דרך החיים ס

לבטלה לכן טוב שישמעו הבדלה מפי אנשים (דלא כמ"א) אבל רשאין לברך בעצמן על הבשמים דברכת הנהנין הוא (שם מ"א): ד אין מבדילין על הפת רק בי ט שחל להיות במ"ש שיש בו קידוש אם אין לו יין מקדש על הפת ואומר הבדלה על הפת ואפילו אם יש לו שכר שהוא חמר מדינה מ"מ כיון שצריך לקדש על הפת ועל השכר אינו רשאי לקדש כי בלילה ריפתא עדיף לקדש אומר הבדלה ג"כ על הפת (שם): ה שלא חל בו י"ט אם אין לו יין להבדלה מבדיל על שכר ושאר משקין אם הם חמר מדינה חוץ מן המים ובמוצאי פסח מבדילין על השכר אם הוא חמר מדינה אף שיש לו יין משום דבמוצאי פסח השכר חביב עליו אבל מי שאינו חביב עליו השכר במוצאי פסח יבדיל על היין (שם בט"ז ומ"א): ו אם אין לו יין ושכר ושאר משקים שיבדיל אם מצפה שלמחר יהיה לו כוס להבדיל לא יאכל עד למחר שיבדיל תחלה. ואם יודע שלמחר ג"כ לא יהיה לו משקה להבדיל עליו כגון שהוא בדרך שאין מצוי לו שם שום משקה מותר לאכול אחר שהבדיל בתפלה ואחר התפלה יאמר המבדיל בין קודש וכו' בלא שם ומלכות (עיין א"ר שם ופ"מ שם)

דיני בשמים להבדלה

א על כל מיני בשמים יכול לברך בורא מיני בשמים אף שבחול צריך לברך על כל מין כברכתו כמו שמבואר לעיל בהלכות ברכות מ"מ במ"ש נתקן ברכה כוללת לכל מיני בשמים כדי שלא יבואו לטעות המון עם שאין הכל בקיאין בכל ברכה המיוחדת ואפי' על העשבים יכול לברך בומב"ש אבל לכתחילה יתן בתוך הבשמים פיזם כדי שיהא ברכתו בומ"ב (סי' רצ"ז ועיין מ"א שם): ב לכתחילה מצוה שיהיה לו בשמים וגם עצי בשמים להריח בהם ומברך בומ"ב אבל במ"ש לחוה"מ סוכות לא יריח על עצי ההדס שתקועין בלולב רק מריח על עצי הדס אחרים אם יש לו. על פלפלין יבדיל בלא ברכה (א"ר שם): ג מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אבל יכול לברך להוציא ב"ב הקטנים שאינן יודעין לברך בעצמן וחייב לחנכם במצות. וכן מי שכבר יצא יכול לברך להוציא ב"ב הקטנים שמוטלין עליו לחנכם ואין יודעין לברך בעצמן אבל בלא"ה אסור לברך להוציא אחרים שהוא כמו ברכת הנהנין. המתענה בשבת צריך לברך על הבשמים (עיין מ"א שם)

דיני נר להבדלה

א מברך על הנר בורא מאורי האש וא"צ לחזור אחריו אם אין לו נר דלוק ומי שאין לו כוס להבדיל כשרואה נר דלוק או כשרואה אש מברך בורא מאורי האש והוא שיהיה בסמוך לו כ"כ שיאותו לאורו דהיינו שיכול להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע של מדינה אחרת (סי' רצ"ח):

ב אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה כגון אם הדליק עכו"ם נר בשבת אפילו לעצמו ולא בשביל ישראל כיון שאם היה מדליק הישראל היה עובר עליו מיקרי לא שבת ממלאכת עבירה ואם בירך עליו לא יצא וצריך לחזור ולברך על נר אחר (שם ומ"א):

ג נר שהודלק בשבת לחיה ולחולה שיש בו סכנה אפילו ע"י ישראל מותר במ"ש לברך עליו דלא מיקרי מלאכת עבירה שהתורה התירה היתר גמור לחלל שבת בשביל חולה שיש בו סכנה אבל נר שהודלק ע"י עכו"ם לחיה ולחולה שאין בהם סכנה אף שמותר אמירה לעכו"ם להדליק בשבילם מ"מ כיון שהישראל בעצמו אסור להדליק בשבילם אף כי אמירה לעכו"ם מותר שלא העמידו חכמיה שבות שלהם במקום חולה שאין בו סכנה מ"מ לא עדיף מאם הדליק עכו"ם נר בשבת בשביל עצמו בלא אמירת ישראל דלא עשה בו ג"כ הישראל עבירה ומותר אפי' לישראל להשתמש לאורו ואעפ"כ אסור לישראל לברך (א"ר שם דלא כמ"א):

ד עכו"ם שהדליק במ"ש מישראל או ישראל מעכו"ם מברכין עליו אבל עכו"ם שהדליק מעכו"ם אין מברכין עליו משום גזירה דלמא אתי לברוכי על נר עכו"ם שלא שבת (שם) ואם עכו"ם הדליק בשבת לחולה שיש בו סכנה ממדורה שלו מותר לישראל לברך עליו במ"ש אף דבעכו"ם שהדליק מעכו"ם במ"ש אסור משום גזירה הכא לא שייך למגזר (כדמשמע בתוס' ברכות דף נ"ב ע"ש) (א"ר דלא כמ"א שם בשם מ"ע):

ה אם עכו"ם הוציא אש במ"ש מן העצים ואבנים שלו מותר לברך עליו דלא שייך למיגזר אטו נר שלא שבת כיון דעכשיו הוציא אש אבל אם הדליק נר מאותו אש אסור לברך עליו משום גזירה ואין לחלק בין נר דלוק לנר דלוק (א"ר שם דלא כמ"א) ובכ"מ דאין איסור לברך רק משום גזירה בדיעבד יצא וא"צ לברך על נר אחר (מ"א שם):

ו היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן עכו"ם אין מברכין עליו ואם רובן ישראל או אפי' מחצה על מחצה מותר לברך עליו (שם):

ז נר של ביהכ"נ אותן שמדליקין במנורות הם רק לכבוד ואין מברכין עליהם. אבל אותן שלוקחין כ"א בידו להאיר מברכין. וכן בכל נר שהודלק לכבוד (פי' שאפילו ביום מדליקין ג"כ היינו נר שעשוי לכבוד) אין מברכין עליו:

ח סומא אינו מברך על הנר כיון שאין רואה השלהבת אבל שאר הבדלה אומר (שם במ"א):

ט כשמברך על הנר צריך לראות השלהבת וגם שיהיה יכול להשתמש לאורה ואם עומד ברחוק ממנו ורואה השלהבת וא"י להשתמש לאורה או שהנר עומדת בקרן זויות ויכול להשתמש לאורה אבל אין רואה השלהבת אין מברך עליה אבל אם הנר באספקלריא של זכוכית שקורין (לאמטערן) ויכול להשתמש לאורה וגם רואה השלהבת דרך הזכוכית מברך עליו (שם ובמ"א):

י היו יושבים בבית המדרש והביאו לפניהם נר אחד מברך לכולם משום דברוב עם הדרת מלך ואף מי שבירך כבר על הנר יכול להוציא אחרים שאינן בקיאין משום דהוי ברכת המצות ולא ברכת הנהנין (שם):

יא מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. וב' נרות מדובקים יחד חשיב כמו אבוקה וב' נרות של שעוה קלועים יחד חשיב אבוקה. אבל אם כל אחד עומד בפ"ע לא חשיב אבוקה. ונוהגין לכסות האצבעות לתוך היד על האגודל ואח"כ פושטין אותן ורואין מאחוריהן (מ"א שם) בכדי לצאת כל הדעות (שם)

דין איסור אכילה ועשיית מלאכה קודם הבדלה. א אסור לאכול ולשתות שום משקה משתחשך עד שיבדיל רק מים מותר ונראה דמשתחשך דנקט לאו דוקא הוא לענין אכילה דאם כבר התפלל מעריב אפי' התפלל מבע"י אסור כמ"ש מ"א סי' רצ"ט ואם לא התפלל אסור חצי שעה קודם הלילה משום ק"ש ותפלה (עיין סי' רל"ה) ואפי' משום הבדלה נראה דאסור חצי שעה קודם כמו בכל המצות (במנחה בסימן רל"ב ובמעריב בסימן רל"ה ובלולב בפי' תרנ"ב) ואף דהטור וש"ע נקטו משתחשך ה"נ נקט הטור בלשונו (בסימן רע"א) גבי קידוש משתחשך עד שיקדש ומבואר בר"ן בשבת במשנה דלא ישב אדם לפני הספר דבסמוך הוי ג"כ התחלה באיסור: ב אפילו לטעום אסור משתחשך עד שיבדיל אף דבשאר מצות מותר טעימה שאני קידוש והבדלה דנתקן בתחילה בכניסתו וביציאתו (מ"א סי' רל"ה) אבל בסמוך היינו חצי שעה קודם הלילה נראה דמותר טעימה דלא שייך טעם הנ"ל: ג ואם התחיל לאכול מבע"י בשעת היתר אף משחשיכה א"צ להפסיק אבל אם התחיל לאכול באיסור אז אם לא קרא ק"ש עדיין אפי' התחיל חצי שעה סמוך ללילה פוסק לק"ש (מ"א סי' רצ"ט) (דבמ"ש אין סומכין על