח למכור חמצו אם הוא עדיין יותר קצת משעה קודם חצות מותר למכרו לעכו"ם אף שהיום ארוך יותר מי"ב שעות (מ"א שם): ג ישראל שהי' בידו חמצו של ישראל אחר בפקדון יעכבנו בידו עד שעה חמישית ואם לא בא בעליו ימכרנו לעכו"ם וכן אם לא ימצא קונים בריוח בשעה חמישית יכול למכרו קודם שעה חמישית (שם): ד בע"פ אסור לאכול מצה שיוצאין בה בלילה אבל תבשיל העשוי מקמח של מצה אפויה מותר לאכול וה"ה מצה עשירה ג"כ מותר עד שעה עשירית אבל אם הוא מטוגן בכלי אסור ומן שעה עשירית ולמעלה אפילו מבושלת אסור לאכול (סי' תע"א): דיני ערב פסח שחל להיות בשבת

א ארבעה עשר שחל להיות בשבת בודקין ליל י"ג ואומרים כל חמירא כו' ומבערים הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת דסעודה ג' זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ ויקיים

סעודה ג' במיני פירות או בבשר ודגים ואם אין לו יעסוק בתורה במקום סעודה שלישית (סי' תמ"ד): ב ומבערין החמץ בע"ש קודם חצות ואינו מבטלו בשעת שריפת החמץ רק בשבת אחר האכילה יאמר כל חמירא כו' (שם): ג אין מבשלין לשבת זה דייסא ושאר מיני קמחים מפני שנדבק בקדירה ויצטרך הדחה בשבת ואם עבר ובישל ונדבק בקדירה וא"א לקנתו יש להדיחו מעט להעביר החמץ אבל אם לא נדבק חמץ בקדירה אסור להדיחו בשבת רק מקנחו באצבעו (שם): ד אחר שאכל ביום השבת סעודת שחרית ינער המפה שאכלו בה ויקנח הקערות באצבע ויטמינם מן העין עם שאר כלי חמץ בחדר שאינו בא שם ביו"ט ואם נשאר פת יכול ליתנו לעכו"ם בשבת במתנה (שם) ואם אין עכו"ם יכול לזרוק לבה"כ או למים אם לא בעיר שאינה מעורבת דאינו רשאי להוציאו מביתו אזי כופה עליו כלי עד אחר י"ט ויבערנו דבי"ט דכבר נאסר בהנאה אסור לטלטלו (עיין בספרי מקור חיים שם): ה אם שכח למכור החמץ בע"ש יתן החמץ במתנה לעכו"ם בשבת עם החדר במסירת מפתח אם יודע שהעכו"ם יחזור לו אחר פסח ואם לאו ימכור החדר עם החמץ בשבת ויקנה לו עם מסירת מפתח ואם אין מפתח בחדר זה ימכור לו בלא מפתח ולא יכתוב לו שטר רק יתן לו העכו"ם הכסף ויתנה עם העכו"ם שבכסף בלא שטר יקנה החדר ולא יקבל הכסף בידו רק יתן לתיבתו ולא הוי כמקח וממכר כיון דאין עושה רק להנצל מאיסור חמץ (א"ר ופ"מ סי' תמ"ד): ו אם מבשל לשבת זה בכלי פסח אין לערות רותח לתוך כלי חמץ אם לא שרוצה שלא לשמש בקדירה זו שעירה בה בפסח עד לאחר פסח (פ"מ שם): ז אם שכח בע"ש להפריש חלה מן הפת של שבת אין תקנה לאותו פת דבשאר שבתות אם שכח אוכל והולך ומשייר מכל פת חתיכה ואחר שבת מפריש חלה מן החתיכות שמשייר כמו שנתבאר בדיני חלה וע"פ שחל בשבת א"א לעשות כן דא"א לשייר דצריך לבערו לכן אין תקנה לאותו פת ואסור לאכלו (מ"א סי' תק"ו ס"ק ח'): ח אותם הכלים החמוצים והשלחנות החמוצים מותר לטלטלם ולהוציאם מביתו בשבת אבל לסדר השלחנות שרוצה לאכול עליהם בלילה לא משום דהוי כמכין משבת לי"ט אבל אם רוצה לאכול סעודה שלישית שאז אסור לאכול חמץ יכול להערים ולסדר אותם כדי לאכול עליהם וכן מותר לסדר אותם כדי שלא יהא נראה הבית כחורבה דהוי כמכין לשבת עצמו (פ"מ סי' תרס"ז): ט סעודה ג' בשבת זו אינו יכול לקיימה בפת כי אסור לאכול חמץ וגם מצה אסור לאכול בע"פ אבל יכול לקיימה בתבשיל כגון (קנעדליך) אבל דבר שהוא מטוגן בכלי כגון (חרעמזליך) אסור לאכול וגם (קנעדליך) אסור לאכול משעה עשירית ולמעלה ולכן אם רוצה לאכול משעה עשירית ולמעלה סעודה ג' אינו יכול לקיימה רק בפירות או בבשר ודגים (סי' תע"א)

דיני הפרשת חלה מן המצות

ע"ל בה' חלה ושם נתבאר דינם על נכון בעזה"י

דיני הסיבה וארבע כוסות

א יהא שלחנו ערוך מבע"י שמצוה למהר ולאכול כדי שלא ישנו התינוקות אבל קודם שתחשך אסור אפי' לומר הקידוש משום דהכוס של קידוש הוא אחד מד' כוסות וכולן צריכין להיות בלילה (סי' תע"ב): ב יסדר שלחנו בכלים נאים כפי כחו אף שבכל השנה טוב למעט בכלים משום זכר לחורבן חוץ מליל פסח שמצוה להרבות בכלים נאים. ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות ואפילו עני שאין לו כרים ישב על הספסל וכן מותר לסמוך על ירך חבירו אבל לא על ירך עצמו דמיחזי כדואג (שם): ג כשהוא מיסב לא יטה לא על פניו ולא על גביו ולא על ימינו אלא על שמאלו ואין חילוק בין איטר לאחר (שם): ד נשים נהגו שלא להסב כי סומכין עצמן על הראבי"ה שבזה"ז אין להסב (שם): ה אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך שלשים על שאר קרובי' כגון שלא נהג שבעה לפני הרגל אין מיסב על מטה כבודה וכלולה אבל צריך להסב בשינוי קצת דהיינו על מטה וכר אחד תחת מראשותיו או על ירך חבירו וקיט"ל לא ילבש (פ"מ שם): ו בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק דמסתמא מוחל לו אבל תלמיד לפני רבו א"צ הסיבה אפי' אינו רבו מובהק אא"כ יתן לו רבו רשות ות"ח מופלג בדורו אף שלא למד ממנו כלום חשוב כרבו וא"צ הסיבה ודוקא שאוכלין על שלחן אחד אבל אם אוכל על שלחן בפ"ע צריך להסב (שם): ז לכתחילה יסב בכל הסעודה ובדיעבד יצא אם היסב בשעת אכילת כזית מצה וכן אם שתה כוס שלישי ורביעי בלא הסיבה אין