דרך החיים ה

ס"ח מ"ו]: (יח) לא יאמר פ' התמיד אלא ביום וכן כל הקרבנות לא יאמר בלילה דאינן קרבים אלא ביום [סי' א'] אבל פ' הכיור ופ' תרומת הדשן מותר לומר קודם אור היום [שם]: (יט) יש לומר פרשת התמיד וכן כל הקרבנות בעמידה דומיא דהקרבתן בעמידה [סי' מ"ח]: (כ) לא יאמר שום פסוק בע"פ רק כששגור בפי כל כמו ק"ש וברכת כהנים ופרשת התמיד אבל אם אינו שגור בפי כל אע"פ ששגור בפיו אסור ולכן יש ליזהר בזה כי כמה אנשים מוסיפין ואומרים כמה פרשיות השגורות בפיהם אף שאינן שגורות בפי הכל ואינו נכון [סי' מ"ט במ"א] וסומא רשאי לאמרו בע"פ [שם]

דיני ציצית

וברכותיה

(א) יתעטף בציצית מעומד ויברך מעומר על טלית גדול להתעטף בציצית ועל טלית קטן על מצות ציצית, ואותן המניחין הטלית מקופל סביב צוארן על כתפיהן לא יצאו י"ח. **(ע' באה"ט סי' י"ז ס"ק ד'.)** בחור לא יכסה ראשו בטלית אפי' ת"ח [מ"א סי' ח']:

(ב) צריך הפריד חוטי הציצית זה מזה קודם לבישה ולבדוק אם הם כשרים שלא נפסקו ואם הוא שעת הדחק כגון שהציבור מתפללין ואין לו פנאי לבדוק או שקורין אותו לעלות לתורה אם יודע שאתמול היו כשרים יכול להתעטף ולברך בלא בדיקה [שם[ ואין צריך בדיקה אלא פעם אחת ביום ואפילו לובשו שנית וחייב בברכה א"צ בדיקה [מ"א סי' י"ג ס"ק ה' א"ר סי' ח' ס"ק י"ג]:

(ג) מחזיר שתי ציציות מלפניו ושתים לאחריו כדי שיהא מסובב במצות [שם]:

(ד) אם לובש טלית קטן כשאין ידיו נקיות ילבשנו בלא ברכה וכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך על מצות ציצית או כשלובש טלית גדול יברך עליו ויכוין לפטור גם את זה ואז א"צ למשמש בציצית [שם]:

(ה) יכוין בהתעטפו שציונו הקב"ה להתעטף בציצית כדי שזכור כל מצותיו לעשותם [שם]:

(ו) הציצית יהיו מבחוץ ולא תחובין בכנף והולכין בין העכו"ם יוצאין בתחובין רק בשעת הברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד"א [שם במ"א]:

(ז) נוהגין לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו [שם]:

(ח) אם לובש כמה ד' כנפות בלי הפסק והיה דעתו על כולם לא יברך אלא ברכה אחת ואם שח ביניהם אפילו שלא מענין לבישה א"צ לברך [מ"א ס"ק י"ד]. ואם הפסיק הרבה צריך לברך משום היסח הדעת ולכתחילה לא יפסיק בשיחה ושתיקה ודאי לא הוי הפסק אם לא שהסיח דעתו ואפי' אם פשט הראשון קודם שלבש השני א"צ לברך כיון שהיה דעתו מתחלה על כולם ואם לא היה דעתו מתחלה על כולם והביאו לפניו אפי' בשעה שעדיין לבוש בטליתות שבירך עליהן או שהיו לפניו טליתות שבירך עליהן בשעה שהביאו צריך לברך [מ"א א"ר שם]:

(ט) אם בירך על טלית קטן על מצות ותיכף רוצה ללבוש הטלית גדול אם נתכוין בפירוש לפטור גם הטלית גדול בעל מצות א"צ לחזור ולברך על טלית גדול אבל בסתם צריך לחזור ולברך על טלית גדול [פ"מ]:

(י) אם לבש טלית קטן ובירך עליו והלך בבית זה למקום אחר בתוך הבית אפי' מחדר לחדר לא חשיב הפסק וא"צ לברך כשלובש טלית גדול כשהי' דעתו מתחילה עליו בשעת ברכה אבל אם הלך מביתו אפילו חזר למקומו צריך לברך דשימי מקום הוי הפסק כיון דהוי ב' מצות הוי שינוי מקום הפסק] [מ"א]:

(יא) אם פשט טליתו ויצא לחוץ והיה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד אין צריך לחזור ולברך [משום דבטלית אחד לא הוי שינוי מקום הפסק דהוי כחוזר למצותו כמו ביצא מסוכה וחזר] אבל אם לא הי' דעתו לחזור ולהתעטף מיד צריך לחזור ולברך ואם הסיר הטלית סתם וחזר ונתעטף מיד אז אם נשאר עליו טלית קטן א"צ לחזור ולברך ואם לאו צריך לחזור ולברך כשמתעטף (מ"א וא"ר]:

(יב) אם נפל טליתו שלא במתכוין מעל כל הגוף אפילו אם נשאר בידו צריך לברך שנית כשמתעטף בו דאזדא לי' מצותו אבל אם נשאר עוד אפי' על מקצת גופו א"צ לברך שנית [מ"א דלא כט"ז] [והטעם כיון דבודאי אסור לכסות אפי' מקצת גופו בטלית של ד' כנפות בלא ציצית והוי כעוסק עדיין בחיוב כנלפענ"ד]:

(יג) הלן בטליתו בלילה או שלובש קודם אור היום כשיאיר היום א"צ לברך וטוב לפטור אותו בטלית גדול [שם]:

(יד) נתכסה בבגד שתייב בציצית ולא הטיל בו ציצית ביטל מצות ציצית

דין בגדים שחייבין בציצית ומקום

הציצית

(א) בגד של צמר רחלים או של פשתן חייב בציצית מדאורייתא ומשאר מינים או צמר של רחל בת עז י"א דחייב מדאורייתא וי"א דאינו חייב רק מדרבנן ואם טרף צמר ושאר מינים אזלינן בתר הרוב והילכתא דאפילו בגדים של שאר מינים חייבין מדאורייתא [סי' ט"ו]: (ב) ציצית של צמר ופשתן פוטרין בכל המינים חוץ מצמר לפשתן או להיפך משום כלאים והמנהג שלא לעשות ציצית של פשתן כלל אפילו בשאר מינים משום דגזרינן שיש מין של צמר רחלים שדומה למשי ויבא לעשות בו ציצית של פשתן שיסבור שהוא משי ויהי' כלאים [שם במ"א ס"ק ב']: (ג) ציצית של שאר מינין אינן פוטרין אלא במינן כגון משי למשי וראוי שלא לברך רק על טלית של צמר וציצית של צמר ונהגו עלמא לעשות ציצית של צמר אפי' לטלית של משי [שם במ"א]: (ד) אם הטיל בטלית של שאר מינים קצת ציצית ממינו וקצת מצמר או פשתן יש להסתפק אם יצא. טלית שהשתי של צמר והערב של משי יטיל ציצית של צמר ולא של משי וראוי שהברכה יהי' על הטלית קטן של צמר [שם במ"א]: (ה) עושין הציצית רק לבנים ואין לשנות ואף בבגדים הצבועים שם]: (ו) אף שראוי שלא לעשות הטלית רק של צמר מ"מ אם א"א לו בטלית אחר רק בשל פשתן יעשה עלית פשתן וציצית פשתן ולא יבטל מצות ציצית והמ"א כתב שיעשה הכנף של עור ויעשה בטלית ציצית של צמר [שם[: (ז) טלית שאין לה ד' כנפות פטורה יש לה יותר חייב לעשות לה ציצית בד' כנפות המרוחקין ולכתחילה לא יעשה עלית כזה כי יש פוטרין ולכך באותן הטליתות קטנים שיש להן בית הצואר פתוח עד רובו והרי יש לה יותר מד' כנפות יש לעשות הכנפות היתירות עגולים [סי' י']: (ח) יש לה ד' כנפות וחתך כנף א' או ב' באלכסון שנעשתה בת ה' או בת ו' חייבת ויעשה הציצית בהכנפות המרוחקין [שם]: (ט) טלית של בגד וכנפות של עור חייבת וכן אם רובה בגד ומיעוטה עור חייבת ולהיפך פטורה דאזלינן בתר עיקר ורוב הבגד וכן אם למעלה בגד ותחתיו עור חייבת ולהיפר פטורה דהתחתון טפל למה שלמעלה [שם]: (י) יש לה ג' כנפות וקשר בהם ציצית ואפי' קשר אחד ואח"כ עשה לה כנף ד' והטיל בו ציצית צריך להתיר הג' ציצית שעשה בפיסול משום תולמ"ה אבל הציצית שעשה בכנף הד' א"צ להתיר כיון שנעשה בהכשר ואין פסול הראשונים פוסלין אותה [שם במ"א]: (יא) מלבושים שהם פתוחים מן הצדדים למטה ויש להם ד' כנפות לצד מטה ולמעלה הם סתומים אם רובו סתום פטורה ואם עשה בו ציצית ואח"כ פתח בו רובו פסולים משום תולמ"ה ואם רובו פתוח חייב והנקבים שמכניסין בהם הידים מצטרפין לרוב ולכך אפי' אם בסוף רק מיעוט בגד פתוח ועם הפתיחה שבמקום הכנסת הודים רוב פתוח כשר ויוצא בו [א"ר שם] מחצה על מחצה חייב ואין יוצאין בו בשבת והוא הדין דאין מברכין עליו [שם]: (יב) כל המלבושים שאין עשוין שיהיו הב' ציצית לפניו וב' לאחריו כגון [קאפטינוס] שלנו שב' כנפות הם סמוך לארץ ושנים הם אצל הצואר וכיוצא בו פטורים מציצית ולכתחלה יעשה קרן אחת עגולה ואם