דרך החיים נב

בשביעי מותר לקרותן בששי ובשביעי (א"ר שם): טז מי שהוא עור או פסח אין לקרות לו בפ' עורת או שבור וכן בכל כיוצא בזה שלא יתבייש וכן אין לקרות למי שחשוד על העריות בפ' עריות ומיהו הנ"מ חשוד אבל אם ברור הוא שבא על העריות אם אינו איש אלם שיש לחוש לתגר ועדיין לא שב בתשובה אדרבה יש לקרותו בכדי שיתבייש וישוב בתשובה (א"ר ס"ס קל"ה)

דין אם אין שם כהן ולוי ואח"כ בא ושאר דיניו

א אם אין שם כהן בביהכ"נ קורין לישראל או ללוי במקום כהן וכשקורין אותו קורין אותו יעמוד ר' פב"פ ישראל או לוי במקום כהן ואם אין לוי בביהכ"נ קורין להכהן שקרא ראשון במקום לוי אבל לא לכהן אחר מפני פגמו של ראשון וכשקורין ישראל במקום כהן לא יקרא אחריו לוי (סי' קל"ה): ב אם נכנס הכהן לביהכ"נ אחר שהתחיל הישראל ברכת התורה אינו פוסק ויקרא הישראל ועולה למנין ולא הוי התחלה עד שיאמר בא"י אבל ברכו לא הוי התחלה וקורין לכהן וחוזר לומר ברכו (א"ר ופ"מ סי' ק"מ) ויעמוד הישראל בתיבה עד שישלים הכהן ולוי ואז יקראוהו וכן הדין כשלא היו יודעין אם יש כהן בבהכ"נ וקראו ללוי או לישראל וכן הדין בלוי ג"כ אם כבר התחיל הכהן לקרות במקום לוי ואח"כ בא הלוי כנ"ל רק אם עדיין לא התחיל הכהן הברכה וצריך לקרות הלוי אין צריך הכהן שימתין שיקראוהו עוד הפעם כנ"ל בישראל הואיל וכבר קרא ראשון וליכא בושה (אחרונים שם): ג משלישי ואילך אין לקרות כהן או לוי רק לאחרון או למפטיר בשבת כיון שכבר קראו ז' גברי. כהן אחד לאחרון וכהן אחר למפטיר מותר ובתענית אפילו למפטיר אין לקרות כהן או לוי כיון שהמפטיר הוא ממנין הקרואים בתענית (שם): ד ואם קראו לכהן או ללוי באמצע המנין יעלה אחר במקומו והוא ימתין אצל התיבה ויעלה למפטיר או לאחרון לאחר מנין הקרואים (א"ר): ה אם קרא החזן לכהן או ללוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעלה מעצמו אבל בנו יכול לקרות אבל אביו אסור אבל אם קראו לישראל ואינו שם יכול לקרות לאחר בשמו דבישראל ליכא פגמא וכן בכהן ולוי אם קראוהו לעלות לאחרון או למפטיר ואינם שם מותר לקרות לאחר בשמו (שם): ו ש"ץ או הסגן אם הוא כהן מותר לקרוא לכהן אחר

הנהגת העולה לקרות לספר תורה ודיני ברכת התורה

א העולה למגדל עולה בדרך קצרה לו וירד מהמגדל בדרך ארוכה אליו ואם ב' הדרכים שוים עולה בדרך הימין לו וירד בהדרך השני והמנהג שלא לירד עד שיתחיל הב' שעלה אחריו הברכה והמדקדקים חוששין שבדרך הליכה לא ישמעו הקריאה לכן ממתינים עד שיסיים השני הקריאה ויורדים בין גברא לגברא (מ"א ס"ס קמ"א):

ב הקורא בתורה צריך לאחוז בס"ת בשעת הברכה וגם בשעת הקריאה יש לאחוז בעמודים (מ"א סימן קל"ט וט"ז סי' קמ"ז וכן הוא בטור) ומי שנוהג לאחוז בעמודי הס"ת ערום אין למחות בידו (עיין מ"א ושאר אחרונים שם סי' קמ"ז ועיין נ"ב ח"א סי' י"ז) ומי שנוהג לאחוז בס"ת עצמו בשעת הברכה אסור לאחוז ערום בלא מטפחת ואפי' נטל ידיו (שם סי' קמ"ז):

ג יש נוהגים לגלול הס"ת בשעת הברכה ויש נוהגין שלא לגלול בשעת הברכה ומי שנוהג כן לא יביט בס"ת בשעת הברכה רק מקודם יראה הפסוק שצריך להתחיל ואח"כ לא יביט בפנים (סי' קל"ט ועיי"ש א"ר):

ד יאמר ברכו והברכות בקו"ר כדי שישמעו העם ויענו אמן והאומר בלחש טועה (סי' קל"ט):

ה אם טעה בבה"ת ופתח אשר נתן לנו במקום אשר בחר בנו אם נזכר קודם שאמר השם מהחתימה (דהיינו נותן התורה) יתחיל מאשר בחר בנו ואם כבר אמר בא"י אף שעדיין לא אמר נותן התורה יסיים אותה הברכה ולאחר הקריאה יאמר אשר בחר בנו (מ"א סי' קל"ט):

ו ואם אמר ברכה הראשונה כראוי ובברכה השניה טעה והתחיל אשר בחר בנו אם נזכר טרם אמרו בא"י נותן התורה יתחיל מאשר נתן לנו אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר בא"י נותן התורה יתחיל עוד הפעם מתחלת הברכה ואם נזכר לאחר בא"י קודם נותן התורה יאמר מיד אמ"ה אשר נתן לנו כו' עמש"ל בדיני ברכת יוצר:

ז העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות בתורה ובירך על התורה והתחיל לקרות או לא התחיל ועיין סי' תרפ"ד בט"ז) והזכירו שפרשה אחרת צריך לקרות וגללו הס"ת למקום הצריך המנהג לברך פעם שנית (כן העיד הפ"מ דדימו הפוסקים ללקח תורמוס ונפל מידו צריך לברך על השני פעם אחרת כמבואר בסי' ר"ז) ולפ"ז אם קראו בר"ח לפ' ר"ח והראו לו למקום שסברו שהפרשת ר"ח הוא במקום זה ואינו במקום זה וגללו למקום שהוא שם ג"כ צריך לברך דדמי ללקח כוס שסבור שהוא יין ונמצא מים אף שהי' יין לפניו צריך לברך (וע' סי' ר"ט ובד"מ שם דדימו לתורמוס הנ"ל ה"נ לא היה דעתו רק על מה שפתוח לפניו כמ"ש הט"ז דלא כפ"מ) אמנם אם אין צריך לגלול הס"ת רק שהראוהו למעלה והוא למטה אפי' בעמוד הב' א"צ לברך דמסתמא דעתו על כל מה שפתוח לפניו (ט"ז וא"ר שם) ומה שנוהגין קצת ההמון לחלק בין עמוד זה לעמוד אחר לא מסתבר דאם בירך בעמוד זה ואפשר שיקרא לפניו גם בעמוד השני דעתו אכולה א"כ מה לי עמוד זה לעמוד הב') (סי' ק"מ ע"ש בט"ז ופ"מ):

ח אסור להפסיק בין ברכה לקריאה ואפי' בשתיקה אסור לכתחילה רק ימהר לקרות כל מה דאפשר לסי' ר"ו במ"א ס"ק ד') ואפילו מענין הקריאה אסור לכתחילה (עיין סי' קס"ז) ואפילו בד"ת ובלה"ק (ע' מ"א סי' ר"ו):

ט ואם שח בנתיים שלא מענין הקריאה אפי' פחות מכדי דיבור צריך לחזור ולברך (סי' ר"י בא"ר):

י והנ"מ שסח קודם שהתחיל לקרות אבל אם כבר התחיל לקרות בין שקרא ג' פסוקים בין שלא קרא ג"פ א"צ לברך פעם שנית ואפי' גלל הס"ת והסיח דעתו (סי' ק"מ):

יא כל מקום שצריך לחזור ולברך צ"ל בשכמל"ו על שהוציא ש"ש לבטלה ואם נזכר קודם שאמר אמ"ה ונזכר שבמקום אחר הוא וצריך לחזור ולומר בא"י יסיים ויאמר למדני חוקיך שיהא נראה כקורא הפסוק (עי' סי' ר"ו):

יב כ"מ שצריך לברך פעם שנית א"צ לברך רק ברכת אשר בחר בנו אבל ברכו א"צ לומר עוד הפעם (ע' א"ר סי' ק"מ):

יג אם בירך בה"ת בבוקר ותיכף קראוהו לעלות לס"ת יאמר פסוק אחד כמו יברכך וכה"ג ואח"כ יברך שנית (סי' קל"ט):

יד גם העולה צרין לקרות עם הש"ץ ונכון שיקרא בנחת ולא ישמיע לאזניו אמנם גם אם משמיע לאזניו ליכא למיחש אבל לא יקרא בקול רם דתרי קלא לא מישתמעי (סי' קמ"א):

טו צריך לכתחילה לקרות מעומד (וע"ל ריש ה' קה"ת סי' ד' ע"ש)

דיני וסדר הקריאה וכמה יקרא

א אין קורין בפחות מעשרה וכמו שנתבאר לעיל אצל דיני קדיש בעשרה (סי' קמ"ג): ב התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן אם התחיל הברכה דהיינו בא"י יגמור כולה וקורין לעלות כמה אנשים שצריכין לקרות ולא יוסיפו על שבעה (בשבת) אבל התחלת ברכו לאו התחלה הוא ודוקא יצאו מקצתן ונשתיירו רובן אבל אם לא נשתיירו רובן לא יקראו. (סי' קמ"ג וא"ר שם) וכ"ז לענין קריאת התורה אבל להפטרה לא יקרא בברכות ההפטרה רק יקרא בלא ברכות (וע' לקמן בדיני ההפטרה): ג הקורא בתורה לא יפסיק סמוך לפ' פחות מג' פסוקים ואין חילוק בין