דרך החיים נג

פתוחה לסתומה ואם כבר בירך אחר שסיים פחות מג"פ סמוך לפרשה הקורא אחריו א"צ להתחיל מפסוק שלפניו רק לתחיל ממקום שפסק הראשון ויקרא עוד ג' פסוקים בפרשה שני' (סי' קל"ח מ"א ועיין ט"ז סימן תכ"ג ועי' א"ר): ופרשה שאין בה אלא ב' פסוקים מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם (שם): ה אם יש פסקא באמצע פסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה. וכן לא יסיים הראשון שני פסוקים שלאחר הפרשה דא"כ יתחיל הב' ב' פסוקים סמוך לפ' ואסור לעשות כן וכן במפטיר אם היה באחרונה רק פ' של ה' פסוקים צריך לקרות כל הפרשה שלא יתחיל ב' פסוקים סמוך לפ' (מ"א שם) ומ"מ בדיעבד אם קרא רק שלשה פסוקים אע"פ שלא בירך עדיין ברכה אחרונה יצא וא"צ להתחיל שוב פעם שנית: ו בשבת שקורין ב' סדרות יש לחבר הסדרות למי שעולה לקרות לשני שיהיה חצי ממנין הקרואים (דהיינו ז' ואין נחשבין מה שמוסיפין) בכל הסדרה: ז לכתחילה אין לקרות לשני מה שקרא הראשון אבל אם כבר התחיל השני לקרות מה שקראו לראשון אם הוסיף שלשה פסוקים או אפי' שנים במקום דלא אפשר עולה למנין ואם לאו אינו עולה למנין חוץ מפרי החג בחוהמ"ס דא"א (סימן קל"ז): ח יכוין להתחיל תמיד לקרות בדבר טוב ולסיים בדבר טוב וטובת עכו"ם מה שנעשה טובה להן לא מקרי טובה וה"ה רעות עכו"ם (סי' קל"ח מ"א) וה"ה שלא לסיים במי שעשה מעשה רע (שם במ"א): ט קללות שבת"כ ושבמשנה תורה אין מפסיקין ביניהם ויתחיל פסוק אחד מקודם אך למען שלא יתחיל בפ' פחות משלשה פסוקים צריך שיתחיל שלשה פסוקים סמוך קללות ולבסוף צריך גם כן לקרות פסוק אחד אחר הקללות אך יראה שלא לסיים סמוך לפ' פחות משלשה פסוקים וכן שלא להתחיל בפרש' פחות משלשה פסוקים כנ"ל (סי' תכ"ח): י במקום שנוהגין שהרב אב"ד יהיה שלישי אפי' בפ' בחקותי וא"כ שוב לא ישאר להתחיל ג"פ מקודם לקרות התוכחה יש להתחיל עוד הפעם ג"פ לקרות למפרע אך נכון הדבר שהרב ימחול על כבודו ויהיה רביעי במקום שאין מנהג בזה (ע"ש): יא פ' האזינו מחלקין פרשיותיה בשבת שחרית בדרך זה האזינו. זכור. ירכיבהו. וירא. לולא כעס. כי ידין. וסי' הזי"ו ל"ך כן מהגין במדינות אלו ויש נוהגין במקום לולא כעס. כי ידין. לו חכמו. כי אשא. ואפי' יש חיובים אין לשנות רק יכול להוסיף עוד אחד עד לבסוף הסדרה אבל במנחה של שבת ובב' וה' אין להקפיד (סי' תכ"ח ע"ש בא"ר): יב ח' פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא כולן (שם) וכן מ"ב מסעות שבאלה מסעי אין להפסיק בהם וכן בשירת הים ועשרת הדברות (שם ועיין א"ר סי' קמ"ג ס"ק י'): יג בין גברא לגברא צריך לגלול הס"ת וא"צ לכסותה במעיל שלה וקודם מפטיר שאומרין קדיש ויש זמן ארוך צריך לכפותה במעיל וכן בכ"מ שיש זמן ארוך כגון שמזמרין לחתן וכיוצא יש לכסותה (סי' קל"ט וע"ש א"ר): יד ביוה"כ אין להוסיף על מנין הקרואים אפי' כשחל בשבת כמו בי"ט (מ"א סי' רפ"ב)

דין האיך יתנהג אם טעה בקריאה (סי' קל"ז)

א בב' וה' ובמנחה בשבת שאין קורין רק ג' גברי צריך לקרות יו"ד פסוקים וידבר הוא מן המנין ולכל א' וא' שעולה צריך לקרות לו ג"פ ולקורא השלישי קורין ד' פסוקים ובדיעבד אם לא קרא לכולן רק ט' פ' יצא ואם קרא ח' פסוקים אף שקרא לכ"א ג"פ דהיינו שא' קרא פסוק א' למפרע לא יצא (דלא כמ"א וע' א"ר ופ"מ סי' קל"ז) ונראה דיקרא להשלישי פעם שנית אף שהשלישי קרא כדינא רק שהשני קרא פ"א למפרע מ"מ נ"ל דהג' יקרא עוד הפעם ג"פ להלן כיון דלמנין הקרואים ודאי עולה אף כשקרא פ"א כנ"ל כמבואר שם סי' קל"ז רק שחיסר מהקריאה לכן סגי כשישלים השלישי סכום הפסוקים ואין לקרות להשני כי רוב פעמים הוא לוי ול"ש לקרותו אחר ישראל וגם לאחר אין לקרות כי אין להוסיף על מנין הקרואים בחול לכן יקרא השלישי שעלה להשלים הקריאה ויברך לפניה ולאחריה:

ב אם קרא לאחד רק ב"פ וכבר בירך ברכה אחרונה צריך לחזור ולקרות ויברך ברכה לפניה ולאחריה דברכה אחרונה שבירך תחילה הוי כהיסח הדעת וצריך להתחיל גם ברכו (א"ר ומ"א שם דלא כט"ז ופ"מ סימן ק"מ ס"ק ג') ויקרא השני פסוקים שקרא תחלה ועוד פ"א עמו ואם קרה זה בהשלישי שלא קרא רק ב"פ ושנים שלפניו לא קראו רק ג' צריך השלישי לקרות אותן ב"פ שקרא ועוד ב"פ עמהם כדי להיות יו"ד פסוקים (א"ר ס"ק ג') ואם קרה זה בכהן שלא קרא רק ב"פ וכבר קרא אחריו לוי ומכר אח"כ אז הדין כך אם לא בירך הלוי עדיין ואף שאמר ברכו הוי כלא התחיל אזי יקרא הכהן מתחילה כנ"ל ויברך ברכה ראשונה ואחרונה והלוי ימתין על העמוד ואח"ז יקרא הלוי ויברך לפניה ולאחריה (א"ר דלא כט"ז) אמנם אם בירך הלוי ואז נזכר שטעה הכהן שלא קרא רק ב"פ יתחיל הלוי ממקום שפסק הכהן היינו אחר הב"פ ויקרא מכאן ולהלן ג"פ ולא יקרא שוב הב"פ הראשונים שקרא הכהן דבחול כשר אם חיסר מהתחלת הפרשה ואם יקרא אותן הב"פ יהיה פגם להכהנים הנמצאים שם שיקרא הלוי מראש הספר ואחר הלוי יקרא שני ישראלים להשלים מנין הקרואים וכ"ז אם טעה בכהן אבל אם קרה זה בלוי שטעה ולא קרא רק ב"פ וקרא לישראל ובירך אזי יתחיל הישראל ממקום שפסק הכהן ויקרא אותן ב"פ שקרא הלוי ועוד פ"א עמו ואחריו עוד ישראל להשלים מנין הקרואים ואם גם הישראל לא קרא אותן הב"פ והתחיל ממקום שפסק הלוי ישראל השני שקורא אחריו יתחיל מאותן הב"פ ויקרא גם מה שקרא ישראל הא' ויוסיף עוד ג"פ אבל אם הראשון היה ישראל וכבר קראוהו לשני ובירך יתחיל השני מראש הפרשה ויקרא כדינא וישראל הא' ימתין על העמוד ויקרא אחר ישראל הב' (ולא לקרות לישראל אחר דבחול אין להוסיף על ג') ואחריו עוד ישראל להשלים מנין הג' והיינו היכא שאין שם כהנים ולוים לכן אין כאן פגם אם יקרא ישראל הב' מראש הפרשה:

ג ובשבת בשחרית אם קרה זה בכהן מתחיל הלוי ממקום שפסק הכהן שלא יהא פגם לכהן ואין הכהן עולה למנין וצריך לקרות ז' גברי לבד ממנו ואם אירע בלוי או אצל שאר הקרואים יקרא לאחר אותן הב"פ וגם עוד שלשה פסוקים ואפי' אח"ז לא יקרא שוב לאותו האיש שקרא הב"פ ואינו עולה למנין הקרואים כלל וצריך לקרות ז' לבד ממנו כיון דבשבת מותר להוסיף על ז' ואם דילג הכהן פ"א אף שקרא ג"פ ובירך יקרא אח"כ הלוי מראש אותו הפסוק המדולג ושאר הפסוקים שאחר אותו הפסוק המדולג שכבר קרא הכהן ועוד ג"פ ואח"כ ישראל ואם קרה זאת בלוי שדילג פ"א יקרא אח"כ הישראל הג' ממקום שפסק הכהן ומשלים עד י' פסוקים ואם קראו הכל וברכו ואפי' החזירו הס"ת להיכל מ"מ צריך לקרות אותו הישראל שקרא כבר ויתחיל מראש ויקרא עשרה פסוקים על שטתן כסדר עם ברכה ראשונה ואחרונה אכן זה דוקא אם לא קראו בין הכל רק תשעה פסוקים ודלגו פ"א אז צריך לחזור ולקרות אבל אם קראו יו"ד פסוקים חוץ פסוק המדולג א"צ בדיעבד לחזור ולקרות ובכ"ז אין חילוק בין דילג פ"א או אפי' תיבה אחת הכל דינו כנ"ל וזה דוקא אם קרה כן בב' וה' בחול או במנחה בשבת:

ד אבל בשבת בשחרית אם קרה זאת שדילג פ"א או תיבה אחת וכבר קראו ז' גברי והכניסו הס"ת להיכל מ"מ יחזרו ויוציאו הס"ת ויקראו לא' פסוק זה המדולג ועוד שני פסוקים עמו ויברך לפניה ולאחריה א פרשת המועדים או של ר"ח וחנוכה אם דילג בהם דינם כמו בב' וה' ובמנחה כיון דכבר קראו בשבתות שלהם וכן בפ' המוספין של מועד ואם פסק בפ' פרה בולגר הגר בתוכם צריך לחזור ולקרות ולברך לפניה ולאחריה אפי' לא גלל הס"ת (א"ר דלא כט"ז) וכ"ש כשגלל הס"ת צריך לחזור ולקרות ולברך