דרך החיים סח

האם מתענה ומעוברת ומניקות שמצטערין אין מתענין אפילו מת האב ואם האב אינו בכור הוא מתענה בשביל בנו הבכור עד שיגדל: ג אם חל ע"פ בשבת מתענין הבכורים ביום ה' שלפניו ואם קשה להם התענית יכולין לטעום קודם שיבדקו או יצוו לאחר שיבדוק אבל אם חל פסח ביום שבת מתענין הבכורים ביום ששי ואפילו יש עשרה בכורים בבהכ"נ אין אומר הש"ץ עננו אבל יחיד אומר עננו: ד הסנדק והמוהל ואבי הבן מותרים לאכול ויפרעו תענית אחר וכשמתענה בשביל בנו יכול לצרף למנין לאכול וכשחל ע"פ בשבת שמתענה ביום ה' יתענה ולא ישלים (סי' ת"ע א"ר) האם אע"פ שא"צ להתענות אם התענה פ"א הוי כמו נדר (מ"א שם)

זמן בדיקת חמץ וביטולו

א בתחילת ליל י"ד בודקין את החמץ היינו תיכף בשעת צאת הכוכבים וחצי שעה קודם אסור לאכול יותר מכביצה פת אבל פחות מזה או פירות מותר וכן אסור לעשות מלאכה חצי שעה קודם אבל ללמוד מותר קודם ביה"ש אבל מביה"ש אסור ללמוד עד שיבדוק ואפילו אם התחיל בהיתר מבע"י בין ללמוד בין לעשות מלאכה פוסק כשהגיע זמן הבדיקה ובבית המדרש מותר ללמוד ביה"ש לימוד בלא פלפול דהא צריך לילך לביתו וכן מי שאמר לחבירו להזכיר לו הבדיקה משתחשך מותר ללמוד ביה"ש (א"ר שם) אבל בפלפול אסור ללמוד אפילו בבית המדרש משום דאתי לאמשוכי (סי' תל"א): ב מי שרגיל להתפלל ערבית בזמנה מתפלל ערבית קודם ואח"כ בודק בין אם רגיל להתפלל בעשרה או ביחיד (ח"י א"ר ומ"א): ג מי ששכח לבדוק בלילה אסור ביום בכל הדברים האמורים לעיל עד שיבדוק (מ"א שם ס"ק ג')

דין ברכת בדיקת חמץ ופרטי דיני הבדיקה

א קודם שיתחיל לבדוק יברך אקב"ו על ביעור חמץ וקודם הברכה יטול ידיו ואם התחיל לבדוק בלא ברכה יברך כ"ז שלא סיים בדיקתו ואם סיים בדיקתו לא יברך אז רק בשעה חמישית בשעת שריפת החמץ יברך בלא שם ומלכות (ח"י וא"ר סי' תל"ב דלא כמ"א וט"ז שם): ב יזהר שלא להפסיק בין ברכה לתחלת הבדיקה אפילו בדיבור. ואם מדברים שאינן מענין הבדיקה הפסיק צריך לחזור ולברך (שם) אבל אם הפסיק בדברים שהן מענין הבדיקה כגון לפתוח החדר שצריך לכנוס שם לבדוק או להדליק את הנר אם כבה מותר להפסיק (א"ר שם) וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד שיגמור כל הבדיקה כדי שישים אל לבו לבדוק בכל המקומות שמכניסין בהם חמץ ובזה אין צריך לחזור ולברך (שם במ"א) אפי' הפסיק בדברים אחרים: ג בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים ואם בע"ה רוצה יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו איש למקומו לבדוק על סמך ברכה שבירך בעה"ב ועכ"פ גם הוא יבדוק כי מצוה בו יותר מבשלוחו ואם הבעה"ב בעצמו אינו בודק רק מצוה לאחר לבדוק אותו אחר מברך (שם) ואם בירך בעה"ב הברכה אינו רשאי לשלוח לאחר שלא היה בשעת הברכה לבדוק אף ששלוחו של אדם כמותו מכל מקום השליח לא יצא בברכה שבירך בעה"ב והשליח בעצמו לא יברך כיון שכבר בירך בעל הבית ואין לברך על מצוה אחת שני פעמים (ח"י שם): ד ונוהגים להניח חמץ קשה במקום משומר כדי שימצא' הבודק (שם וע' בח"י הטעם): ה הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה וכן אם לא בדק בליל י"ד כשבודק ביום י"ד לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר (סי' תל"ג): ו אין בודקין אלא בנר של שעוה והוא יחידי אבל ב' נרות ביחד לא (שם) ובשעת הדחק שאין לו נר של שעוה יבדוק בנר של חלב או של שומן (ח"י וא"ר שם): ז בודק כל המקומות שיש לחוש שהכניסו שם חמץ ולכן כל חדרי הבית ומרתפות ובית העצים ותחת הספסלים במקום שאוכלין צריכין לבדוק (שם): ח בתי כנסיות ובתי מדרשים צריכים בדיקה מפני שהתינוקות מכניסין בהם חמץ וצריכין בדיקה בליל י"ד (שם): ט המכבד חדריו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס עוד שם חמץ אעפ"כ צריך לבדוק בליל י"ד (שם): י כל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה והכיסים או בתי ידים של בגדים צריכים בדיקה שלפעמים נותנין בהם חמץ (שם)

דינים הנוהגים אחר הבדיקה

א אחר הבדיקה בלילה יהא נזהר בחמץ שמשייר להצניעו והעולם אינן נזהרין בזה ולא שפיר עבדי (מ"א) אחר הבדיקה מיד בלילה יאמר הביטול בלשון שמבין ואם אינו מבין מה שאמר בלשון הקודש ובלשון תרגום וסובר שהוא איזה תחנה ואמר בלשון לעז וצריך להזכיר בהביטול חמץ ושאור (סי' תל"ד): ב וחוזר ומבטלו פעם שנית ביום י"ד סוף שעה חמישית וטוב לבטלו לאחר ששרף החמץ כדי שיקיים מצות שריפה בחמץ שלו. בביטול היום יאמר דחזיתיה ודלא חזיתיה דבערתי' ודלא בערתיה (שם): ג שלוחו יכול לבטל היינו כשצוה לשליח לבטל חמץ יבטל השליח אבל אם צוה לו לבדוק לא יכול לבטלו (שם) וצריך לומר כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותיה דפלוני דידע בי' ודלא ידע בי' ובלילה יאמר דלא ידע בי' לחוד יהא בטל (שם): ד וכן אם לא צה לשליח לבטל והוא בדרך יכול לבטל שם בעצמו במקום שהוא ואם אינו רגיל לעשות כן טוב שתבעל אשתו אף שלא צוה לה לבטל דמסתמא כמו שנתן לה רשות דמי [שם] וכשאשתו מבטלת תאמר כך כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשות בעלי דידע בי' כו' כמו בשאר שליח ואם אשתו אינה יודעת לבטל יכולה היא לעשות שליח לבטל וכן האלמנות אם אינן יודעות בעצמן לבטל יכולין לעשות שליח שיבטל בעדן (שם): ה בית העצים צריך בדיקה כמו שנתבאר לעיל ואם הניח עצים הרבה שם תוך שלשים יום לפסח ואז היה חל עליו חובת בדיקה ומן הדין צריך לפנות העצים כדי לבדוק לכן יראה למכור את בית העצים לעכו"ם ביום י"ג כדי שלא יצטרך לבדוק אותו בליל י"ד ולא יצטרך לפנות אותו (סי' תל"ו): ו חנויות צריכים בדיקה כדין בית לפי שמכניסים שם חמץ ואוכלים (שם): ז ישראל שיצא מבית העכו"ם בתוך שלשים יום לפסח ונכנס לבית אחר אפילו אין עכו"ם נכנס לשם א"צ לבדוק בית העכו"ם (ח"י) וכ"ש היוצא מבית ישראל וישראל אחר נכנס לדור שם דא"צ לבער אפי' בתוך שלשים אבל אם אין ישראל אחר נכנס לדור שם חייב לבער תוך שלשים יום (שם)

דין נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל

א עכו"ם שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו ואפילו אינו אלא שומר חנם שאינו חייב רק בפשיעה או שהעכו"ם אלם ויכפהו לשלם אם יאבד חייב לבער (סימן ת"מ בט"ז ושם נתבאר פרטי דיניו): ב עכו"ם שנכנס לבית ישראל וחמצו בידו אינו זקוק להוציאו אע"פ שהישראל רואה חמצו של עכו"ם אין בכך כלום אבל אסור להעלותו על השלחן עמו ואפי' בהפסק מפה (שם)

דין מה שצריך לבער

א בגדים וצעיפי נשים שמכבסים אותן בחלב חטה יש להחמיר ולכבס אותן קודם לפסח שלשים יום (מ"א בסי' תמ"ב