דרך החיים סו

דיני נשיאת כפים

א אין נשיאות כפים בפחות מי' והכהנים מן המנין ואפילו אין שם רק ישראל אחד עולין לדוכן והישראל יכנה אמן (מ"א ס"ק ל"ח וע"ז ס"ק כ"ג) ואם התחילו לישא כפיהם בעשרה ויצאו מקצתן גומרין (סי' קכ"ח וע' א"ר):

ב בשעה שאומר הש"ץ רצה כל כהן שבבהכ"נ צריך לעקור ממקומו לעלות לדוכן ואף אם לא יגיע לדוכן עד שיסיים הש"ץ מודים שפיר דמי (שם עיין א"ר) אבל אם לא עקר רגליו עד שגמר הש"ץ רצה כגון שהיה עומד בתפלה ג"כ לא יעלה אבל אם עלה לא ירד אפילו לא היה אנוס (וע' א"ר שם):

ג הכהן צריך ליטול ידיו קודם הדוכן והלוי יצוק מים על ידיהם ואם אין שם לוי יצוק בכור פטר רחם על ידיהם ואם אין שם בכור גם כן מוטב שיצוק הכהן בעצמו על ידיו ולא יצוק ישראל על ידיו (ועט"ז ומ"א וא"ר שם) ולא יעלו הכהנים במנעלים (שם):

ד לכתחלה צריך ליטול ידיו קודם רצה וברצה יעקור רגליו עם ידים ראויות לברכה אבל בדיעבד אם ורחץ ידיו עד שעקר רגליו ברצה יכול ליטול ידיו אחר עקירת רגליו (א"ר ופ"מ):

ה אם עקר רגליו מביתו ל לילך לבהכ"נ לדוכן ובא לבהכ"נ אחר רצה לא יעלה לדוכן שלא עקר ברצה ועקירה מביתו לבהכ"נ לא חשיב עקירה ואם ביתו סמוך לבהכ"נ ושומע שאמר רצה ועקר רגליו אף שבא לבהכ"נ אחר רצה יעלה לדוכן (מ"א א"ר פ"מ):

ו כשבאו הכהנים לפני התיבה יאמרו הכהנים תחלה מודים דרבנן עם הציבור ואח"כ יאמרו הכהנים יהי רצון כו' מעתה ועד עולם ומאריכין בתפלה זו עד שיסיים הש"ץ ולך נאה להודות כדי שיענו הציבור אמן גם על ברכה זו (ע' מ"א):

ז הכהנים עומדים ופניהם כלפי היכל ואם הכהנים מרובין עומדין קצת אצל ההיכל לצד דרום וקצת לצד צפון ואם מתפללין במקום שאין שם ס"ת או שההיכל קבוע בצד דרום או בכותל צפון הופכין פניהם למזרח עד שאומר הש"ץ כהנים כו' (שם בפ"מ):

ח ואומר הש"ץ או"א ברכנו בברכה כו' בלחש ואומר כהנים בקול רם ומחזירין הכהנים פניהם כלפי העם ועם קדושך אומר בלחש ואם אין שם אלא כהן אחד אין לומר כהנים בקו"ר אלא הוא מעצמו מחזיר פניו (שם) ואם אמר הש"ץ כהנים אף אם אין שם אלא כהן א' אין לגעור בו (א"ר פ"מ שם):

ט כשמחזירין הכהנים כלפי העם מברכין אקבשא"ו לברך כו' וכולם מברכין ביחד ואם אין שם אלא כהן אחד ג"כ מברך אקבשא"ו לברך כו' (מ"א פ"מ שם) וע' מ"א שהביא בשם הזוהר כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא ישא את כפיו (וכ"כ א"ר):

י מגביהין ידיהם כנגד כתפיהם ופושטים ידיהם וחולקין אצבעותיהם ומכונין לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל אויר אחד וכן ביד השניה ובין גודל לגודל אויר אחד יש ה' אוירים וצריך לעשות כן משום דכתיב מציץ מן החרכים ה' חרכים וצריך ליזהר מאוד שלא יגעו ראש הגודלין זה בזה בשעת הדוכן שלא יקלקל את החלון וצריך להגביה יד הימנית קצת למעלה מהשמאלית אבל צריך ליזהר שיגע אצבע הימין על אצבע השמאל ג"כ כדי שלא יקלקל את החלון (ע"ש במ"א):

יא ופורשין כפיהם שיהיה תוך כפיהם נגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים ואח"כ מקרא אותם הש"ץ ברכת כהנים מלה במלה והם עונין אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונין הציבור אמן וכן אחר הפסוק הב' וכן אחר הפסוק הג' (שם):

יב אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ואפילו בדיעבד לא יצא ואם יש כהן אחד שאינו יכול לברך כך מוטב שיצא מבהכ"נ קודם רצה:

יג אח"כ מתחיל הש"ץ שים שלום ואז הכהנים מחזירין פניהם כלפי היכל ואומרים רבון עולמים כו' ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים הש"ץ שים שלום כדי שיענו הציבור אמן על שניהם ואם אינם יכולין להאריך כ"כ יאמרו עוד אדיר במרום כו' ובר"ה וביה"כ שמאריכין בנגונים בהיום תאמצנו לא יתחילו הכהנים רבון עד לבסוף כדי שיסיימו עם הש"ץ כא' (שם):

יד אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל הש"ץ שים שלום ואינם רשאים נכוף אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם ועומדים ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים הש"ץ שים שלום והציבור יסיימו אמן (שם):

טו אין הכהנים רשאים להתחיל בברכת א"ק בקדושתו של אהרן עד שיכלה דיבור קריאת הכהנים מפי המקרא ואחר שברכו הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אין הקורא רשאי להתחיל יברכך עד שיכלה אמן מפי כל הציבור שעונין אחר ברכת א"ק וכן באמן שעונין אחר וישמרך ואחר ויחונך ואחר שצום ימתין השליח ציבור ולא יתחיל תיבה אחרת עד שיכלה אמן מפי כל הציבור (שם מ"א וא"ר):

טז אין הש"ץ עונה אמן אחר ברכת כהנים כדי שלא תתבלבל דעתו ואם מתפלל תוך הסידור ומובטח לו שלא תתבלבל דעתו רשאי לענות אמן אבל אמן דאחר ברכת אק"ב של אהרן לא יענה אפילו מובטח משום הפסק (א"ר שם דלא כט"ז ס"ק י"ד):

יז אם הש"ץ הוא כהן אם ים כהנים אחרים לא ישא את כפיו ולא יאמרו לו קודם רצה לעלות או ליטול ידיו אבל אם אמרו לו קודם רצה לעלות עובר אם לא עלה בעשה וצריך לעלות אבל אם אמרו לו אחר רנה לעלות אינו רשאי לעלות ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ולא יאמרו לו לענות הם אין מובטח שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת ואם אמרו לו לעלות אפי' אין מובטח שיחזור לתפלתו בלא טירוף פוסק ועולה ועובר בעשה אם אינו עולה ואם מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת ישא את כפיו וכיצד יעשה יעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים ומקרא לו אחר ומסיים החזן שים שלום כו' ולא יאמר רבון עולמים עשינו כו' ואחר התפלה יאמר אותו (שם) ואם לא עקר רגליו ברצה אין רשאי לעלות:

יח כשמחזירין הכהנים פניהם בין בתחילה בין בסוף לא יחזירו אלא דרך ימין לכן בתחילה שעומדים פניהם למזרח יפנו תחילה לדרום ואח"כ למערב ואחר הדוכן כשהופכין פניהם למזרח יפנו תחילה לצד צפון ואח"כ למזרח וכשיורדין מן הדוכן יהפכו פניהם קצת לצד ההיכל ויפסעו לאחוריהם כתלמיד הנפטר מרבו. ולא יגעו במנעליהם ולכן טוב שיהיה להם מנעלים שא"צ ליגע כשנועלים וכשנוגעין צריכים ליטול ידיהם בשביל התפלה שיתפללו אח"כ (שם):

יט אין הכהנים רשאים לנגן בברכת הכהנים שנים ושלשה נגונים משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת ואין לנגן אלא ניגון אחד מתחילה ועד סוף (שם):

כ משתדלים שיהיה הש"ץ ישראל וכשהש"ץ כהן אף שהוא אינו נושא כפיו יעמוד ישראל אצלו ויקרא לכהנים והחזן עומד ושותק ואם אין אחר להקרות טוב שישאו כפיהם מבלי מקרא (ט"ז שם):

כא בשעה שהכהנים מברכין העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיה פניהם כנגד פני הכהנים ולא יאמרו שום פסוק רק ישתקו ויכוונו לברכה וכן נא יפה עושין אותן שנהגו לחזור בכל מלה ומלה מתחלת יברכך ואפילו בשעה שהש"ץ מקרא התיבה אין לומר שום פסוק משום דאז לא מעלה ולא מוריד ועוד דתרי קלא לא משתמעי ולא ישמעו הכהנים מה שמקרא הש"ץ (א"ר שם):

כב צריך שיהיה פני העם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם הציבור ויש ליזהר אפילו בראיה קצת כמו במקדש (מ"א) וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם ונהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית (שם):

כג העם שאחורי הכהנים ובצדדים שלאחריהם אינם בכלל ברכה. אבל מלפניהם ובצדדים שלפניהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולאחריהם נמי אם הם אנוסים כגון עם שבשדות שטרודין במלאכתן ואינן יכולין לבוא המה בכלל ברכה ואותן שעומדין בכותל מזרחי והארון הקודש בולט מן הכותל והכהנים עומדים לפני אה"ק טוב שילכו