דרך החיים ו

חוגר עצמו באמצע בחגורה פטור לדברי הכל אפילו לכתחילה [שם]. (יג) אין לעשות בטליתות קטנים שלנו קרסים למטה מחצי' שלא יהי' נראה כסתום ואם הקרסים הם כפופים מאד וא"א לפותחן אלא ע"י מעשה חשבינן לגמרי כסתום הן לענין שעטנז הן לענין ציצית וכן אם מחברם בחוט שקורין [שניריל] עד שא"י לפתוח בקל הוי ג"כ ואם הוא ברוב הגוף כך פטור מציצית ואין יוצאין בו בשבת כשעשה בו ציצית [שם א"ר]

דיני חוטי

הציצית

(א) החוטין צריכין שיהיו טווין לשמן ושזורין לשמן דהיינו שיאמר בתחילת השזירה ובתחילת הטוויה שהוא עושה לשם מצות ציצית ואם לא טווה לשמן אפי' בדיעבד פסול ואם לא שיזר לשמן כשר בדיעבד [א"ר פ"מ סי' י"א]:

(ב) אם אה נפסקו משזירתן ונעשו י"ו אם נשתייר כדי עניבה כשר [שם]:

(ג) שיעור אורך הציצית אחר עשייתן היינו אחר הכריכה והקשירה יהיה י"ב גודלים חוץ ממה שמונח על קרן הבגד והחוט שעושין ממנו הכריכות צריך להיות יותר ארוך ויכול לכרוך הגדיל קצת מחוט זה וקצת מחוט זה משום דבזמן התכלת היו כרוכין קצת מחוטי תכלת וקצת מחוטי לבן [שם במ"א]:

(ד) חוטים שאולים מן הסתם הלואה הוא דלא הדרא בעינא אבל אם השאילם לו ע"מ להחזיר בעין אין יוצא בהם משום דאמרי' דהשאיל לו למלאכה אחרת אבל אם השאיל לו ציצית מתוקנים היינו חוטים שזורים ופסוקים אפי' ע"מ להחזירם בעין מותר להניח בבגדו דאל"ה אמאי השאילם ודמי למ"ש בסי' י"ד אם שאל לו טלית דצריך לברך עליו [שם ובמ"א]:

(ה) צריך לעשות נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות דהיינו רוחב ג' גודלין ולא למטה מכשיעור שיש מקשר אגודל עד סוף הציפורן וכן השיעור ברוחב הטלית ואם עשה למעלה משלש אצבעות אע"פ שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתכפלו הכנפות והוא למטה מג' פסול וה"ה איפכא בקשר אגודל כשר ואם לאחר שעשה הציצית למעלה מג' אצבעות חתך בנקב שיתלו הציצית למטה מג' אצבעות פסול משום תולמ"ה ואם נתקו מחוטי ערב עד שלא נשאר בו כשיעור קשר אגודל כשר [שם]:

(ו) צריך לחתוך ראשי החוטין קודם עשיה שאם יכרוך אפי' חוליא אחת ויקשור קשר אחד על החוליות קודם שיחתכן הוי תולמ"ה ובשעת הדחק כגון בע"ש עם חשיכה יוצא אפילו בחוליא אחת וקשר אחד שצריך לעשות מדאורייתא וקשר בלא חוליא או חוליא בלא קשר ע"ג פסול מדאוריי' כיון דבעינן גדיל [שם]:

(ז) יש אומרים שצריך לדקדק שיתלו הציצית לאורך הטלית דבעינן שיהיו נוטפות על הקרן גם יזהר שלא יהיו הציצית תלויין באלכסון על קרן זויות [שם]:

(ח) אם נפסקו חוטי הציצית קודם שהטילן בבגד מותר לקשור אותן וכן אם נפסק חוט מצד אחד אחר שהטילן בבגד אפי' לא נשתייר כדי עניבה וקשרו חשוב כאלו היה חוט שלם מתחלה כיון שבחוט אחד לא נפסל והרי נקשר קודם שנפסל ונעשה כחוט שלם ולכך אם אחר כך נפסק חוט אחד מן הצד השני כשר אפילו לא נשתייר כדי עניבה כיון שנקשר חוט הראשון קודם שנפסל נעשה כחוט שלם אבל אם נפסקו ב' חוטים משני צדדים ולא נשתייר כדי עניבה אין מועיל קשירה ופסול כיון שנקשר אחר שנפסל כללא דמלתא קשירה קודם שנפסל נעשה כחוט שלם ואחר שנפסל לא מהני קשירה משום תולמ"ה סי' י"ב]:

(ט) אם נפסקו קצת מהחוטין צריך שישאר עכ"פ שני חוטין שלמים משני צדדים שיהי' כ"א ארוך י"ב גודלין והשנים האחרים צריכין שישתייר כדי עניבה היינו שצריך לענוב חוט אחד הנפסק על כל החוטין ואם נפסקו שני חוטין ונשאר קצת משני צדדים ולא נשאר אפילו בצד אחד כדי עניבה ובשני הראשים יש כדי עניבה אין מצטרפין ולפ"ז אם דקדק בשעת עשיי' לתת סימן שלעולם יהיו הד' ראשים מצד א' של הקשר ואז אם נפסקו משני צדדים אם נשתייר כדי עניבה בצד אחד כשר ואם לאו פסול ואם לא דקדק אפי' נפסקו הב' ראשים מצד אחד אם לא נשתייר כדי עניבה פסול ואם נפסקו שלשה ראשים בין מצד אחד בין משני צדדים בין דקדק בין לא דקדק פסול [שם]

דין אם נודע לו בשוק שהציצית פסולין אם צריך

לפשוט

(א) אם נודע לו בשוק בשבת שנפסק לו אחד מן הציצית אפי' משל הטלית גדול א"צ לפשטו בשוק משום דגדול כבוד הבריות ובשבת כשהולך בבגד בלא ציצית אינו עובר כ"א איסור דרבנן משום דא"י להטיל בו ציצית בשבת וכן אין לאסור לצאת בו בשבת מחמת ששאר הציצית הוי ליה כמשאוי בשבת ואסור לו לילך בשוק ד"א משום מעביר ד"א ברה"ר דמ"מ בזמן הזה דאין לנו רה"ר רק כרמלית ולא הוי רק איסור דרבנן וכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ולכך אין צריך לפשטו אבל בחול אם נפסקו לו הציצית בשוק מטלית גדול צריך לפשטו אפילו בשוק משום דבחול עובר באיסור דאורייתא בשב וא"ת אם אינו מטיל בו ציצית וכבוד הבריות אינו דוחה איסור דאורייתא בשב וא"ת משום דלא הוי גנאי גדול כ"כ אבל אם נפסקו לו הציצית מן הטלית קטן בשוק אפי' בחול א"צ לפשטו בשוק משום דהוי גנאי גדול לפשוט הטלית קטן ובגנאי גדול דוחה כבוד הבריות אפי' איסור דאורייתא בשב וא"ת [סי' י"ג מ"א שם]: (ב) אם נפסקו לו הציצית כשהוא בבית המדרש ומתבייש לישב בלא טלית יכול ללבשו אפילו לכתחילה בשבת בלא ברכה משום גדול כבוד הבריות ובשבת אינו רק איסור דרבנן כנ"ל אבל בחול אסור ללבשו אבל אם לבש הטלית בבית הכנסת ואח"כ נודע לו שהוא פסול אפילו בחול אין צריך להסירו בבית הכנסת רק ימהר לילך לביתו כדי לפשטו אבל בשבת דאינו אלא איסור דרבנן א"צ למהר לילך לביתו [שם]: (ג) בחול אם נפסק הענף מן הציצית בבהכ"נ ונשאר הגדיל א"צ למהר לילך לביתו כי יש לסמוך על ר"י שמכשיר לעיל בנשאר כדי עניבה מן הגדיל ותיכף כשיבוא לביתו יפשטנו מעליו ויטיל בו ציצית [פ"מ א"א סי' י"ב ס"ק ז']: (ד) בחול אם אין ציצית מצויים כלל דינו כמו בשבת לכל הדינים המבוארים לעיל בסעיפים הנ"ל מ"א שם]: (ה) הרואה בחבירו בשוק או בבית המדרש שנפסקו לו הציצית לא יאמר לו עד שיגיע לביתו ואם אינו רוצה לילך לביתו תיכף יקראנו לבוא לביתו ויאמר לו שם שנפסקו הציצית כדי שיפשיטנו [שם]: (ו) אם ידע מאתמול שהטלית פסול ולא תיקנו אסור ללבשו אפילו בשבת אפילו היכא דשייכא כבוד הבריות [שם במ"א]

דין ציצית שעשאן גוי ואשה וקטן. ודין טלית שאולה

(א) ציצית שעשאן עכו"ם היינו שתלאן בבגד אפילו ישראל עומד ע"ג פסולים ואשה יש לכתחילה להחמיר שלא להניחה לתלות ציצית בבגד אבל בדיעבד כשר [סי' י"ד ומ"א שם] וכן קטן פחות מי"ג שנים דינו כאשה אבל אם הוא בן י"ג שנים ויום אחד אף שלא הביא עדיין שתי שערות אפילו לכתחילה אין להחמיר [פ"מ סי' י"ד]: (ב) הטיל ישראל בבגד ציצית בלא כוונה והוא בשבת שא"א להתירם ולחזור לקשרם או שנפסק אחד מן החוטין שאם יתירם יפסלו מלהחזירה להטילם מחדש אם אין ציצית אחרים מותר ללובשו דיש לסמוך על הרמב"ם שמכשיר וכן מותר לצאת בו בשבת בכרמלית אבל לא יברך עליו וכן אסור לצאת בו ברה"ר וכבר נתבאר דבזמן הזה אין לנו רה"ר [שם]: (ג) השואל מחבירו או השוכר טלית מצוייצת בודאי נתכוין חבירו להקנות לו הטלית כדי שיצא בו המצוה ומברך ודוקא אם שאלו כדי להתפלל