דרך החיים נד

לפניה ולאחריה [דהוי כאלו לא קראו כלל ועוד די"א דדבר תורה הוא] ואם דילג פ"א בפ' פרה א"צ לחזור ולקרות (שם):

ו בפ' המועדים שקורין חמשה גברי וטעה וקרא הרביעי עד סמוך לפרשה עד שלא שייר רק ב"פ וכאן ל"ש שיקרא ג"פ מפרשה שניה הואיל וסליק ענינא לכן יתחיל החמישי מפסוק שכבר קרא הרביעי עם השנים הנשארים (סי' קל"ח במ"א) ואם קרא כולה לרביעי לא יאמר הקדיש רק יקרא בהס"ת השניה שהוציאו למפטיר ויהיה מפטיר ויעלה למנין ולא יאמר קדיש רק לאחר קריאת המפטיר וברכותיה [כן משמע מלשון התוס' ואגודה שהביאו המ"א] וטעמא דדוקא בפרי החג קורא מה שקרא לראשון הואיל וא"א אבל בי"ט שאפשר במפטיר שיעלה למנין כמו בשבת שיתבאר לקמן:

ז וכן אם אירע בשבת שקראו לששי מה שצריך השביעי לקרות לא יאמרו קדיש רק יקרא להשביעי ויהיה מפטיר ואחר ברכת הפטרה יאמרו קדיש (עי' סי' רפ"ב סעי' ה' ו'):

ח אם קרא בי"ט לשלישי מה שצריך לקרות לרביעי ולחמישי יעלה עוד אחר ויקרא עוד הפעם מה שקראו כבר ג"פ או יותר עד סוף הענין והחמישי יקרא בס"ת שניה ויהיה מפטיר כנ"ל (ע' ססי' קל"ז):

ט ובחוהמ"ס אם ביום א' דחוה"מ קרא הלוי וביום השלישי וביום הרביעי יקרא להשלישי וביום החמישי והרביעי יקרא וביום השני וביום השלישי ספיקא דיומא כן מוכח מדברי מהרש"א הביאו א"ר שם]:

י אם טעה בשבת חוה"מ דסוכות במפטיר וקרא ביום ראשון דחוה"מ וביום השני ולא וביום השלישי צריך לחזור ולהוציא הס"ת לקרות וביום השלישי בברכה לפני' ולאחרי' אבל אם קרא וביום השלישי ולא קרא וביום השני א"צ לחזור ולברך רק יקרא בלא ברכה (וטעמא דבקיאין אנו בקביע' דירחא ואם לא קרא וביום השלישי הוי כאלו לא קרא כלל חובת היוה משא"כ אם לא קרא וביום השני) (שם) וה"ה בשאר ימים כה"ג. כלל הדבר אם דלגו כל חובת היום וקראו ענין אחר צריך לחזור ולקרות ולברך אבל אם לא דלגו כל חובת היום רק מקצתו א"צ לחזור ולברך וכמו שנתבאר ואם חל יום א' דחוהמ"ס בחול אם לא קרא אחד מהקרואים ביום השני רק וביום השלישי די בזה כנ"ל (סי' קל"ז ופ"מ שם):

יא במחזורים נדפס בטעות לקרות בשמיני עצרת כל הבכור כשחל בחול וזה טעות שלכתחילה אנו נוהגין לקרות עשר תעשר אפי' בחול (מ"א סי' תרס"ח) רק באחרון של פסח נוהגין כן שאם חל בחול מתחילין כל הבכור אמנם בדיעבד גם בש"ע אם כבר בירך אדעתא לקרות כל הבכור א"צ לחזור (דהא הב"י פסק כן לכתחילה עכ"פ בדיעבד א"צ לחזור וברכה לבטלה כדיעבד דמי) (ועיין פוסקים ס"ס תרפ"ד ובט"ז שם):

יב בחנוכה אם טעה וקרא ביום ראשון ביום השני או וביום השלישי וכדומה יצא בדיעבד (פ"מ במ"ז סי' ק"מ בשם ת"ש ע"ש):

יג ר"ח של חנוכה דקי"ל דקורא מתחלה ג"ג בשל ר"ח והרביעי בחנוכה אם טעה וקרא גם לרביעי בר"ח אם לא הוציא רק ס"ת אחת א"צ שוב להוציא ואפי' נזכר בתוך הקריאה גומר ומברך וא"צ לגלול הס"ת לקרות בשל חנוכה אבל אם כבר הוציא אחרת צריך לקרות לחמישי בספר הב' של חנוכה משום פגמא של ס"ת וקדיש יאמר לאחר קריאת החמישי ואם אמר לאחר הרביעי לא יאמר לאחר החמישי (ס"ס תרפ"ד):

יד אם טעה והתחיל בשל חנוכה להכהן (והתחלה לא הוי עד בא"י) גומר הקריאה בשל חנוכה ואח"כ קורא בשל ר"ח שלשה (ט"ז ס"ס הנ"ל ומ"א ס"ס ק"מ) ואין לחוש לפגמת הכהנים משום הנכנסין כמ"ש הרשב"א הביאו המ"א סי' קל"ה ע"ש סקי"א ועמש"ל:

טו קרא וטעה אפי' בניקוד אות אחת או בדיקדוק אות לכתחלה גוערין בו ובדיעבד יצא (א"ר קמ"ב):

טז בישובים שיש מנין ואין מי שיודע לקרות בתודה בניגון יקראו בתורה כהלכתה בברכה בלא ניגון (א"ר שם)

דין אם נמצא טעות בספר תורה

א אם נמצא טעות בספר תורה באופן שיתבאר אי"ה לקמן שהוא טעות גמור המנהג שאם נמצא הטעות בין גברא לגברא טרם שהתחיל העולה לברך את השם (אף שכבר אמר ברכו אם לא אמר עדיין בא"י) צריך להוציא אחרת ולהתחיל במקום שפסקו ולהשלים מנין הקרואים והעולין כבר בס"ת הפסול עולין למנין הקרואים ואם אפשר לקרות ז' קרואים ממקום שפסקו עד סוף הסדרה ודאי ראוי ונכון להוציא נפשו מפלוגתא בכל מה דאפשר וכבר נהגו להוסיף הרבה אמנם אם נמצא הטעות באמצע הקריאה או לאחר שאמר בא"י יקרא בספר הלז לאחר שנמצא הפסול בו עד ג"פ ויברך לאחריה ואם הוא ב"פ סמוך לפ' יקרא עד הפרשה כיון שאין משיירין בפ' פחות מג"פ והטעות יקרא על פה ואח"כ יוציא ס"ת אחרת להשלים מנין הקרואים וה"ה שלא יפסיק באמצע פסוק ובהנך שנתבאר לעיל (בסדר הקריאה מסעיף ח' עד סעיף י"ג) שאין מפסיקין בהם כגון לסיים בדבר רע וכה"ג (עי' סי' קמ"ג ובא"ר): ב נוהגין שלא להוציא ס"ת אחרת למפטיר ואותן הנוהגין כן יש לנהוג כך שאם נמצא הטעות טרם שאמרו קדיש וכבר קראו כל הסדרה יהיה אותו האחרון מפטיר ולא יקרא עוד הפעם וכן אם נמצא הטעות באמצע קריאת השביעי יגמור כל הסדרה עם זה והוא יהיה מפטיר בנביאים ויאמרו קדיש לאחר ברכת הפטרה אך אם לא נמצא הטעות עד אחר אמירת הקדיש יקרא המפטיר ג"פ בלא ברכה ויפטיר בנביאים ולא יאמרו קדיש עוד הפעם לאחר ההפטרה אבל אין לסמוך על קריאת האחרון ולא יקרא כלל ג"פ דכיון שכבר אמרו קדיש איכא למיחש משום הנכנסין לבל יאמרו דהמפטיר בנביא אינו קורא בתורה וסי' קמ"ג וסי' רפ"ב עיין היטב בט"ז ובמ"א): ג אם נמצא הטעות במפטיר של חובת היום כמו במועדים וכדומה אם נמצא הטעות קודם שהתחיל לברך מוציאין אחרת ואם לאחר שהתחילו נמצא הטעות דינו כמו שנתבאר לעיל בסעיף א' ורמ"א יו"ד סי' רע"ט): ד יום שמוציאין ב' ס"ת ונמצא טעות בראשון אין לוקחין השני שהוציא לקרות בה רק מוציאין מיד אחרת ובהשני' קורא למפטיר כמו באם לא נמצא הטעות (א"ר סי' ק"מ בשם הרא"ה) וה"ה ביום שמוציאין ג' ונמצא טעות בראשונה (פ"מ ס"ס קמ"ג): ה ואם נמצא בס"ת טעות גמור כפי שיתבאר לקמן ואין שם ס"ת אחרת זולת זו ממרין זי"ן קרואים ומברכין לפניה ולאחריה רק המפטיר יהיה השביעי והקדיש יאמרו אחר ההפטרה (מ"א סי' רפ"ב) ואין מוסיפין על ז' אמנם אם לא הוציאו לא יוציאו אפילו לחובת היום. אך אם חומש א' פסול בהס"ת מותר לקרות בשארי חומשין בהס"ת שכשרין (סי' קמ"ג)

על איזה טעות מוציאין אחרת ועל איזו אין מוציאין

א הא דמוציאין אחרת על טעות היינו אם נמצא טעות גמור שיתבאר לקמן אבל חסירות ויתרות אין מוציאין ודוקא תיבה שנמצא פעם אחד בתנ"ך חסר או מלא וקריאתן שוה בין שהוא מלא בין חסר כמו אבותך. אבתך. או טובות טבת. דנמצא פעמים מלא ופעמים חסר ונקרא בשוה וגם הענין שוה וכן אם נמצא אלה חסר ו' ג"כ אין להוציא אחרת דנמצא לפעמים חסר בפ' האזינו ובדניאל עיין במסורה (ואם נמצא רחבה במקום רחבו אע"פ שיכול לקרות רחב"ה בחולם כמו אהל"ה בחולם מ"מ צריך להוציא אחרת דהוי טעות גמור תשו' מהר"מ לובלין הביאו המ"א סי' קמ"ג) אמנם אם הקריאה נשתנה כמו בפ' תולדות כתיב תומם חסר א אם נמצא תואמים מלא פסול שנשתנה לשון הקריאה [וצריך להוציא אחרת] דבכ"מ דכתיב תואמים באלף יקרא בחטף פתח משא"כ תומים והוי שינוי לשון הקריאה ומוציאין אחרת